עכשיו 07/10/24 01:39

פורסם: 07/10/10 01:17 ע"י aloni


המדריך לשילוב מחשב בסטאפ High-End
או המיוזיק סרבר הראשון שלי - חלק א'



Music Server Manual Part 1


אני יודע שהבטחתי מדריך כזה כבר מזמן ואני מקווה שתסלחו לי שלקח לי זמן כה רב לפרסמו.
זה כבר כמעט שנה שאני לוקח את המקור הממוחשב כ- "פרוייקט דגל". כיום אני יכול להגיד בלב שלם שאני מרוצה מהתוצאה, ומשתמש בה ככלי "לגיטימי" לניגון מוזיקה, עם החסרונות והיתרונות המובנים בה (ננסה לדון בכך קצת בהמשך). אך לפני שנצלול לפרטים בואו נעשה תאום ציפיות קצר לגבי תוכן המדריך.

המדריך מיועד בעיקר למי שמעוניין לשלב מחשב PC בסטאפ סטראו High-End. למה דווקא High-End? ובכן, במהלך המדריך אגע בנקודות הקשורות לא מעט לאיכות סאונד, יתכן שעבור מי שרוצה לשלב מחשב במערכת פשוטה יהיו אלו נושאים שעלולים לבזבז זמן וכסף ללא הצדקה ויתכן שעבורו יש פתרונות יותר מתאימים.
ככל מדריך שנוגע בתחום טכנולוגי דינמי כגון מחשבים סביר שיהיה לו תאריך תפוגה. אני משוכנע שחלק מהנושאים יהיו רלוונטיים עוד זמן רב אך חלקם בוודאי ישתנו עם הזמן. בנושאים אלו נגע בסקירות הבאות הקשורות לתחום וכן בהמשך, בחלקים המתקדמים יותר של המדריך.

המדריך מיועד גם למשתמש המתחיל שמעולם לא חיבר מחשב לסטאפ הסטראו שלו ואפילו לא מכיר את המושגים, וכן למשתמש שכבר התנסה בתהליך ומחפש דרכים לשפר את התוצאה.

חלק א' של המדריך יתרכז בקונספט הכללי ובמחשב PC מבוסס מערכת הפעלה חלונות. לא נצלול עדיין לפרטים במערכות הפעלה אחרות (Linux, Mac) ולא ניגע בניגון מבוסס סטרימרים המשתמשים במחשב רק ככלי עזר.

חלקו הראשון של המדריך מכסה שלושה נושאים:
החומרה – "הברזלים". הרכיבים המרכיבים את המחשב וסוגי המחשבים הרלוונטיים לתחום.
האינטגרציה – השיטות המקובלות בעזרתן נחבר את "הברזלים" לסטאפ הסטראו שלנו.
התוכנה – חלק חשוב לא פחות המתאר את תוכנות הניגון, הדרייברים, וההגדרות.

החלק הבא שיפורסם בקרוב יכסה את הנושאים הבאים:
האיחסון – השיטות להעברת המדיה למחשב ואיחסונה.
השליטה – כעת כשיש לנו מחשב מחובר למערכת עם סאונד פנטסטי והרבה מדיה, איך נשלוט עליו בצורה נוחה כך שננצל את יתרונותיו הרבים.

בכל נושא אביא מספר אלטרנטיבות ואפרט את "הבחירה שלי" כרפרנס. אז בואו נתקדם לתכלס כי אני מרגיש שזה עומד להיות ארוך.

החומרה


החומרה היא כאמור סך הרכיבים המהווים את המחשב. אך יש לנו גם כמה סוגי מחשבים לבחור מתוכם:

מחשב נייד
(laptop)
לטעמי היתרון הגדול ביותר במחשבים ניידים היא העובדה שמובנים בהם מסך ומקלדת וכנראה גם גודלם הפיזי המצומצם.
במחשבים ניידים קונפיגורצית החומרה נקבעת על ידי היצרן וברגע שבחרנו מחשב יש מעט אלטרנטיבות לשידרוג. אלו בדר"כ כוללות כמות זיכרון RAM וגודל הכונן הקשיח (ראו המלצות בנושאים אלו תחת מחשב יעודי בבניה עצמית).
במידה ואתם רוכשים את המחשב הנייד במיוחד לשימושו כמקור מוזיקה הייתי מציע לשים דגש על הנושאים הבאים:

