האם
סונוס צדק?
בשנתיים האחרונות עברתי, לאט לאט ובהדרגה, ממערכת מבוססת וינטג' למערכת שכל רכיביה נבנו בשלוש עד חמש השנים האחרונות. כך איפסנתי את הג'רארד, הזנחתי את הטיונר של סנסוי ומכרתי את הטרשהולדים. זה לא שהוינטג' איבד מקסמו - ממש לא. הבעיה היתה שהמקינטוש לא ממש הסתדר עם הליוינג וויס שהיו לי.הLV, למרות שאינם ממש פול ריינג', הדגישו את מגבלותיו של המק באופן שאי אפשר היה להמשיך ולהסתדר איתו: אחרי המון זמן ומאמץ, עמדה לרשותי מערכת, שהרבה מרכיביה בהחלט יכולים להחשב איכותיים, אבל צואר הבקבוק שלה ממש, אבל ממש, צר. כך מצאתי את עצמי עם פטיפון של קליראודיו, מגבר פונו של asr , קדם של פאס לבס x-1 שהופרדו מהרמקול על ידי מגבר נעים לאוזן, אבל מוגבל ביכולותיו.
הייתי סנטימנטלי, כך שההחלטה על החלפת המגבר לקחה כמה חודשים. בהתחלה חשבתי פשוט לאפסן את המק, ולרכוש מגבר אחר. בהדרגה הבנתי שאין לי רצון לפסוע בשביל האספנות ושלגבי, לפחות, מרבה מגברים מרבה דאגה. לא- אין לי צורך ביותר ממגבר אחד, ואין שום הצדקה מבחינתי לאפסן צעצוע יקר כמו המק, גם אם מדובר בסוג של חסכון לטווח ארוך.
הבחירה במגבר הבא היתה תוצאה של מחשבה והאזנה. אני מודה שבמקרה הזה, המחשבה הקדימה את ההאזנה. אני מתכוון להחלטה לקנות מגבר טרנזיסטורי אחרי כמה ניסיונות עם שפופרות. זה לא שנמאס לי מהצליל השפופרתי (יהא זה אשר יהא) או בגלל שלא יכולתי להרשות לעצמי מגבר שפופרתי איכותי של 100 וואט (לא יכולתי). לא, העניין היה שבעקבות מאורעות משמחים, הצטצמצם מאוד זמן ההאזנה וההתעסקות במערכת שלי. מודה- רציתי משהו עם מינימום התעסקות. מאותו שיקול, החלטתי שאקנה "מגבר אחרון" שיוחלף רק במידה ואהיה לא מרוצה ממנו.
אז למה הקשבתי? לא לכל מה שרציתי. הלוורדין פשוט אינו בנמצא בטורונטו, ולהגיע למונטריאול לא היה מעשי בחודשים הקרובים. שמעתי אקספוז'ר, סימאודיו, מקינטוש טרנזיסטורי, קרל (איני זוכר את הדגם) , קלאסה. למרות זאת, קניתי בסופו של דבר מגבר שיכולתי לשמוע רק את אחיו הגדול - הפאס לבס xa-30.5 . בשלב זה אפשר לאמר שאני בהחלט לקוח מרוצה של נלסון פאס - הייתי הבעלים של הקדם והפאור הראשון של פאס, עדיין בחברת טרשהולד, ולאחר מכן היו ברשותי שני קלונים של פירסט וואט (חברת הבת של פאס לבס). לאחרונה, החליף הקדם x-1 שלהם (שתוכנן על ידי ויין קולבורן, ולא נלסון פאס) אודיו רסרצ' sp-16 : זהו קדם מאוד ניטרלי ושקט, שמזה למעלה משנה אני מאוד מרוצה ממנו.
