dino כתב:
מהתווים שרובינשטיין מחסיר בכל ביצוע אפשר לכתוב יצירה חדשה.
הורביץ זה ליגה אחרת מרובינשטיין.
כייף לשמוע את רובינשטיין אבל הוא בטח לא מהמדוייקים מוזיקאי כן, איש שיווק כן, אישיות גדולה, אבל פסנתרן? יכולות טכניות לא מספקות. מיכלאנג'לי 20 רמות מעליו. הסיבה שאתה כותב רפרטואר עני היא שקשה למצוא הקלטות שלו. בעיקר "חוקיות",אבל יש. הרבה יותר ממה שאתה חושב כנראה. כיוון שהרפרטאור שלו עשיר מאוד ניגן יותר מוסיקאים בני זמנו.
אין היותו מורה הופך אותו לגדול. כתבי עובדה זו כיוון שנשמעו קולות מזלזלים בשירשור. אלא יכולתו המוזיקאלית, הטכנית והאנטלגנטית. נגינה "קרה" כתבת, אני לא מקבל. רובינשטיין חם, EMANUEL AX חם, גולד חם, אז מה? זה לא הופך את מיכלאנג'לי לקר. לא שמעתי אף פסנתרן מקצועי אומר על מיכלאנגי'לי "קר", נגינה "קרה". גם האשמה לגבי רפרטואר זרה לי.
שמעתי את הסיפור הישן הזה על רובינשטיין, ושי גם סיפור הפוך: הוא בא למשפחת דה-פאיה (de Falla) לאחר שהמלחין מת והאשה והבת ביקשו שיינגן. הוא סירב, ואמר שהוא לא מנגן את כל התווים. הן התעקשו והוא ניגן, ואז הן אמרו שגם המלחין עצמו נהג להשמיט את אותם תווים, ושנגינת רובינשטיין הייתה ממש ברוח המלחין.
פסתרן מדוייק? אנחנו לא מדברים על שעון שוויצארי/יפאני.
כן, הוא מפספס תווים אבל פוגע בלב!!!
חוץ מזה, הטענה שלך הייתה שהוא "גדול הפסנתרנים
המוקלטים", ובהקלטות הייתה לו הזדמנות לתקן
, כך שעניין הפיספוסים לא כזה משמעותי.
יכולות טכניות? כשהוא עבד, זה נשמע מצויין, כשלא, לא. זה מזכיר לי קטע שהייה לי עם חבר: השמעתי לו "על עיוור" את הסקרצו השני של שופן עם רובינשטיין, והוא אמר "זה מצויין טכנית, אז זה בטוח לא רובינשטיין! בוא נחשוב מי זה כן!"
ולפני הרבה מההקלטות (שבהן אנו עוסקים) הוא בהחלט עבד.
20 דרגות מעליו? אולי בטכניקה, וגם בזה לא 20 דרגות, אבל אולי אם טכניקה ודיוק זה מה שאתה מחפש אצל פסנתרן, מיכלאנג'לי הוא הפסנתרן המושלם
עבורך, ונגמר הסיפור.
טכנאים יש המון, ואלי אפילו Cziffra עלה על מיכלאנג'לי בכמה אספקטים טכניים וזריזות אצבעות קירקסית. זה לא מה
שאני מחפש.
בעניין הרפרטואר, אני יכול בקלות לקבל שחסרים לי נתונים, אז בוא תגיד מה עוד הוא ניגן. אשמח לדעת (אם כי שוב, הטענה שלך הייתה שהוא "גדול הפסנתרנים
המוקלטים", ואם אין הקלטות...
).
חוצמזה, הרגע ראיתי שגם ב-Wikipedia חושבים כך (
http://en.wikipedia.org/wiki/Michelangeli), שם כתוב "His repertoire was strikingly small for a concert pianist of such stature".
לא העובדה שאחרים מנגנים "חם" הופכת את מיכלאנג'לי ל"קר" (יחסית) בעיני, אלא פשוט הנגינה שלו, ושים לב -- קר
בעיני, לא אבסולוטית.
אתה כותב "
גדול הפסנתרנים המוקלטים" כאילו זו פשוט עובדה, לא טעם. שים לב למה שכתבתי: הוא אכן פסנתרן גדול, אבל מכאן ועד "גדול הפסנתרנים המוקלטים" יש,
לטעמי האישי, מרחק
גדול.
ה"אמת" לא אצלי בכיס, ואני מכיר בכך. אתה כותב כאילו היא אצלך...
, ואני פשוט מעלה ספיקות בנידון
בברכה,
עמיר
תוספת מאוחרת: הרפרטואר שלו
בזיכרון שלי , לא כולל חיפושים בתקליטייה/באינטרנט, גדל בעוד כמה יצירות: שומאן -- שתי הקלטות של "קרנבל", אולי גם ה-Faschingsschwank aus Wien ב-DG, כמה קטעים מהאלבום לנעורים, קונצ'רטו רביעי של רחמנינוב, וריאציות פאגאניני של בראהמס, שאקון באך בוזוני, נו, עוד 3-4 דיסקים, ועוד הקלטות פיראטיות למיניהן. גם היו קונצ'רטי של היידן ומוקדמים של מוצארט, עוד 2. אפילו לגלן גולד, שאינו ידוע בעיקר בזכות רוחב הרפרטואר שלו, היו הרבה יותר -- לאחרונה יצאו איזה 80 דיסקים של הקלטות בעיקר רשמיות (יש אינספור פיראטיות). לרובינשטיין 94 רק ב-RCA, והוא ההקליט הרבה ל-EMI, וכו'.