מאוורר!
לפעמים אנחנו לא שמים לב לכך, אך גם למחשבים הניידים יש מאווררים. לפעמים הם מייצרים רעש משמעותי, במיוחד בגדולים והחזקים שביניהם. רעש זה אחד הנושאים שהיינו רוצים להמנע מהם ככל שניתן לכן חשוב לבדוק את רמת הרעש של המחשב בעבודה.
חיבוריות
כשמדובר במחשב נייד כמעט בטוח שנבצע אינטגרציה עם רכיב ה- DAC דרך USB או FW (עוד על כך בסעיף האינטגרציה). שני ממשקים אלו זמינים כמעט בכל מחשב אך יש מצבים בהם השני חסר, כדאי לוודא.
במידת האפשר הייתי בוחר במחשב המציע גם יציאת אודיו דיגיטלית, כלומר SPDIF קואקסלי ואופטי ועדיף עם קונקטורים סטנדרטיים (לא נפוץ, בדר"כ יש צורך במתאמים אם בכלל ישנן כאלו יציאות).
מעבד
קיימים כיום בשוק המון מחשבים מיצרנים שונים המחקים את הקונספט של Asus עם ה- eee.
כלומר מחשב קטנטן, יחסית חלש וזול.
לא הייתי ממליץ על מחשב כזה. הם בדר"כ מוגבלים מידי בכח העיבוד ובכמות הזיכרון. עם זאת, בקונפיגורציות מסויימות ניתן להסתפק במחשב שכזה.
סוללה
יש שיטענו שהעובדה שמחשב נייד יכול לעבוד על סוללה ולא להשתמש ברשת החשמל יכולה לשמש יתרון בתחומנו. מנסיוני הדבר לא תמיד נכון ואף לעיתים הפוך (לעיתים הסאונד יותר טוב בחיבור לחשמל מאשר בעבודה עם סוללה. אל תשאלו אותי מדוע).
אם בכל זאת אתם מעוניינים בניגון שלא מרשת החשמל דאגו שהסוללה תספיק לסשן מייצג אצלכם. אם אתם משתמשים ברשת החשמל והמחשב תומך בכך אני ממליץ להוציא את הסוללה בכלל (בחלק מהמחשבים הסוללה נהרסת עם חיבור קבוע לחשמל, ובלעדיה בדר"כ יש איוורור משופר).

תמונה


מחשבי form factor יעודי

מחשבים אלו דומים במספר תכונות למחשבים הניידים. הם בדר"כ מגיעים במארז קטן ובעלי יכולת הרחבה מוגבלת.
סקרתי לא מזמן מחשב שכזה.
כאן ניתן להגיע בדר"כ למחשב יותר חזק (לא תמיד, תלוי ביצרן), אפשרויות שידרוג יותר נרחבות ממחשב נייד וחומרה בעיקרון זולה יותר.
הדגשים דומים, למעט הסוללה כמובן.

Music Server Manual Part 1


מחשבי Desktop

אופציה נוספת היא להשתמש במחשב desktop שאולי כבר קיים בבית, אולי בחדר סמוך.
היתרון במחשבים כאלו הוא שניתן בסכום נמוך יחסית להשיג ביצועים מעל ומעבר לצורך שלנו.

החסרון הוא שבדר"כ הם אינם מצויידים בקירור פסיבי או שקט במיוחד (מאווררים בספק הכח, במארז, למעבד, לעיתים ללוח ולעיתים לכרטיס המסך).
אם הם בחדר אחר הרעש פחות קריטי אך זה אומר שצריך כבל USB/FW ארוך או כבל אודיו דיגיטלי ארוך (בדר"כ SPDIF כלשהו).

עוד חיסרון הוא שבדר"כ מחשב כזה ישמש גם לצרכים אחרים ועם הזמן יותקנו עליו מיני תוכנות, דרייברים, התקנים ואביזרים שעלולים לפגוע באיכות הסאונד (או שלפחות זה נוגד את הגישה המינימליסטית).