ה 30.5 הוא אחד המגברים שזכו להכי הרבה תשבחות ב"עיתונות" (מילה מחמיאה לנגזרות הכרומו של ג. יפית) האודיו. המון המון ביקורות משבחות של משתמשים וסוקרים. הנה למשל
שישה ירחים,
סטראופיל,
פרו אודיו,
secrets of home theater and high fidelity. יש עוד. מובן, שמי שקורא בין השורות, עולה על החסרונות שמצאו הסוקרים: ג'ף די, בשישה ירחים, כתב שהמגבר מספק מבט מרוחק מעט על המוסיקה. דיק אולסנר כתב שגבולות האימאז' אינם כה חדים כמו באודיו ספייס בגירסת ה 300. אריך ליכטה, בסטריאופיל, כתב שהיה חסר לו קצת אומפף. כולם ציינו מידים נעימים מאוד, עידון, פרטים, שקיפות, בס מדוייק ותחושה שהמגבר לא נשמע כמו 30 וואט.
סידרת ה xa היא הסדרה הגבוהה של פאס לבס - שמשלבת כמה סוגי מעגלים שפאס השתעשע איתם בשנים האחרונות - קלאס א' (הרגיל שלו), סינגל אנדד וסופר סימטרי. הסידרה החדשה, עם הסיומת 5. מתיחדת ביכולות הי קורנט ויכולת לדחוף עכבות נמוכות (פחות רלוונטי עבורי). הפאס הוא מגבר HIGH CURRENT CLASS A על פי נתוני היצרן, אך למעשה מדובר ב30 וואט קלאס א', שיכול לספק עוד 70-80 וואט בקלאס ab . עשיתי חשבון, שעם רמקולים של 94 דב ב 6 אוהם, אשאר רוב הזמן בקלאס A - פרט לסיטואציות מאהלריות (נדירות מאוד בהתחשב בהרגלי ההאזנה שלי של רוק, פולק, ג'אז), אבל המגבר לעולם לא ישפוך לאגר במידה ויאותגר.
הסוחר שקניתי ממנו הסכים לקבל את המקינטוש בטרייד אין, במחיר שבחיים לא הייתי מצליח למכור אותו באודיוגון. בצער רב ארזתי את המק על שלל מנורותיו ושלחתי אליו. הפאס הגיע באריזה כפולה. העיצוב הוא סמי ארט-דקו, עם לדים כחולים יפים, אם כי אין מצב של תחרות עם המקינטושים המהבהבים. חיברתי לקדם, ונתתי לו שעה שעתיים של ברייק אין ראשוני במצב סטנדבי. אחר כך הפעלתי. כמובן, שהתאכזבתי :צליל רזה, לא מעניין ו(כן) מרוחק. צריך סבלנות, אמרתי והשארתי את המכשיר עובד למשך השבוע הקרוב. מאז עבר כמעט חודש.
מה ההתרשמות שלי? קודם כל, סונוס צדק מאוד בכך שהלויניג וויס עוברים וויסינג למגברי מנורות. התחושה היא שהקרוס מתוכנן כך שהוא מתחשב ב bump במידים שעושים מגברי מנורות קלאסיים. כל עוד המגבר עבר הרצה, ניתן היה לשמוע את זה היטב - המידים נשמעו מרוחקים מאוד, רזים, ולא מעניינים. ההרצה העלימה את התחושה הזו, והמידים פשוט נעימים מאוד לאוזן, אבל - המגבר הזה אינו מגבר מנורות. אין בכלל שאלה.
ההרצה גם המחישה לי את ההרצה המקבילה, זו שבין האוזניים: החל מסתמונת גמילה קשה ממידים עם הסתלקותו של המקינטוש וכלה בבנית סדר העדפות סוני שונה במקצת מהקודם. אין ספק, בדומה להתייצבות הקבלים, גם המוח והאוזן עוברים הסתגלות לצלילים החדשים. זה לא אומר שבגלל שרכשתי אותו אהיה חייב לשבח אותו-הייתי בהחלט מוכן נפשית למכור אותו אחרי חודש (לא הייתי מפסיד היות ופאס נותנים אחריות שעוברת בין בעלים!).
