תמצית לעצלים :

Using data on orchestra personnel, the switch to blind' auditions can explain between 30% and 55% of the increase in the proportion female among new hires and between 25% and 46% of the increase in the percentage female in the orchestras since 1970.

המאמר

http://www.nber.org/papers/w5903.pdf?new_window=1

אני הייתי חושב דווקא שמבחנים בלתי עיוורים לגמרי אבל בבגדי ים היו מעלים את מספר הנשים באורקסטרה באופן הרבה יותר מובהק.

טוב מיצוי ותרגום של הזיקוק של התמצית :

נכון בתיזמורת פילהרמונית

אז עשו שם אודישנים לנגנים

אז מצאו שכשהבוחנים לא רואים מי מנגן, נבחרות יותר נשים נגניות מאשר נבחרו נגניות קודם,

כלומר לכאורה במבחן רואה הבוחנים מעדיפים נגנים זכרים וההעדפה הזאת נעלמת כשהאודישן עיוור,

כשמאזינים רק לנגינה ולא רואים מי מנגן.


זאת התייחסות מאוד מעניינת לדעתי למבחן עיוור.





האם אכן כך ?

כי גם המחקר מצביע ההפך וגם מה יעזור לך הגב' פייגה קלימנובסקיה והגב' גיטה-אדלה לייבניצקיה בבגד ים ?

רבים וטובים חפרו בעד ונגד מבחן עיוור, אבל ברור שאם הצליל שם - הוא יישאר כשתעצום עיניים,

וברור שמבחן טעימה ליין עושים בכוס לא מסומנת וכד' ובתכל'ס ההתנגדות לזה מוזרה [בלשון המעטה].


החוקרות הנחמדות [מפרינסטון והרוורד] מציגות תשתית מעניינת וראויה [מן הסתם],

חשוב למי שרוצה שהעצמאות המחשבתית שלו תיתרם משאר הידע שצוברת האנושות ותתבסס על יותר מצידוק עצמי ע"ר רגשי,

שנאמר, המדע מתקדם בזכות הפרכות, לא התבצרות.

בוקר טוב !

עוד רבות ייחפר

זה בטח מעניין :

אז בוא תגדיר לפחות מה אתה מנסה להראות/להשיג, שלפחות נוכל לחפור עם יעד מסויים.

אני מתרשם ממה שתיאר המאמר וחושב על זה, ובתמצית,
=============

צוות בוחנים בכיר עושה אודישנים לתזמורת פילהרמונית משך שנים.

ברבות הזמן התבררה מגמה של העדפת נגנים מסויימים - זכרים, חניכים של מורים מסויימים וכד'.

על מנת לשכלל את הפן הדמוקרטי של המבחן הורחבה וועדת הבוחרים ושונה הרכבה,

אך גם זה לא הניב מי יודע מה שינוי.

כדי להוסיף ולהתקדם בבחירה נטולת הטיות ככל שניתן, עברו הבוחנים למצב של האזנה לנגינה ללא הידיעה מי מנגן.

תוצאות בחינת הנגנים בדרך זו הניבה שינוי מובהק בהרכבם ובעיקר נבחרו באופן עיוור אחוז ניכר של נגניות יותר מבעבר.

======

מה שאני אומר הוא לא חדש אבל מחדד את הנקודה שמצדדת בהאזנה עיוורת כאשר מבקשים להתמקד באודישן [לנגן, לציוד, ליין].

אני לא גוזר מזה שום מסקנה, גם כי אני מכבד את הטיעונים שכנגד וגם כי אני לא חייב

האם מומלץ בעיני להיעזר בהאזנה עיוורת לבחינת ציוד ? במקרים מסויימים וכדבר-מה-נוסף-לחיזוק או חילוש, כן


נדמיין מצב בו שני מגברים דומים הגיעו לקו הגמר שלי ואני מתקשה לבחור ולהעדיף אחד מהם :


עולים לי לראש כמה ביצועים שהייתי שם ב'עיוור' כדי לנסות ולהתרכז יותר בצליל,

החל מיצירות ארוכות ומורכבות ועד להתמקדות ברצועות עם דפקט שהייתי מנסה להגביר כדי להתרשם איך מתמודד מגבר א' ואיך ב'.



אם זה לא היה עוזר לי + כל ההאזנות הרואות -

אז הייתי בוחר כנראה ביפה יותר, או הכבד יותר, או השמן יותר, או המותג ה'קול' יותר,

שכן לכאורה אלו הפרמטרים האחרונים שיישארו פנויים לאחר האזנה עיוורת.

"התרשמות ונקודה למחשבה" זה אחלה ותמיד טוב.

האמת שאני גם בעד התוצאה של מה שקרה שם. אבל האם אותו "מבחן עיוור" גרם לבחירה יותר טובה של נגנים? לדעתי לא בטוח.

אתן לך דוגמה תיאורטית לחלוטין איך יכול להיות שהמצב שאתה מתאר דווקא גרם לבחירה פחות טובה של נגנים.

נניח שאתה אחד השופטים בועדה.
עד שהגעת לפוזיציה הזאת כנראה ששמעת במשך המון שנים המון נגנים, וגיבשת דעה מסויימת לגבי היכולות של גברים ונשים.
יכול להיות שהדעה הזאת "מוצדקת" מטעמים מקצועיים ויכול להיות שלא, זה אפילו לא משנה.

לשם הדיון בוא נניח שהגעת למסקנה שנגנים גברים מנגנים בצורה יותר "דרמטית" ולכן יותר מעניינת.
שוב, יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שלא.
כך או כך, כבני אנוש, אנחנו נוטים להגזים את ההבדל הזה בראש/דימיון/תפיסה.

עכשיו הוזמנת לשפוט באותו מבחן מאחורי פרגוד.
במקום להיות עסוק בנגינה אתה עסוק כרגע בלנסות לזהות אם מנגן גבר או שמנגנת אישה, כדי שתדע "להתאים" את מה שאתה שומע לתפיסות שלך.
ובגלל שבמוח שלך ההבדל שאולי באמת קיים, מאוד מוגזם ביחס למציאות, מאחורי הפרגוד כולם פתאום נשמעים לך גברים.
הבעיה היא שבזבזת הרבה מהיכולות הקוגנטיביות שלך בתפל הזה, ובגלל שהתפיסה המקורית קצת מעוותת בכלל לא בטוח שהגעת למסקנה. שהרי מי שהגיע למבחן שכזה די בטוח שמנגן מצויין ו"דרמטי" לכן יכול בקלות לבלבל אותך.

אז מה שקרה זה שבעצם בניסיון להפתר מהבייאס, הורדת מעצמך לא מעט עוצמת עיבוד ובמצב הזה לא בטוח בכלל שאתה כשיר לבצע בחירה איכותית.

זה צד אחד.

צד שני, שאני מניח שפחות נתון למחלוקת, זה שנגן הוא לא רק משהו שמוציא קול. הוא אומן מופיע. ולדעתי בוודאי שיש השפעה לאיך שהוא נראה ואיך שהוא נע, ואיזה פרצופים הוא עושה, ולדעתי לפחות אלו חלק מהיכולות שלו, שצריכות להמדד גם הן, ונראה לי מוזר שלא יתייחסו לזה במבחן בד כלשהו. אולי אם זה רק למדיה מוקלטת.