עבדתי תקופה עם מחשב שכזה שהיה מיועד לק"ב. סביר, אך אני מעדיף את הפתרון הבא.

Music Server Manual Part 1


מחשב יעודי בבניה עצמית
(או עם עזרת טכנאי)
במחשב שכזה יש לנו שליטה מלאה על כל המרכיבים. החל מהמארז ועד למעבד.
מבין האלטרנטיבות זה עלול להיות המחשב היקר ביותר משום שאנחנו יכולים לבחור ברכיבים המתאימים ביותר לשימושנו. הנה מספר דגשים:

איוורור ורעש
קירור פאסיבי הוא כנראה אופטימאלי לשימושנו. זה גם אומר 0db של רעש סוני וגם המנעות מרעש חשמלי של המנועים, פחות חיווטים ופחות בלאגן במארז.
קונפיגורציה כזאת דורשת מאיתנו בדר"כ התייחסות מיוחדת גם למארז וגם למעבד, עוד על כך בדגשים הבאים.
ספק כח
ספק הכח צריך להיות מספיק חזק להפעיל את כל רכיבי המחשב. משום שבדר"כ נבחר ברכיבים חסכוניים בחשמל (בדר"כ גם קרירים יותר לכן דורשים פחות פתרונות קירור) וננסה למעט ברכיבים לא דרושים, לא נצטרך בדר"כ ספק של "גיימרים" שיכול להחזיק כמה כרטיסי מסך ומחשב מומהר.
כן כדאי לחפש ספק עם קירור פאסיבי, או במינימום ספק שקט במיוחד (היו לי כמה ספקים של Seasonic מהם הייתי מרוצה מאוד בהקשר זה).
מעבד ולוח אם
יש לנו כאן דילמה בין כח עיבוד לצריכת חשמל וקירור.
בעיקרון ככל שהמעבד חזק יותר למחשב יקל בניגון והוא יהיה מסוגל לעבוד עם פחות latency, אך מעבדים חזקים דורשים יותר כח מהספק וקשים לקירור פאסיבי.

מניסיוני מעבדי ה- ATOM הנוכחיים מספיקים לצורך שלנו (ניגון מוזיקה עד רזולוציה של 24bit/192khz), אינם דורשים כח רב ומגיעים אף כסטנדרט עם קירור פאסיבי.

לאחר בחירת המעבד יש לבחור לוח אם המתאים לתושבת המעבד. (לוחות ATOM מגיעים בדר"כ עם המעבד).
בבחירת לוח האם כדאי לשים לב למספר דגשים:
- גופי קירור פאסיביים בלבד
- יציאות אודיו דיגיטליות (לא מזיק גם אם יש כוונה לעשות שימוש בממשק אחר)
- יציאות וידאו מגוונות (ספציפית HDMI לחיבור לטלויזיה אם קיימת באזור המערכת ו- VGA (או D-SUB) אם מתכוונים להשתמש במסך מחשב ישן.
- form factor, לוחות האם מגיעים במספר גדלים (למרות שכיום יש מגמה לכיוון הקטנים בכל מקרה) ויש לכך חשיבות בהתאמה למארז.
- חיבור רשת - כיום כל לוח אם מגיע עם חיבור רשת קוי. אך מי שאין באפשרותו להגיע למחשב עם כבל רשת מהראוטר ישמח גם לרשת אלחוטית לשימושים שונים שנדון בהם בהמשך.
- ממשקי IO - כל לוח יגיע עם מספר יציאות USB. אם נרצה להיות מכוסים נדאג גם לממשק FW. במידה ולא מצאנו או שנרצה הפרדה של הקונטרולר מלוח האם תמיד נוכל להתקין כרטיס יעודי בחריץ ההרחבה.
- תמיכה בכרטיסי הרחבה:
זאת אולי אחת מהבחירות הקשות שצריך לעשות. מעבדי ה- ATOM מגיעים בדר"כ עם חריץ הרחבה אחד, וזה יהיה בדר"כ PCI או PCIe.
אם ברשותכם כרטיס PCI (כגון כרטיס קול או FW) אז תבחרו באופציה הראשונה מן הסתם. אם עוד לא רכשתם אני ממליץ על האופציה השניה משום שנראה שקל יותר להשיג כרטיסים כאלו כיום ואולי בעתיד זאת תהיה האופציה היחידה.

