אז אחרי שאיילפ הביא ברוק\בפופ ו AMI כמובן הביא בג'אז... (שבטח שם ההתפתחות תהיה ענפה מהסיבות הרלוונטיות)
הנה גם לקלאסי משלי קצת... (כמובן שאחרים יכולים לשים משלהם, אני בטוח שיש פה כמה שהנושא רחוק מלהיות זר להם
איתמר, איציק, עדיאל, יורם ועוד בטוח... )
ברוקנר, התשיעית...(אולי אחת האהובות שלי של המלחין) הפעם עם שיקגו ומוטי הלא צעיר.
אחרי שהקליט לא מזמן את השנייה עם הוינאיים, הפעם עם שיקגו (המופלאים עדיין) הוא נותן (והם מעצמם מגיבים לו) את מלוא כוחו בעניין. הקלטה משגעת וביצוע לעילא! לשמוע את ה 5 דק הראשונות ולהתעלף. זה כבר יכניס אותכם למוד הנכון.
ברוקנר נוסף מוצלח במיוחד מהשנה, הוא השלישית שלו והפעם עם אנדרוס נלסון הגדול. ביצוע חשוף, מדהים, דרמטי שעוקף המון המון ביצועים מתור הזהב. הקלטה משובחת ותזמורת מופלאה. עוד פנינה קלאסית מדהימה במיוחד ובשביל קינוח האוברטור של טינהוייזר - וואגנר. איזה סיום מרשים לאלבום מרשים.
שופן (כן שוב!) הקונצ'רטים לפסנתר וקטעים נוספים, דניאל דריפונוב ההולך וגדל מבצע פה יחד עם אחד המנצחים הטובים בעולם היום IMHO - פלטנב, והתזמורת מאהלר ביצועים נפלאים ומיוחדים של הקונצ'רטים הטחונים אבל שתמיד כיף לשמוע שוב ושוב מאת שופן.
בדיס הכפול (או המשולש בתקליטים) ישנם גם קטעים נוספים מיוחדים ומרעננים שלא שומעים בכל יום. שווה אפילו רק עבורם, אבל גם הקונצ'רטים מצוינים מפסנתרן שהולך להשאר לאורך זמן רב אני מעריך.
אולי אחד האלבומים הטובים ב 2017 ומבחינתי גם אפילו בשנים האחרונות, הוא הביצוע המעניין, הקודר והמצוין של טאודור קורנטזיס
לשישית של צ'יקובסקי.. אחרי הרוסים שהנחילו אגדות בביצוע ה 4-6 של המלחין, בא טאודור ומביא הפוכה לכולם! לא עוד ביצוע מתקתק "דרמטי" ורגשי, אם כי משהו אחר לגמרי. לשמוע ולהרהר על מר גורלו של צ'יקובסקי ועל מה שחשב שכתב את היצירה המופלאה הזו.
באך אף פעם לא היה הכוס תה הקבוע שלי, אבל יש כמה וכמה יצירות שלו שתמיד מעניין לשמוע ביצועים ואינטרפטציות שונות.
בלי שום קשר לאסטטיקה, ליופי, לחיבור למטמטיקה, לעומק הרגשי ולהתרוממות הנפש שניתן להוציא מיצירותיו, גם אם הן קצת יותר קשות לכיעול מיצירות מאוחרות מתקופות קצת יותר "קלאסיות\רומנטיות".
אחת מהן היא הפרטיטות והסונטות לכינור סולו... אולי צבר הכתיבה המיוחד והמושכל ביותר שיש ברפרטואר לכינור סולו.
הפעם כנר בחסד עליון שאני אישית כבר שנים על גבי שנים עוקב אחריו, קריסטיאן טטצלאף..
ביצוע מדהים, רהוט, מפוסק, עם עומק ומחשבה. הקלטה סוף הדרך! (של אונדיין)/
סיבליוס כתב גם לפסנתר, למי שלא יודע
, אך נשאר די מאחור בכל מה שקשור ליצירותיו הללו, אחר שהקונצ'רטי לכינור התפרסם כל כך וכמובן חמשת הסימפוניות שלו, שמנוגנות לא מעט ומוקלטות במשך עשרות שנים. הפעם, הקלטה חדשה ומצוינת של סוני עם לייף אנדסנס עם עבודות הפסנתר של ג'אן סילביוס, פרשנות מעולה, המון דרמטיות וניכר חיבור מעולה לראשו וליבו של המלחין. מומלץ מאד.
מנדלסון ובעיקר הקונצ'רטו לכינור שלו זה אולי אחד הדברים המתוקים והטחונים ביותר שאפשר להקשיב לו.. ועל אף פי כן.. אני ממשיך לקנות ולשמוע ביצועים נוספים לקונצ'רטי הזה.. והנה ב 2017 יצא אחד מעניין ומופלא במיוחד, ומי אם לא איזבלה פאוסט מבצעת..
ועוד איזה ביצוע! , יחד עם הקונצ'רטו גם הסימפוניה החמישית של המלחין. דוז פואה! אלבום מדהים! ומומלץ במיוחד.
וההקלטה? הרמוניה מונדי.
כמובן שאי אפשר שלא להזכיר את אלבום הסולו של צימרמן לסונטות של שוברט. אחרי 15 שנה שלא הקליט אלבום סולו, קריסטיאן צימרמן עם דויטשה כמובן מביאים זוג סונטות של שוברט אל האולפן. האמת, ציפיתי להרבה יותר, אך זה עדיין צימרמן ועדיין שוברט.
אך מרב דברים ממש טובים ב 2017, אני אישית לא מכניס אותו לרשימה של ההכי טובים, אבל כן למשהו שציפיתי לו והקשבתי לו בקשר רב.
עוד שלא נכנסו לרשימה, אבל מיוחדים וכיפיים במיוחד...
הנוקטורנים של שופן עם פזיל סאי
הטריו לפסנתר של רחמנינוב עם גדעון קרמר וטיפנוב שוב...
חמישית פורל של שוברט, עם אן סופי מוטר וטריפונוב (כן שוב!!!) בדוייטשה..
הקונצ'רטו לכינור של צ'יקובסקי (וסילביוס) עם ליסה ביתיאשווילי וברנבויים
- בדיוק מה שאני צריך. כמובן שהסיבליוס והברוקנרים יוזמנו מיידית וככל הנראה גם הצ׳ייקובסקי הבלתי שגרתי. אולי גם עוד מנדלסון, שיהיה. שמחתי גם לגלות חברים ישנים כמו מוטי, צימרמן ואן סופי מוטר שנראית אותו דבר כמו לפני עשרים שנה. אני גם צריך להכיר את הטריפונוב הזה.