מדובר במגבר די ניטרלי שעדיין יש לו גוון חם. הוא מאוד מאוזן ביכולת להגביר את כל תחום התדירויות, שקט בטירוף (מעולם לא היה לי מגבר כה שקט), שמטפל בלויניג וויס כמו שקרל מטפל במגנפן. בקלות. השילוב של הפאס עם הרמקולים שלי נשמע מאוד דינמי, עוצמתי וסמכותי, ואין מצב ששומעים קליפינג. בפאס יש מחט שמציינת את הביאס (מעבר מקלאס א' לב')- ורק לעיתים רחוקות היא זזה (לשם השוואה, בפורומים יש תיאורים של תזיזיתיות בשימוש עם וילסון מקס או סופיה). הבמה גדולה, האימאז' מדוייק בטירוף, הפרדת הערוצים מופתית ולא קורסת בתדירויות גבוהות יותר, בס מדוייק, לא מוגזם, לא נפוח.
המגבר הזה נפלא בכל סוג של מוסיקה ששמעתי - פולק, ג'אז, רוק, פופ, קלאסי (אתמול למשל, האזנתי לדיסק של הלן גרימו מנגנת באך {תודה על ההמלצה , אביעד} - סוף סוף, תענוג להקשיב לפסנתר!) ובכל סוג מדיה חוץ מ MP3
. אני מניח, שגם מוסיקה קלאסית תזמורתית תשמע עימו טוב, אבל זו לא כוס התה שלי. מה שבמיוחד מרגש עבורי, שהמגבר מסתלק מהדרך ומנגן את ההקלטה וכל מה שיש בה. לטוב ולרע.
ביקורת? כן. תמיד יש. המגבר הזה אינו מגבר מנורות. הוא אינו "בוהק" כמו מגברי מנורות קלאסיים- הדוגמא שמול עיני היא השינדו והלבן ששמעתי. אין מה לעשות, זה מה שזה. למי שזה חסר - ה30.5 פשוט לא יתאים. האזנה חוזרת ונשנית עוררה בי הערכה לג'ף די משישה ירחים, שהשווה את הפאס ללבן שיש לו (שעולה כמעט כפול) וציין איזושהי תחושת ריחוק :
"The soundstaging of the Pass is particularly good in width though not quite as deep and layered as the Leben. There is a nice sense of air and space with the XA30.5. It's not at the Leben's magnitude but very respectable. The Pass XA30.5 gives less of a 'they are here' perspective and more of a 'you are there' sense to the music because of the slightly more distant and less immediate feel compared to the Leben. The Pass XA30.5 is a little less continuous -- a little larger grained -- than the Leben but still very liquid and flowing and still making the music come across as connected from moment to moment to be musically compelling".
אני מאוד מסכים עם דבריו, ומאוד התפעלתי מיכולתו לתאר במילים חויה חושית! מרשים.
אז האם סונוס צדק?
כן- אם רוצים להתייחס לניתוח שלו את יתרונות ומגבלות הליוינג וויס. שאפו סונוס! כמו כן, בהחלט יכול שמגבר מנורות איכותי מאוד יביא לתוצאה טובה יותר. בהחלט יכול להיות.
לא- במובן שהפאס לא יגיע ללוחות בעתיד הנראה לעיין. זה המגבר הטוב ביותר ששהה בביתי- נקודה. התחושה שלי, שזהו שרשור ההתחדשתי האחרון שלי לזמן רב, בוודאי בכל הנוגע לעינייני הגברה *. הנה, מה שכתב דיק אולסנר:
I'm basically a tube guy but try to stay amplification agnostic, keeping an open mind about what sounds best in a particular application. The Pass Labs XA30.5 won me over in several system contexts and I plan to continue enjoying it for years to come.
מקווה שהתגברתם על חסרונן של תמונות **
להתראות,
ותודה על הדגים.
* אם כי אני מאוד סקרן לבדוק את ה30.5 עם קדם שפופרתי.
** I am not ALONI