תמונה


זיכרון
אני ממליץ על לפחות 4GB זיכרון. כיום זהו לא רכיב יקר במיוחד ושווה את ההשקעה.
מארז
עוד בחירה חשובה לטעמי הוא המארז. זהו "הפרצוף" של המחשב שלנו, ואם הוא נמצא בסביבת הסטאפ נרצה בדר"כ שיהיה גם אסתטי.
הדגשים בבחירת המארז יהיו:
- תאימות פיזית ללוח האם והספק
- תאימות לקירור פאסיבי (ישנם מארזים שאף תורמים לקירור כשמשמשים כ- heatsink)
- אפשרות להתקנת כרטיסי הרחבה
- נוחות שימוש, גודל פיזי כללי ואסתטיקה

Music Server Manual Part 1


Music Server Manual Part 1


הבחירה שלי:
אני בחרתי באפשרות האחרונה. כלומר מחשב יעודי לניגון מוזיקה שיושב אצלי בסביבת המערכת דרך קבע.
בחרתי במארז וספק של חברת HFX שמגיע כחבילה הכוללת מארז מסוג מיני אקרילי, ספק EF28 חיצוני ללא מאוורר, ואפשרות לקירור פאסיבי כולל של המחשב ללא שום מאוורר.
שאר המחשב מורכב מלוח אם של ASUS בעל חריץ הרחבה PCI ומעבד ATOM D510.
דיסק קשיח SSD (שקט, מהיר, ולא צרכן אנרגיה משמעותי) זיכרון RAM בנפח 4GB, וכונן תקליטורים (משולב צורב) של סמסונג בתצורת SLIM (כמו של מחשב נייד).
מלבד יופיו של המארז, שזה דבר החשוב לי כאמור, זהו מארז ממש יעודי לצרכינו והוא לוקח בחשבון את כל האלמנטים הרלוונטיים.
בידוד עם שסי אלומיניום מאסיבי, קירור פאסיבי, ספק חיצוני (המרחיק את מקור הרעש החשמלי/מגנטי), ודגש על הפחתת רעשים, כולל מהכונן הקשיח (לא רלוונטי במקרה שלי) וכן מכונן התקליטורים.
אך שילוב המארז והספק אינו זול וכנראה שלא יתאים לכל אחד. אלו הרכיבים היקרים ביותר במחשב שלי ויכולתי לצמצם את מחירו בכ- 50% אם הייתי מוותר עליהם.

האינטגרציה


כעת כשבחרנו את תצורת המחשב צריך לתת את הדעת כיצד נחבר אותו לסטאפ.
למרות שיציאות אנלוגיות בעזרת כרטיס קול איכותי הן אפשריות (אך לא שכיחות), אני לא אתעכב עליהן במדריך אלא נדון באפשרויות של מחשב כטרנספורט דיגיטלי בלבד.

זה אומר שכל האפשרויות שידונו כאן דורשות ממיר דיגיטל לאנלוג - DAC חיצוני.

יציאות אודיו דיגיטלי בנויות בלוח האם

כאמור ישנם לוחות אם עם יציאות דיגיטליות בילט-אין, ולמעשה אני ממליץ לרכוש לוח שכזה גם אם לא בחרנו להשתמש בהן. זאת לשם גיבוי, השוואה, ולעיתים הפרדת תפקידים (עוד על כך מאוחר יותר).

ללוחות שונים יציאות אודיו דיגיטליות ברמות שונות שאני מניח שמושפעות מערכת הצ'יפים ומצורת בניית הלוח. באופן עקרוני אוכל לספר שהן יותר טובות מחלק מממשקי ה- USB של חלק מהממירים ופחות טובות מאחרים.
זה יכול להיות פתרון ביניים אך לא הייתי מסתפק ביציאה כזאת לטווח הרחוק.

