זה היה יכול להיות גם בסקצית הבלוז, הג'אז או מיוסיקלס, מה זה משנה. מה שחשוב שמדובר באלבום נהדר ובעיני, מושלם כלעצמו. שמעתי אותו עשרות פעמים, החל מהקלטה לקסטה בשנות השמונים וכלה בתקליט, שקניתי במחלקת המבצעים.
האלבום השני של The Divine Miss M האחת והיחידה, שמבצעת בו קלסיקות ברודויי, ג'אז, דילן, גוספל וקורט וייל. הביצועים שלה, והעיבודים המדוייקים והרגישים של בארי מנילו (כן, כן, העבודה עם מידלר תעמוד לזכותו ביום הדין, כשהקטיגור יגיד "קופהקבנה") מביאים את התקליט לשיא ועוד שיא. בשניים מהשירים מידלר שרה את כל התפקידים הוואקליים, וזה נשמע נהדר.
לטעמי, אפילו הרצועה הקצרה של doo ran ran הופכת ממשהו דביק בפוטנציה למליאת אנרגיה והתכוונות. הביצועים ל"סוראבאיה ג'וני" ו"אני אשתחרר" מרשימים ברגש שהיא מצליחה למלא אותם.
בקיצור, אלבום נהדר של ווקאליסטית אחת ויחידה, בשלב בו לא יכלה לעשות משהו לא נכון.
