האלבום שאחרי, בליים-לייט. שורטר, וולטון, ווורקמן כבר עזבו והוחלפו בג'ון גילמור, ג'ון היקס, וויקטור ספרולס. מורגן, פולר והבוס עדיין בפנים. תאריך ההקלטה נובמבר 14, 16 וה-25.



בונוס של ההרכב בג'אז 625 :

ב-12 לחודש לארי יאנג, גרנט גרין ואלווין ג'ונס הקליטו כזכור את Into Somethin עם סאם ריברס. ארבעה ימים מאוחר יותר השלשה מקליטה שוב, הפעם את Street of Dreams של גרין, עם בובי האצ'רסון. זה אלבום תאום-סיאמי של Idle Moments ורק השד יודע למה האחרון זכה לכל התהילה כשזה לא פחות טוב ממנו. המקביל המושלם לקטע Idle Moments עצמו ב-SOD הוא Lazy Afternoon. אותה אוירה רגועה שמחממת את הלב ומושלמת כל כך לשעות הקטנות. הנגינה של לארי יאנג נהדרת באלבום הזה כמו זו של דיוק פירסון בקודמו. אולי זה ג'ו שהיטה את הכף. בכל מקרה 'רחוב החלומות' הוא אלבום חובה הכרחי בהחלט. אגב Idle Moments עצמו הוקלט בנובמבר 63 ומצטרף לכן להמון אלבומים אחרים (כמו הסיידוינדר וספר החופש) שהם 'כמעט 64'. צריך לעשות רשימה שלהם לקראת סוף השנה.

אל תחמיצו בשום פנים את ה-Music Matters של האלבום הזה. כל האלבומים של גרנט גרין בסדרה נהדרים וזה אחד מהיהלומים הכי נוצצים שלהם. סאונד נפלא.

תוך כדי קריאה והנאה, חשבתי בתגובה לציין לטובה את הסידרה,
ואז הגעתי לסייפה שלך

אם כבר בנושא, מה נסגר איתם בסוף? הם ממשיכים עם ה- 45 או לא?
וגם תזכיר, אם יש לך כח, מה המסקנות שלך לגבי ההבדלים.
אם אני זוכר נכון אמרת שה- 33 גם נשמע מעולה, אבל לא מזמן שמתי לב ששמעת את שניהם, אז כנראה היתה לך סיבה

ה-45 נגמר. עברו ל-33 שנשמעים לא פחות טוב.

הסיבה שיש לי את סול-סטיישן בשתי הוורסיות היא בעיקר הכפייתיות האספנית שלי לגבי ה-45 (כרגע ב-81 מתוך 112 שיצאו). שתיהן נשמעות אדיר.

עוד משהו שקרה ב-16 לנובמבר לפני חמישים שנה (מוקדש לריכטר) :

מי היה מאמין שדיאנה קרול תופיע בשרשור הזה?

דרך אגב, היא חולה בדלקת ריאות קשה ודחתה את מסע ההופעות ויציאת האלבום החדש.

וליאיר