כרטיס קול יעודי

במידה ולוח האם תומך בכרטיסי הרחבה נוכל להתקין במחשב כרטיס קול איכותי ויעודי בעל יציאות דיגיטליות שיהיו באופן כללי טובות מהיציאות הבנויות בלוח האם.
דוגמה לכרטיס שכזה הוא ה- Asus Essence ST שסקרתי פה, אך קיימים גם אחרים וטובים (ולעיתים יקרים) חלקם מגיעים מתחום הסטודיו כגון Lynx.

ממשק USB סינכרוני

ממשק שכזה קיים ברוב הממירים העכשויים.
לרוב הוא לא דורש יותר מכבל USB מהמחשב לממיר ובזאת תם המאמץ. המחשב מזהה אוטומטית את הממיר כ- "התקן קול" ומסוגל לנגן דרכו מוזיקה ואפקטי סאונד שונים של המחשב.

במרבית הממירים שיטה זו אינה מומלצת. היא מוגבלת לרוב לתדר דגימה נמוך (בדר"כ 48khz מה שאומר שלא ניתן לנגן קבצי הי-רז בתדר הנייטיבי) ומשתמשת בצ'יפים ג'נריים ובדר"כ לא איכותיים במיוחד הפוגעים ברמת הסאונד. הרחבתי כבר על הנושא בסקירות השונות ביניהן בסקירת ה- hiFace.

ממשק USB או FW אסינכרוני ישירות ל- DAC או דרך מתאם

חלק מהממירים מצויידים בממשק USB אסינכרוני (לדוגמה wavelength, dcs) וחלקם ב- FW (לדוגמה weiss, wlm). זה אומר בדר"כ שימוש בצ'יפים והתקני תוכנה יעודיים המאפשרים תדרי דגימה גבוהים יותר (192khz ואף למעלה מזה בחלק מהמקרים) וניתן להגיד שברוב המקרים ישמעו טוב יותר מהממשקים הסינכרוניים בגלל שיטת עבודה יעילה וחכמה יותר המונעת שגיאות תזמון (jitter) ושאר מחלות.

מי שברשותו ממיר קונבנציונאלי יוכל להשתמש במתאמים כדוגמת אלו של חברת m2tech או weiss המאפשרים המרת USB או FW מהמחשב ליציאת אודיו דיגיטלית איכותית.

הבחירה שלי:
למרות שאני בעליו של כרטיס קול (ה- Asus שהוזכר קודם) אני מודה שכיום האופציה בעלת שילוב העלות/תועלת הטובה ביותר שיצא לי לשמוע היא ה- hiFace המקורי (למרות שמחירו עלה מאז הסקירה כך שמעתי).
אומנם לא בחנתי את כל כרטיסי הקול (ה- Lynx מעניין במיוחד) ואת כל האלטרנטיבות בתחום הפרו, אותו hiFace נותן תוצאה שלא ניתן להשאר אדיש בפניה. מוזיקלית, מלאה וחפה מארטיפקטים דיגיטליים.
הייתי בוחר אותו לשילוב עם מחשב נייד או form factor זעיר, ואת ה- Evo המשוכלל יותר לשילוב עם מחשב יעודי ו- DAC ברמה גבוהה.

עם זאת, אני מודה, שה- Weiss 202 וה- FW שלו סיפק לי את החוויה הממוחשבת הטובה ביותר ששמעתי אצלי. כך שאם התקציב מאפשר ואתה מחפש חוויה אופטימאלית מבוססת מחשב זהו מוצר שחייבים לנסות.

