מעניין לראות איך המלך של הג'אז השתנה השתלב והשפיע על הג'אז בכלל ועל נגני סקסופון בפרט.

מכלי איזוטרי בסוף המאה ה-19 ובהדרגה לקדמת הבמה במשך תחילת המאה הקודמת.

יש רשימה ארוכה של מוזיקאים מוכשרים ונגנים בחסד אבל כאלו שהשאירו חותם על הדרך בה מנגנים בו, ויותר מזה חותם על איך הג'אז השתנה ועוצב לאורך המאה הקודמת, יש לא רבים.

הנה רשימה די כרונולוגית לפי זמן הופעתם על בימת הג'אז.

מי השפיע יותר או שינה יותר את הדרך בה מנגנים סקסופון ומאלתרים ג'אז זה גם עניין של טעם אבל כל אחד בהחלט אייקון שצריך לשמור לו מקום מכובד בספרייה.....

1. SIDNEY BECHET שהיה נגן קלרינט ההחל להשתמש בסקסופון סופרן כדי לבלוט יותר על רקע התזמורת שלו.....


2. COLEMAN HAWKINS



3. BEN WEBSTER



4. LESTER YOUNG



5. CHARLIE PARKER



6. JOHN COLTRANE



7. CANNOBALL ADDERLEY



8. SONNY ROLLINS



9. WAYNE SHORTER



10.PAUL DESMOND



מי לדעתכם השפיע יותר על הג'אז?
מי השפיע יותר על נגני סקסופון?

לדעתי פרקר בגלל השינוי שעשה עם השימוש בצלילים נוספים ורחוקים יותר באקורדים וכמובן טכניקה מעולה שנתנה לו יד חופשית. וזאת למרות שאינו האהוב עלי ביותר, וזה שאני מאזין לו יותר מאחרים.....

GIANT STEPS הוא לדעתי אחד הקטעים הנפלאים שנכתבו ונוגנו בג'אז בכלל. המעבר בין סולמות הוא מדהים. איתולר חכם וקולח מאין כמוהו. אם תשימו לב בדקה 3+ פלנגן לא ממש הצליח להשתלב בקלחת הרותחת

יש כמובן רבים אחרים וצעירים יותר.
אשמח אם תוסיפו משלכם

האזנה נעימה.
גבי

בפרק הבא..... פסנתרנים.

יופי של רעיון !

לגבי השפעה אבסולוטית אני חושב שיש הסכמה גלובלית שבירד=באך ואף אחד אחר לא כתב את הספר כמוהו.

אם מדברים על השפעה, הייתי מסיר את וובסטר, טוב ככל שהיה ולמרות שכנגן מקומו בשלושת הגדולים של הסווינג מובטח. פרז והוקינס בהחלט כן, כל אחד הקים בית ספר שניתן לשייך אליו כל אחד ממשיכי דרכם.

ואתה חייב להוסיף מישהו מהחפשיים המשפיעים, מן הסתם אורנט (הייתי מעדיף איילר ובטח את מאריי אבל לאורנט בכל זאת שמורה זכות שניונים).

צודק.

לגבי אורנט קולמס..... אחרי שכבר פרסמתי שמתי לב, הכללתו של קולמן הוקינס נתנה לי הרגשה כאילו הוא ברשימה...

בהחלט אחד המשפיעים. אני אישית פחות אוהב כעת פרי..... היו תקופות שזה דיבר אלי יותר.

גבי

אחלה שירשור, מתחבר לי שאלה שהעליתי פעם "מה יש בסקס/טנור שעשה אותו לכלי המוביל בג'אז..."

איך שלא יהיה, בהחלט פרקר הוא הבולט מכולם,
אני הייתי מוסיף לרשימה את אריק דולפי.

נגן חשוב ונפלא, דולפי. עם קול לגמרי משלו וגאון ללא ספק. אבל משפיע ? בסקסופון ? לא רבים ניסו לחקות אותו, אולי מפני שטייל לו בספרות לגמרי משלו.

אולי הייתי מכניס את סטיב לייסי כנציג הסופרן (אבל גם פה יש לנו כבר את קולטריין) ואיזה בריטוניסט חשוב ( אולי פפר אדאמס או מאליגן)

אוי, ודקסטר, כנציג טנור לסטרי מובהק וכחוליה מקשרת לקולטריין (שהוא, כמו סוני דווקא שייך לצד ההוקינסי של המפה). וגם כאלוף הפראזות של היקום.

