ראו ניסיון כושל קודם להגדיר מונח מקובל כמו "אודיופיל"



עמיר

הבעיה לדעתי, היא שהתחביב הזה נמצא על הקו בין אומנות למדע, כלומר בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי.
אם הכל היה אובייקטיבי (מדיד) לא היתה בעית הגדרות, ולעומת זו אם היינו מדברים על אומנות גרידא, היינו מקבלים בטבעיות ובקלות את הסובייקטיביות של הנושא (ומתווכחים אולי למי יש טעם יותר "טוב") - ראו שרשור הביצועים הקלאסיים לדוגמא.

מה ש"משגע" אותנו פה, הוא שהתחביב הזה הוא באמצע, וכל אחד לוקח אותו קצת ימינה או קצת שמאלה.

הרשימה של שלמה מראה יפה מאד למה הכוונה. מחד יש שם הגדרות שניתן ממש למדוד באופן אובייקטיבי (מדעיות) כמו "צבוע", "דחוס", "דינאמי", ומאידך בקיצוניות השנייה תאורים סובייקטיבים לחלוטין כמו "מעייף" או "מלטף", וביניהם שלל גווני אפור של פרמטרים שמשלבים איזו "אמת" מדעית עם פן סוביקטיבי במינון כזה או אחר.

כל ההגדרות הללו מעניינות רק כשמישהו מנסה להתרשם מסאונד מתוך תאור של מישהו אחר (אם בקריאת ביקורת או סתם שיחה עם חבר). מעבר לנקודה מסויימת, הדבר נועד לכישלון, מן הסתם.

אייל

אייל

זו בדיוק הבעיה, אם אין אחידות או הסכמה לגבי משמעות התיאורים איך אפשר לקרוא / להתרשם מסקירת ציוד אודיו בחלק העיקרי שבה שנועד לתאר את הסאונד ???

אלוני בצדק העיר והבהיר את הקושי מבחינתו כסוקר ציוד - הכותב ממתכוון ל א' ואילו הקורא בכלל מבין שזה ב'....

מבחינתי המושג הכי אמורפי ושהכי ניתן לאלפי פירושים סובייקטיביים הוא "מוזיקלי"....

מה זה מגבר מוזיקלי ?? מי שהוא יכול להסביר לי את הכוונה בכזה ביטוי ??

אייל,

מה שאתה כותב מאוד מעניין, אם כי נראה לי שה"בעייה" בו -- והקושי ה"משגע" שנגרם לך עקב כך -- היא מיקום הקו איפושהו "באמצע" בין אמנות למדע.

לי סובייקטיבית נראה שהקו רחוק מאוד מהאמצע, אולי קרוב יותר ל-99% סובייקטיבי מאשר ל-95%.

קח למשל מילה כמו "דחוס": כל ה-LPs שהטווח הדינאמי של המוסיקה שהוקלטה עליהם עולה על המגבלה הטכנית של כ-55dB הם דחוסים. זה כולל כנראה כמעט את כל ה-LPs התזמורתיים. כמה תלונות שמעת על זה מבחינת איכות סאונד? (מעבר לוויכוחים תיאולוגיים בין דיגיטאליסטים לאנאלוגיסטים )

נראה אותך (או מישהו אחר) מוצא מיתאם במדידות בין "דינאמי" ללא, או "צבוע" ללא. ראה למשל מגברי מנורות, שחלקם "צובעים" ב-5% עיוות. כמה תלונות שמעת על זה, לעומת השתפכויות על הריאליסטיות המופלאה של הצליל?

לפעמים אני חושב שייש אנשים שאוהבים סוגים מסויימים של עיוותים...

עמיר

בזמנו פרסמתי פה פוסט גם על הנושא הזה:
viewtopic.php?f=5&t=963

מי שמעניין אותו שיקרא זו הסיבה שכל התחום הולך לע$%$#
אני מסכים איתו ב 100%.

אהלן עמיר,

לא נראה לי שהבנת את מה שכתבתי בצורה מדוייקת, אז להלן מספר הבהרות:

1) אמצע זה לא מרכז
2) לא אמרתי בשום מקום שהפרמטרים המדעיים נחווים באופן לא סובייקטיוי אצל אנשים שונים - רק שניתן למדוד אותם
3) לשאלותיך, שמעתי לא מעט תלונות לגבי עיוותים של מגברי שפורפרות, ולגבי הטווח הדינמי בתקליטים גם כן. אני מכיר אפילו מישהו שלא מזמן מכר ספריית תקליטים נהדרת בגלל הסיבה הזו (גם).

אייל

הי, אייל!