Music Server Manual Part 1


התוכנה


אחרי 2000 מילים הגענו לאחד הנושאים החשובים ביותר בניגון ממוחשב. לתוכנת הניגון, לדרייברים ולקונפיגורציה חשיבות גבוהה לרמת התוצאה הסונית שנקבל מהמחשב.
נחלק את הנושא לשלושה תת נושאים:
- מערכת ההפעלה
- דרייברים ושיטות ממשק
- תוכנות ניגון

מערכת ההפעלה

חלק זה של המדריך עוסק כאמור במערכות הפעלה מבוססות חלונות של חברת מיקרוסופט לכן בואו נמנה בקצרה את האלטרנטיבות:
- Windows XP - מערכת הפעלה ותיקה אך די יציבה. אני לא ממליץ להשתמש בה אלא אם מדובר במחשב ממש חלש. סה"כ מדובר במערכת הפעלה שעבר זמנה ואינה תומכת ב- WASAPI לדוגמה (תיכף נלמד מה זה).
- Windows Vista - חדישה יותר מ- XP אך נופלת מ- 7 בכל פרמטר. לא רואה שום סיבה לבחור אותה.
- Windows 7 - הבחירה שלי. יציבה יחסית, מהירה יחסית, תומכת בכל האפשרויות. אני בוחר לעצמי את גירסת ה- ultimate כך שניתן לשלוט על המחשב מרחוק בעזרת remote desktop וישנה אפשרות להשתמש ב- Media Center (מה שאני לעולם לא עושה פרטים בהמשך).

דרייברים ושיטות ממשק

נתחיל דווקא עם שיטות הממשק בין תוכנת הניגון לדרייבר שמפעיל את התקן הקול (כרטיס קול או DAC):

- Direct Sound - ממשק ברירת המחדל ברוב התוכנות. משתמש במיקסר של מערכת ההפעלה, לא עובר לתדר דגימה נייטיבי, ונשמע לאוזני תמיד נחות מהאחרים. לא מומלץ בכלל.

- Kernel Streaming - שיטה המשתמשת בתשתיות ה- Direct Sound לגישה לדרייבר של התקן הקול אך מקצרת תהליכים ופוסחת על המיקסר של מערכת ההפעלה. כאן כבר מדובר בממשק איכותי הרבה יותר אך לא נתמך בכל תוכנת ניגון.

- WASAPI - ממשק שהוצג ב- Windows Vista המאפשר לתוכנת הניגון מגוון אפשרויות שלא היו קיימות קודם לכן ומשפרות את איכות הסאונד. לדוגמה גישה אקסקלוסיבית לדרייבר המאפשרת דילוג על פעולות המרת תדר הדגימה והמיקסרים (המשמשים לשילוב כמה מקורות לאותו הדרייבר) והורדת ה- Latency.

- ASIO - הרעיון דומה ל- WASAPI אך הממשק ג'נרי וחיצוני למערכת ההפעלה (תוכנת הניגון פונה ישירות לממשק של הדרייבר). הרווח הוא שוב גישה אקסקלוסיבית, ניטרול המרות מיותרות ו- Latency נמוך.

הבחירה שלי:
תלויה במוצר, ביכולות הדרייבר ויכולות תוכנת הניגון.
בעיקרון שלוש האופציות האחרונות טובות וראויות ובמידת האפשר יש לבדוק את כולן לפני החלטה (על הראשונה אפשר לפסוח).
במידה ותוכנת הניגון הנבחרת לא תומכת ב- Kernel Streaming והדרייבר לא תומך ב- ASIO אני ממליץ מאוד על פלאג-אין בשם ASIO4ALL, למרות שאין קונצנזוס בעניין (לטעמי נובע מדעות קדומות ללא קשר למציאות) מצאתי אותו איכותי ביותר ולעיתים מציב תחרות אפילו מול דרייבר התומך ב- ASIO נייטיבי.

למי שמשתמש בחיבור USB עם ממשק סינכרוני ג'נרי יכול לנסות גם את דרייבר ה- ASIO של http://www.usb-audio.com. באופן אישי לא מצאתי אותו טוב יותר מ- ASIO4ALL במספר DACים שניסיתי (בעיקר על ה- Simaudio 300D וה- V-DAC) ומאוד לא אהבתי את העובדה שהוא מחליף דרייברים בסיסיים של מערכת ההפעלה ונכנס לפעולה גם כאשר אין בו צורך.
זה גם סיפור לא פשוט להסיר אותו אז בזהירות.

תוכנות ניגון


בחירה של תוכנת הניגון רלוונטית לא רק לאיכות הסאונד ולממשקים בהם היא תומכת אלא גם לחווית השימוש ופיצ'רי הנוחות והרי אלו חשובים לפעמים לא פחות.