הסקסופון, איך שאני רואה אותו, הוא כלי רבגוני יותר במנעד הצלילים וקרוב יותר לקול האנושי לעומת הקלרינט, שהקול שלו מעט מאנפף יותר או החצוצרה שהיא צורמנית יותר.
בנוסף, מעדותם של אחרים, הסקסופון הוא מאין"פסנתר של כלי הנשיפה"
החצוצרה קשה יותר לשליטה והפקת הצליל מאד תלויה בנגן וב"שפתיים" שלו.
לא שבסקסופון אין את המגע האישי והקושי בהפקת הצליל אבל פחות.

אשמח לשמוע מה ספקופוניסטים חושבים על זה...

תחשבו איזה מהם צריך לשמוע כדי להכנס לתחום הג'אז בכלל (למי שלא שמע אף פעם).
מבחינתי ההשפעה הגדולה ביותר היא של דווקא של וובסטר כיוון שלפניו לא יכולתי לשמוע ג'אז גם אם היו משלמים לי ........

אני רוצה לכתוב על כל אחד מסרון קצר מבוסס חיפוש אינטרנט שיתן מידע כללי על האנשים הללו לפי הסדר בו הם מופיעים

אתחיל בסידני בשה ואשמח אם אחרי םיכתבו מספר שורות מעניינות על מי מהם שקרוב לליבכם/אוזנכם

סידני בשה נולד בניו אורלינס והחל לנגן בקורנט ובהמשך בקלרינט.
ב'17 עבר לשיקגו שם החל להופיע וולנגן.
ב'19 נסע לראשונה לאירופה ושם החל לנגן בסקסופון סופרן ובשנת '23
יצא אלבומו הראשון כסולן אז גם ניגן בתזמורתו של דיוק אלינגטון.

בשנות העשרים נסע לאירופה, הסתבך עם החוק וגורש חזרה לאמריקה. בשנת 38 יצא עם קטע בכתיבתו "PETIT FLEUR" שהיה להיט גדול ובשנת '40 הוחתם ב- RCA VICTOR והופיע גם במועדון BIRDLAND בניו יורק.

ב'49 הוזמן לפריז ועם הצלחתו שם החליט להשתקע בה ואף נישא לפריזאית.
נפטר בגיל 62 מסרטן ריאות.

בשנת '68 נבחר להיכל התהילה של מוזיקאי הג'אז של אמריקה

לפי עדותו של הסופר הנודע הרמן הסה שהיה מיודד עם בשה, דמותו היתה הבסיס לדמות הסקסופוניסט בספרו, שזיכה אותו בפרס נובל "זאב הערבה" ,שבחטאותיי קראתי בנערותי ובהחלט זכאי להיות בהיכל התהילה של זוכי פרס נובל כטוב בספריו של הסה שאת רובם קראתי....

באיזה מובן הוא דומה לפסנתר?

איך שאני רואה את זה פסנתר הוא ההפך הגמור מסקסופון

פסנתר לפני הכל הוא כלי ליווי וריתמי - סקסופון הוא כלי מלודי בעיקר
פסנתר להגיע לסאונד איחודי משלך זה נוקח שנים - סקסופון זה אחד הכילים שהכי קל לגבש את הסאונד שלך
פסנתר הוא לא כלי ורסטילי ומאוד קשה להגיע איתו למהירות גבוהה - סקסופון הוא מאוד ורסטילי
פסנתר כמות האפשרויות שאפשר לעשות איתו הוא בלתי מוגבל כמעט - אני דיי חוזר על עצמי עכשיו אבל סקסופון הוא בעיקר מנגן מלודיה וסולמות.

זה מה שאני חושב אבל שטויות

וואלה, זאת כמעט התשובה אחד לאחד שקיבלתי מחבר טוב שהוא סקסופוניסט.
כמו כן ציין, את קשת הסולמות וחלקי הטונים שאפשר להפיק מהטנור וזה מה שעושה אותו כזה פופולארי.

אבל זאת עדות מיד שנייה, כי אני ממש לא מנגן על כלום, חוץ מעל העצבים של האישה...