1) יש לי מילון אבן-שושן, ישן, אמנם, מ-1951, כולו מצהיב ומתפרק, אבל ההגדרה הראשונה שם ל"אמצע" היא "תווך, מקום שהוא במרחק שווה מן הקצוות", ו"מרכז" מוגדר כ"נקודה אמצעית בצורות סימטריות" וכ"אמצע" . בכל מקרה, לא נראה לי שהשימוש במילה "אמצע" רומז על משהו מאוד קרוב לאחד הקצוות, כך שאם לא הבנתי אותך כפי שהתכוונת, אולי הייתה בעייה בניסוח.

מזווית אחרת, אם אנחנו מסתבכים עם מילה פשוטה כמו "אמצע", נראה שנסיונות לתאר מושגים הרבה יותר מופשטים ותחושתיים, כמו בכוונת השירשור הזה, נידונים מראש לכישלון

2) במקרה זה הבנתי שזה מה שאמרת, רק לא הסכמתי אתך, וטענתי שקשה יהייה למצוא מיתאם במדידות בין "דינאמי" ללא, או "צבוע" ללא.

3) האמת, אין לי סטאטיסטיקות מייצגות, אבל נראה לי שייש סיכוי שהסיבה האמורה למכירה היא יוצאת דופן בקרב בעלי ה-LPs, וכן גם ריבוי הטענות, אם הן אכן לא היו במסגרת ויכוחים תיאולוגיים כאמור.

בקיצור, נראה לי שהחלק המדעי בכל העניין זניח, או לכל הפחות מוזנח, ולא מעטים האומרים "מה שעושה לי טוב הוא טוב, נקודה".

עמיר

אני לא מבין במושגים אבסטרקטים - אבל מכיר דוגמאות קונקרטיות.
למשל היו לי וורפדייל רצפתיים מדגם וולדוס. הבאס היה מרוח. אין לזה שם אחר. החלפתי במורל והבס יותר הדוק. אז הנה דוגמא קונקרטית. דרך אגב הבאס המרוח הרטיט הרבה יותר את החדר בקרבות בחלל או מרוץ הפודים במלחמת הכוכבים, כך שבאס הדוק זה לא תמיד הכי מוצלח לכל מטרה.
כשחיפשתי רמקולים האזנתי לכמה נוספים : למשל הטריאנגל קומט, שיש לו באס הדוק וחזק, אבל הגבוהים שלו מנסרים ולפחות אותי אישית מאד מעייפים. אז הנה : מעייף. אותי גם הדאלי מעייפים. והדינאודיו למשל אד מדוייק ואנליטי - הכל במקום, אבל קצת "מת".
גם את ההגברה שידרגתי בעקבות החלפת הרמקולים : היה לי קיימברידג' 640 והחלפתי לשינדק 6900. הקיימברידג' הדגיש יותר את הגבוהים. לכן נשמע יותר אנליטי, ואולי גם "קר". השינדק היברידי והצליל יותר "חם" - האם בזכות המנורות בפרה, או סתם כך ? לא יודע. מה זה חם וקר ? זה למשל ההבדל בין נקישה בעץ לנקישה במתכת.
אין לי פתרון לכל שאלה וברור שחלק מהמושגים נוגעים במיסטי. אבל כשמאזינים למוצרים ספציפים נדמה לי שיהיה קונצנזוס בין לפחות 90% מהמאזינים לגבי המושגים הנ"ל.
דרך אגב - לגבי במה אחורית קדמית וכו ' - יש באתר של הרבט' הסבר יפה מאד בנושא.
http://www.harbeth.co.uk/uk/index.php?s ... etail&id=6

מהותו של מילון -- מטרת שירשור זה -- היא דווקא האבסטראקצייה -- המכנה המשותף לכל הדוגמאות הקונקרטיות.

מה גם שהדוגמאות הקונקרטיות שהבאת לאו דווקא מוכרות לכולם (אישית, אני לא מכיר וולדוס/מורל/קיימברידג'/שינדק), כך שאינן יכולות לשמש בסיס להבנת המושגים.

אפילו נקישה בעץ/מתכת עלולה להייות בעייתית כדוגמה ל-חם/קר: אם תקיש בעץ של הרמקולים שלי, תשמע קול עמום וקצר, שחלקו נובע מהמפרקים של האצבעות, לא פחות מהעץ. צליל די קר, לדעתי (הצליל של הרמקולים עצמם אינו קר). מתכת -- אולי נקישה עדינה על גונג גדול יכולה לתת צליל מסתורי, לאו דווקא קר, ופעמון ענק גם לאו דווקא קר.

אז נראה לי שמדוגמאות קונקרטיות לאו דווקא תבוא ישועתנו
ולא שניראה לי שהיא תבוא ממקום אחר כלשהו, בהקשר זה

עמיר