היי,

כתבה יפה ומושקעת, ונכון שלמרביתנו הפרטים הטכניים הם חסרי משמעות- אבל מגיע ישר כוח על ההקפדה בנושא למתעניינים.
בהחלט כתבה שמיועדת 'לסוג שונה' של אדיופילים.

אני מנגן כבר קרוב לשנה באולם התצוגה עם נגן הדיסקים העיל, כמה הערות שלי 'בונות' אני מקווה על המאמר:

1. מגברים טרנזיסטוריים יפניים בנויים לאורך השנים על פילוסופיית 'האיזון', קרי- כל טווח התדרים מנוגן ללא הבלטה או נסיגה ביחס לאחרים. פירוט, איזון, ונטרליות שמתורגמת הרבה פעמים לבהירות היא 'חותמם' של אותה הפילוסופיה לא משנה אם זה היי אנד מסוני, ימאהה, אונקיו או דנון.

2. לכן אם היית שואל אותי מראש לא הייתי ממליץ לבחון ציוד עם רמקולים כשלך- שהבהירות טבועה בהם במידה רבה, ודווקא הייתי בוחן אותם עם רמקולים אנגליים 'קלאסיים', איטלקים, אולי אפילו חלק מהצרפתים או האמריקאים שלא טבועה בהם הבהירות.

3. אם לא רוצים להתייחס לסינרגיה הראשונית כנקודת מוצא- אז בחינה על שני סוגי רמקולים שונים הכרחית, לתוצאה 'נכונה' יותר ללא הטיה, שאינה עובדת לטובת הקורא בשיטתך.

4. כמי שמדגים עם ציוד שפורפרתי והנגן המדובר יש לי את החופש 'לשחק' בין הדינמיקה של ההגברה (והרמקולים) לנגן - ולהשיג תוצאות 'לא רעות' בכלל- וזאת כדי להראות ללקוחות את הפילוסופיה שלנו: הגברה / רמקול לפני מקור כתפיסה לבניית 'צליל'.

5. אני גם לא מסכים עם הכותבים בחלק מהפוסטים שניתן לקבל תמורה גבוהה יותר לכסף בציוד אדיופילי אחר (ו NAD אינו 'בר הפלוגתא' לציוד בשום פרמטר)- בכל רמקול.

להערכתי הסט העיל ינגן לטעמם של הרוב האדיופילי לא פחות טוב מהרבה 'שמות' בטופולוגיה טרנזיסטורית בתחום המחירים הנדון

(אני יכול להעיד שהם מנגנים יותר טוב ממוצרים מקבילים שביבוא שלי- בטווח המחירים המדובר, מוצרים שלי שניקנו והושוו למותגים שונים 'אדיופילים' ולא נפלו מהם).

6. נכון שיתרונו יהיה בנגינה ALL AROUND יותר מהצטיינות בתחום אחד ספציפי, יכולת 'אחיזה' ושליטה מצויינת ברמקול, איכות ואמינות רכיבים לעילא- תכונות שהן לא פחות מכל 'מותג בוטיק' בטווח המחירים שלו.

זה כוחם של יצרני ענק: ייצור מכשירים מעולים למחירם, ואסור לבטל יכולות אלו כאילו 'החוכמה' נמצאת רק ביצרנים ייעודיים, ובהתאמה נכונה לרמקול זו קומבינצייה מעולה גם למאזין האדיופילי.


'הרשתי' לעצמי לכתוב על מוצר שלא בייבואי לאור התייחסות של עוסקים התחום על החברה וצליל המוצרים- אני מקווה שלא 'חציתי' את הגבול באמירותיי, אני מרגיש שלפחות התנסתי במוצרים בהשוואה לאחרים ולא כתבתי מעמדה תיאורתית לחלוטין.

שלום
מה דעתך על חברת FM ACOUSTICS כחברת HI END?
כיום יש לפיוניר רמקולים יקרים ואיכותיים, שאני תוהה כמה אודיופילים יבחרו בהם?
Pioneer

הפתעת אותי, כרגיל, רק הפעם לטובה.
לגבי הרמקולים - אני מבין את התאוריית הסכימה שלך (בהיר + בהיר ...) אני גם יכול להבין את המלצתך לגבי נסיון עם רמקול אחר (וזה אם קראת תגובות מקודם ניסיתי להשיג את Soavo - 1 ללא הצלחה).
לאור התגובה שלך לגבי הנגן, אני חושב שדור הבא - NP-S2000 (כאשר יגיע) יהיה מוצר די מעניין ...
וכן מוצרי VFM לחברות ענק הוא דבר יותר שכיח (וברור גם מדוע)

אתה מתייחס לדעתם של אחרים, ואני ביקשתי את התייחסתך ...

לא בטוח שדווקא הייתי מבקש מ SG רמקולים של YAMAHA ,

שיגיע הדור הבא- זה כבר לא נגן קלאסי.

לייזי - יפה שהזכרת את פיוניר, אם כי הדוגמה לא ממש רלוונטית, מדובר בחברה עצמאית לחלוטין בשם TAD ששייכים לפיוניר בדיוק כמו ש-Mark Levinson שייכים ל-Harman וכמו שבוזנדורפר - יצרנית הפסנתרים (וגם רמקולים לפרק זמן קצר) שייכים לימאהה. עדיין מדובר בחברות שונות.
לגבי תקציבי פיתוח בחברות גדולות - אין ספק שיש להם את זה ובגדול. כל מה שנשאר זה הכוונה לייצר מוצרים ברמה אודיופילית, עם חשיבה פיוריסטית ככל הניתן (כמו שמקובל למצוא בחברות ה-Cottage Industry הבריטיות). לסוני בזמנו היו מוצרי High End בשם המותג Esprit שהיו תמיד בנויים מדהים ברמת ההנדסה, אבל איכשהו אף פעם לא נשמעו טוב. גם לפיוניר היה קו מוצרים בשם Elite עם דפנות מעץ והנדסה פנומנלית - עדיין כל מגברון בריטי ספרטני למראה, נשמע יותר טוב. מה שאומר שהסאונד עצמו לא ממש מעניין אף אחד באזורים האלו.

הכוונה לשמוע את Soavo (בשילוב עם הנ"ל) הייתה כי זאת הייתה מעין שילוב יוקרתי של ימהה. רציתי להבין למה התכוון המשורר.

אז זהו - לך אישית, להדגמה הרבה יותר נוח נגן הקלאסי (למה לרוץ ולחפש רשת, וכו').
למאזין בבית זה לא טריוויאלי, ואם להיות מדוייק, יש לא מעט אנשים שיעדיפו להחזיק חומר
ברשת, ולנגן בזמן נתון כל קטע שקיים במאגר, בלי להחליף כל פעם את ה - CD ...

תקן אותי אם אני טועה, אבל הרמקולים שבחן אלוני (לא ה TAD), הם לא פיוניר "אורגינל" ?