נערך שוב

כבר אמרתי פעם שג'קי מקלין אחראי מאחורי הקלעים ללא מעט ממה שקרה בשנה הזו. האלטיסט שבא מלב הביבופ, שהיה בן חסות של בירד ושעבר את ההמרה להארד בופ, היה מראשי המחפשים אחר הדבר החדש. בתקליטים הנהדרים שלו מהשנה וחצי הקודמת One step beyond ,Destination Out ! ו-Let Freedom Ring הוא בעצם סלל את הדרך לפריצה הנהדרת שמאגר הנגנים של בלו-נוט עשה ב-64. כאן הוא עושה עוד צעד לאורך הקו הזה עם השותף הקבוע בובי האצ'רסון, החברים החדשים מהתקליט הקודם צ'ארלס טוליבר וססיל מקבי, ובילי היגינס במקום רוי היינס. לחשוב שבשלושה ימים עוקבים הוקלטו טרומפטה טוקטה, לאקי סטרייקס, וזה... לא יאמן, פשוט לא יאמן.

אחלה אלבום תודה עמי

היום לפני חמישים שנה, ב-20 לספטמבר מינגוס מתייצב במונטריי עם הרכב גדול וחדש ומייצר חגיגה אלינגטונית-מינגוסית שתכנס לפנתאון של הופעות הג'אז הגדולות בכל הזמנים. אין ספק שמינגוס היה היורש הישיר של דיוק והמחווה הזאת שנגמרת בקטעים המקוריים ששמענו במסע הקסם האירופאי, פשוט מרגשת. ההופעה קיבלה מתיחת פנים בקופסת המינגוס של מוזאיק.

ראיון עם באדי קולט על ההופעה במונטריי :

היום לפני חמישים שנה :



ב-25 לספטמבר, 1964, ב-Philharmonie Hall בברלין, לאחר הנסיונות הקצרים במשך השנה האחרונה עם ג'ורג' קולמן ועם סם ריברס, מיילס דייויס מעלה על הבמה הרכב שישנה את פני הג'אז מעתה ועד עולם. אחד מאותו קומץ של הרכבים משפיעים שהמציאות אחריו לא היתה המציאות לפניו. הרכב שהנגנים בו לא ניסו להשמע כמו אף אחד אחר חוץ מעצמם. הטנור החדש הומלץ למיילס עוד על ידי קולטריין כשעזב את החמישיה הראשונה ב-1960, אבל הוא היה אז עסוק במיני שליחויות. מיילס לא ויתר ומתברר שאפילו התקשר לשורטר במהלך חזרה עם בלייקי - שורטר מספר שלי מורגן הרים את הטלפון וצעק בקול הכי חזק שאפשר 'ויין... זה מיילס !'. שם, במסנג'רס הוא גם התפתח למלחין המבריק שהכרנו (הרבי אמר שהוא היה היחיד שהמוזיקה שכתב למיילס נשארה כמו שהיתה) וכעת אחרי שראינו אותו גדל מעבר למידות הז'אנר ויוצא לדרך עצמאית, הוא מוכן סוף סוף להצטרף למיילס ושלושת נערי הפלא האחרים. השאר היסטוריה.









והבונוס, 'עלי סתיו' מהופעה שבועיים מאוחר יותר, ב-11 לאוקטובר, 64 :

אכן הרכב מדהים שכבר הזכרנו אותו כאן
עמי, אחלה של תמונות צירפת לנו

כשבושקה דיבר עליהם, ניסיתי לחשוב ברוח המשפיענים של GAB כמה הרכבים ממש משפיעים כאלה היו. הכוונה שוב לא ל'סתם' הרכבי פיצוץ אלא כאלה ששינו את העולם. הרשימה היתה קצרצרה :

1. ה-Hot Fives וה-Hot Sevens של ארמסטרונג שהתחילו הכל
2. התזמורת של דיוק (בעיקר בימי בלנטון-וובסטר העליזים) שהתחילה את הסווינג הרבה לפני הלבנבנים שרשומים עליו
3. ההרכבים של בירד וגילספי שכתבו את הביבופ
4. החמישיה של רואץ' ובראוני שלקחה את הביבופ להארד-בופ
5. המסנג'רס שעשו את ההארד-בופ
6. השלישיה של אוונס שהגדירה מחדש את ההרמוניה של הטריו (קרדיט ליאיר על האייטם)
7. המינגוסיה שהמשיכה את מה שדיוק התחיל לכוונים תזמורתיים חדשים בעליל
8. הרביעיה של קולטריין שלקחה את המודליות והאילתור לשיאים רוחניים חדשים
9. החמישיה השניה שניגנה את האנטי-מוזיקה הכי יפה בעולם

ואני מניח שיהיו מי שיכניסו לשם גם את הרביעיה של אורנט. כל ההרכבים האלה עשו מהפכות גדולות תוך הסתמכות על תרומות משולבות ולא על הוירטואוזיות של נגן בודד.

ראובן, לגבי התמונות, אהבתי את הרבי הזעיר למרגלות מיילס ושורטר.

הנה ממותה אפריקאית. ככה סתם להשכלה כללית, בלי סיבה :