Foobar2000
נתחיל עם Foobar2000 משום שזו התוכנה החינמית הטובה ביותר עליה תוכלו לשים את ידיכם.
Foobar תומכת במגוון רחב של פורמטי אודיו כך שסביר שתוכלו לנגן כל קובץ לו תחפצו להאזין, ובעזרת מגוון תוספים ענף תוכלו להשתמש בכל ממשק המתאים ביותר לדרייבר התקן הקול שלכם.

תמונה


שתי התכונות החלשות ביותר של Foobar קשורות בניהול ספריית המוזיקה וממשק המשתמש הספרטני משהו.

Foobar אומנם מסוגלת לנהל את ספריית המוזיקה ואפילו תומכת ב- Tagging של קבצים, אך האפשרויות מוגבלות, הניהול לא נוח, ואפילו צורת השימוש די ביזארית.
מבחינתי הקשיים שהיא מציבה בתחום זה הופכים את אפשרות ניהול הספרייה ללא רלוונטית, ו- Foobar יותר מתאימה לניגון מקבצים מאשר מהספרייה.

ממשק המשתמש הספרטני אינו ידידותי לשלט רחוק ואף לא למסך מגע. שימוש במסך קטן יחסית (אפילו טלויזיה 50") ממרחק של 3 מטרים לא אפשרי לטעמי ובטח לא נוח.

למשתמש המתחיל אעזור בהגדרה הבסיסית והחשובה ביותר והיא הגדרת סוג הממשק מול התקן הקול.
לאחר שהתקנתם את התוסף הרלוונטי (לדוגמה ASIO) שלמרבה השמחה מסתכם בהורדת התוסף מהלינק למעלה והעתקת הקובץ לספריית components של התוכנה, יש להכנס לתפריט:
File->Preferences
בעץ השמאלי לבחור
Playback->Output
וכעת בחלון הימני תחת Device לבחור את הממשק או ההתקן.

תמונה


כבר כעת צפו לשיפור ניכר ביחס לניגון בסיסי דרך Media Player לדוגמה בכל סוג קובץ שתנסו.

J.River Media Center
J.River Media Center היא אחת מתוכנות הניגון המסחריות הפופולאריות ביותר. כיום בגירסה 15 של התוכנה (בעלות של כ- 50$) היא מציעה חווית שימוש טובה (כולל תמיכה יעודית למסכים מרוחקים ושלט) ואת כל מגוון הממשקים בילט-אין ללא צורך בתוספים.

ניהול הספרייה של J.River כבר איכותי וברמה מסחרית לעומת המחדל של Foobar. חיפוש וזיהוי האלבומים מהיר ומדויק יחסית, אפשרויות העריכה והתיקון סבירות למדי.
אל תתבלבלו מהעובדה שממשק המשתמש קצת מזכיר את iTunes הקלוקלת.

תמונה


כ- Media Center ה- J.River יכולה לעשות הרבה יותר מלנגן מוזיקה. היא מסוגלת גם להקרין סרטים ולהציג תמונות, אך אלו פחות רלוונטיים לשימוש שלנו.

ל- J.River מספר "פרצופים" (או סוגי ממשקים) שדווקא מאוד מתאימים לשימושנו. הראשי (זה שמזכיר את iTunes) נוח לניהול המדיה, שיפוץ הנתונים, בניית playlists וכו'. כל זאת בשימוש בעכבר ומקלדת.
אך ביומיום, לצורך ניגון מוזיקה, נעבור לממשק ה- Theater View המאפשר תצוגה גדולה ו-"סקסית" על מסך הטלויזיה לדוגמה ועבודה עם שלט רחוק.

תמונה


גם כאן אנסה לעזור למשתמשים החדשים בהגדרות ממשק התקן הקול.

ראשית הכנסו לתפריט Tools->Options (או Ctrl-O)
ודאו כי ברשימה השמאלית מסומן Audio.
כעת תחת Output Mode סמנו את סוג הממשק המבוקש (לדוגמה ASIO או WASAPI).
כעת ליחצו על שלוש הנקודות בצמוד ל- Output Mode Settings ובחלון שנפתח ביחרו את התקן הקול הרלוונטי תחת Device.

