אומנות הטרנסקריפציה הפכה להיות פופלארית מאד היום במוסיקה העכשווית אך אף אחד באמת לא המציא אותה במאה ה 21
זה קיים עוד מימי ליסט, וואגנר ומלחינים נוספים שהיו מציעים טרנסקריפציה שונה למשל לפסנתר המובאת מיצירה תזמורתית
וכך בעצם מנגישים את המוסיקה לחדרים קטנים יותר, או לקהל ״אחר״.
לפני שנים היינו יכולים לשמוע את הקונצ׳רטו לכינור של בטהובן בטרנסקריפציה לפסנתר ואף את השישית של מאהלר
אפשר לשמוע בגירסת פסנתר מהפנטת של - Beatrice Berrut אלבום מ 2022...
הפעם משהו חדש ועל פסנתר קדום בבניית Sébastien Erard.
כלי בן 150 שנה (עוד לפני שהפסנתר כפי שאנו מכירים יצא אל העולם בערך עד מחצית חייו של בטהובן הוא
יצר וכתב על פסנתרים אלו ולא על הפסנתר כפי שאנו מכירים כיום).
Luca Montebugnoli הוא פסנתרן מוכשר וגם יוצר בעצמו.
תחת מטריית הלייבל אופרפואס הוציאו יחדו טרסקריפציה יחודית מופלאה עדינה ומיוחדת לארויקה - הסימפוניה השלישית
של לווודוויג ואן בטהובן. וכמובן גולת הכותרת שלוקה מנגן את היצירה ״החדשה״ על פסנתר ישן מסוג Erard.
שלושה פרקים של אחת הסימפוניות היפות של בטהובן מנוגנים בקלידים ולא ע״י תזמורת קטנה או גדולה.
לוקה הגדיל והצליח להכניס את הדרמטיות, העדינות ואת היכולת של בטהובן דרך הפסנתר ולנו כמאזינים לא לפספס שום ניאונס
אודיפילית- מקסים להרגיש ולקבל את התחושות של פסנתר כזה. את העץ המברברץ, את הקלידים הקשים, את זמזום המיתרים הישנים, הפדלים וכמובן את המוסיקאליות החמימה והמיוחדת שניתן להוציא תחת אצבעות פסנתרן מוכשר.
אלבום מיוחד ומקסים במיוחד שלא ממשיך את קו הפסנתרים הענקיים עם ריווורב עצום מאולמות רחבי ידיים.
אלא משהו הרבה יותר רומנטי ואינטימי.