aloni כתב:
דודלי מספר כי בעבר האמינו כי "הרמקול הוא האלמנט החשוב ביותר בשרשרת" ולכן יש להשקיע בו את מירב המאמץ בבחירה, וכן, גם את התקציב. אני לא אפתיע אתכם שגם היום יש הרבה "מאמינים" ללוגיקה הזאת.
זו לא שאלה של אמונה. עם אמונות של אנשים למדתי שלא להתעסק אחרי הפעם
החמישית שנכוותי כשנכנסתי בוויכוח בין אנשים בוגרים, הרבים בניהם על "למי יש חבר דמיוני טוב יותר".
אבל בענייני סטריאו אני כן מתעסק, כיוון שכאן אין מקום לאמונות.
כל הנושא הסטריאו הוא לא אמפירי ומדיד, ולכן לקבוע שגישה מסויימת היא נכונה,
זה דבר תקף באותה מידה כמו לקבוע שאותה גישה בדיוק, לא נכונה.
ראשית, כשמציגים רעיון עם פתיחה כמו "בעבר האמינו שבלה בלה בלה ... אבל היום
ידוע שבלו בלו בלו ...." מייצרת אצלי אוטומטית את המחשבה האינהרציונית "ובטח
מחר יאמרו שבלי בלי בלי בלי ....". זו טעות טקטית בדיאלוג , ואני ממליץ למי שעורך פגישות
שיווק וגיוס להימנע מהאדיומה הנ"ל.
אבל אם נעזוב את הטרחנות הכפייתית שלי {

}, אז נמצא סתירה מובנית נוספת והיא
ה"פרזנטצייה". פרזנטצייה בהקשר הזה היא הממשק האנושי. כלומר החלק במערכת
שאמור להעביר אינפורמצייה לבן האנוש {מוחמד ורם נחשבים לצורך העניין בני אנוש}.
ברגע שאתה מקבל את זה, אז הדרך היחידה להסתכל על המערכת זה ככלי שרת לרכיבי
הפרזנטצייה, וכאן יש בדיוק שניים. הרמקולים, והאקוסטיקה.
גם האינפורמצייה וגם האניטרפטצייה, הם כלי שרת לפרזנטצייה{ זה מתחיל להישמע
כמו קורס ברוקחות

}, כיוון שהם במאה אחוז מוגבלים ביכולת הרמקולים והחדר.
רוצה לומר: בין אם ב CDP שלך ישנו מעבד פוטוני שמבצע הוראות בתדרים שנמדדים ב
פטה-ביט, ובין אם דחפו לתוכו מיליארד סינים עם כובעים כשעל האחד כתוב 1 ועל השני כתוב 0,
אז זה לא משנה, אם ברמקול זה נשמע לא טוב.
כלומר תפקיד המקור הוא מיצוי הפוטנציאל מהרמקול והחדר. כנ"ל הקדם והמגבר.
המקסימום שהם יעשו זה מיצוי התכונות הרצויות עליך ברמקול.
שבת שלום....................
