היום לפני חמישים-ארבעים שנה....לפני כשבועיים הטרדתי את עמי לגבי איזו הקלטה, ואני שלא ירדתי לפרטים קיבלתי הערה עדינה...
שהכלל הוא שמפרסמים לפי התאריך בו הושלמה ההקלטה! וזרק לי ת'כפפה- תכין סקירה...
אז זה מה שיצא:
Stan Getz ו- Bill Evansבעוד שבישראל, יוצאים אלפי ישראלים לרחובות וחוגגים את יום העצמאות 16 להקמת המדיה, פסעו אל תוך אולפני רודי-וואן-גלדר שבניו ג'רזי, שניים מגדולי נגני הג'אז של אותה התקופה-
Stan Getz ו- Bill Evans.
השנים, שהם חלק מהדור השני של הנגנים שכבר תפסו מקום של כבוד בסצנאת הג'אז, ניגנו עם הגדולים מדור הנפילים, וכל אחד מהם כבר קטף כמה פרסים כמו הגראמי. נפגשים כאן לראשונה ליומיים של הקלטות סטודיו במטרה להקליט אלבום אולפן משותף תחת המטריה של אולפני
Verve.
איתם בהרכב השתתפו: על התופים-
Elvin Jones , ועל הבס-
Richard Davis, שנאלץ לפרוש ביום האחרון בשל מחויבות אחרת,
ו-
Ron Carter החליף אותו ביום ההקלטות האחרון.
למעשה יום ההקלטות הראשון היה כבר ב- 22 לאפריל ובו הוקלטו 3 קטעים. אך אז הופסקו ההקלטות כנראה בשל חוסר תאום זמנים (בעיקר בגלל סטן), ויש האומרים שגם הכימיה בין גץ לאוונס לא ממש עבדה היטב.
ב-5 למאי החבורה נפגשת שוב וברצף של יומיים מקליטה עוד 8 קטעים ובכך משלימים את הקלטת האלבום
ב-6 למאי.
כאן ידידי, סיפורו של האלבום תם, אך לא נישלם...אומנם תמו ההקלטות, אבל מסיבה בלתי ידועה (רשמית),
האלבום נגנז ע"י המפיקים (Verve) למשך כמעט עשור שלם! רק ב- 1973, החליט משהו בהפקה שהגיע זמנו של האלבום לצאת לאור והוא הופץ בפועל רק באביב 73. (וגם מקבל עטיפה חדשה).
מאז האלבום תופס מקום של כבוד על מדפי האוספים של חובבי הג'אז.
אגב, יש המכנים את האלבום בשם:
Night and Day, אך למעשה זהו שמו של קטע הנושא הפותח וסוגר את האלבום.
נשאלת השאלה מדוע נגנז האלבום לעשר שנים?! מנבירה בוויקי לא עולות תשובות מספקות, הביוגרפיה של גץ לא מדברת על הפרוייקט המשותף הזה עם אוונס,
ורק חפירה בביוגרפיה של אוונס, ועוד קצת, מעלה שאכן בזמן ההקלטות הראשונות, הייתה תחושה שהכימיה בין גץ לאוונס (וכנראה גם לשאר החברים), לא הייתה "במיטבה".
גץ התחיל ישר לנגן ללא הכנות והכוונת שאר ההרכב ובלי חזרות ותאום מספקים עם שאר הנגנים.
מה עוד שגץ לא היה רגיש מספיק ללוחות הזמנים של שאר החברים (מה שבאמת הביא להפסקת ההקלטות ביום ההקלטה הראשון ב- 22 לאפריל).
אבל מעל הכול עולה שלגץ היה סעיף בחוזה עם-
Verve, שבמידה והוא לא מרוצה מהתוצאה, יש לו זכות וטו ולמנוע את הוצאת האלבום/ההקלטות ונראה שכך אכן קרה.
בהפקה הבינו שהתעקשות מול גץ ופתיחת הליך משפטי, יעלה להם הרבה כסף והעדיפו לגנוז את האלבום לעשר שנים.
אגב, בראין שנתן גץ ב- 1984 על אותה תקופה, הוא מספר בגילוי לב על השימוש הארוך שלו בסמים ואלכוהול
ומודה שהם פגעו ביכולת הנגינה שלו ובכושר השיפוט שלו למול הסביבה.
אולי מכאן אפשר למצוא הסבר להתנהלות שלו בהקלטות עשרים שנה קודם לכן...
בכך בא (כמעט - ראו באנקדוטה לסיום) לסיומו הקשר ביחידי בין גץ לאוונס. למעשה, היה זה המפגש האולפני היחידי ביניהם.
ונעבור לקטעים שבהם נראה שהכימיה כן פעלה היטב.
הקטע ה-5 בתקליט-
Melindaהקטע ה- 10 -
Grandfather's Waltzהקטע ה- 3 -
Funkalleroולסיום קטע הפתיחה והסיום של האלבום-
Night and Dayכאן אפשר להרגיש קצת מהסיפור על חוסר הכמיה של אוונס לא רק עם סטן, אלא גם עם אלוין ג'ונס שתפס "עצמאות" משהו...
כאנקדוטה לסיום,
באוגוסט 1974, במסגרת פסטיבל ג'אז בהולנד, נפגשים השניים שוב, לסבב קצר באירופה (בבנלוקס). בהרכב השתתפו שאר חברי ה- Trio של אוונס: על הבס -
Eddie Gomez ועל התופים-
Marty Morell.
המופע בפסטיבל הוקלט במטרה להפיק אלבום. אבל גם כאן ידידי לא תם הסיפור-
גם הקלטות אלה נגנזו למשך ... 22 שנה!!!
רק ב- 16 למרס 1996 פורסם האלבום, תחת הלייבל-
Milestone, שבעצם רכשו את המסטרים מהפסטיבל וצרפו עוד ארבעה קטעים מההופעה באנטוורפן
והפיקו את האלבום- "
But Beautiful".
אגב, גם כאן מספרים עם חוסר הכימיה שבין אוונס לגץ, כאר בקטע מסוים גץ התחיל לגנן ללא שום "התרעה מקדימה" את ה- "Stan's Blues" ואוונס התעצבן והפסיק לנגן...
במהלך הופעה באנטוורפן, יש קטע שבו גץ מנסה לפייס את אוונס מפתיע אותו באיחולי מזל טוב ליום הולדתו (בתחילת הרצועה השמינית) ומנגן רגע שלי נשמע קצת כמו התחלה של-
Happy Birthday.