תמונה



Album Player
Album Player היא תוכנת הניגון החביבה עלי. גם היא תוכנה מסחרית (עלותה 29.5 יורו) אך היא רחוקה מלהכיל את כל הפיצ'רים של J.River.

היתרון הבולט ביותר של AlbumPlayer, אולי כפי ששמה מרמז, הוא התייחסותה לספריית האלבומים שלנו כישויות פיזיות וקלות לניהול.

תמונה


המסך הראשי של AP מכיל את תצוגת האלבומים בצד ימין והפלייליסט בצד שמאל. נקי ונוח.
ניתן לפלטר, למיין, לחפש, לבחור ולערוך את האלבומים בצורה קלה ופשוטה, אפילו בעזרת מסך מגע.
מבין כל התוכנות בהן השתמשתי AP תמיד הצטיינה בזיהוי האלבומים ובאיתור העטיפה הנכונה.

החסרון העקרי של AP היא תמיכה רק ב- Direct Sound (אליו אנחנו לא מתקרבים כאמור) ו- ASIO.
אם התקן הקול שלנו תומך נייטיבית ב- ASIO אנחנו מסודרים (לדוגמה ה- Weiss 202).
אם ההתקן שלנו לא תומך (או תומך חלקית כמו במקרה של ה- Asus Essence ST) אנו יכולים להשתמש ב- ASIO4ALL שכאמור נותן תוצאות מצויינות.

מלבד קלות השימוש AP מספקת את הסאונד הטוב ביותר מבין כל תוכנות הניגון שניסיתי על כמה ממחשבי. מדוע שימוש בממשקים זהים נותן תוצאות שונות בין הנגנים השונים? איני יכול לתת תשובה בדוקה, אך אני מעריך שמדובר בתהליכים הפנימיים של התוכנה בין קריאת הקובץ לשימוש בממשק (ויש הרבה כאלו, זאת אני יודע).

גם כאן אנסה לעזור למשתמש הטרי בהגדרת התקן הקול.
לחיצה על גלגל השיניים במרומי המסך ואז Preferences.
בעץ השמאלי נבחר - Audio
ובחלון הימני נסמן ASIO Support Enabled (כאמור האופציה הסבירה היחידה בתוכנה זו)
ובחלון הגלילה מייד מתחת נבחר את הדרייבר המתאים.

תמונה


הבחירה שלי:
רובכם כבר יודעים - AlbumPlayer.
בכוונה לא התייחסתי לתוכנות מבוססות Direct Sound כגון Media Player או Media Center משום שלטעמי הן הורסות כל חלקה אודיופילית טובה. מי שלא רוצה לשלם על אחת האופציות הטובות יותר אין סיבה שלא ישתמש ב- Foobar.
יש עוד המון אלטרנטיבות כגון iTunes (אוי ואבוי!) ו- XBMC אך אני סבור שהצגתי את האלטרנטיבות הטובות ביותר.

סיכום פרק א'


בחלק הראשון של המדריך בחרנו את סוג המחשב, את רכיביו ואת שיטת ההתממשקות עם הסטאפ שלנו.
אחר"כ בחרנו מערכת הפעלה, תוכנת ניגון, וביצענו את ההגדרות הבסיסיות.

מזל טוב, אתם כבר יכולים להאזין לקבצים באיכות מצויינת.

אך לא סיימנו. לרובנו ספריית מדיה ענפה על גבי תקליטורים. איך מעבירים אותם למחשב (ריפ)? על איזה סוג מדיה כדאי לשמור את האלבומים?

איך נוכל לשלוט על המיוזיק סרבר החדש שלנו מהנוחות של כורסת ההאזנה?

על שאלות אלו ננסה לענות בחלק ב' של המדריך.
בינתיים אני לרשותכם לשאלות והערות בנושאים עליהם כבר עברנו.

אתם מוזמנים לבקר בחלקו השני של המדריך שפורסם כאן




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות