אני חושב שככל שהשנים עוברות וקלות המדיה עולה, אפשר להוריד או לשמוע כל אלבום היום בלחיצת כפתור,
אפשר לעבור בין השירים ובין האלבומים בנגיעה ממש, כך גם רב מאזיני המוסיקה פשוט מזפזפים, זה מה שקרה עם הטלוויזיה במשך השנים וכיום עם מוסיקה.
שאני תמיד נתקל בשיחות הללו, ויש מאלו די הרבה שאנשים באים לבקר אותי, מכיוון שנכנסים אלי לחדר אין שום הסחת דעת..
אין טלוויזיה או מסך, ואין שום דבר מלבד מוסיקה, אנשים מבינים שהחדר הזה הוא יעודי ורק לזה, אני לא עושה כלום במקביל...
אני תמיד משייך את העניין לאיזו "משמעת" מסוימת.
עבורי להאזין למוסיקה זה כמו לקרוא ספר, ב 98 אחוז מהמקרים אם החלטתי להאזין לאלבום מסוים הוא מסתיים! ואני חושב שגם העלייה באחוזי האנלוג מביאה
אנשים לשם יותר, כי הטקסיות והכבוד שנותנים למדיה הפיסית פשוט עושה את זה הרבה יותר "נכון". (ואם לא לתקליט\אלבום שלם, אז לפחות לצד שלם.. )
אני תמיד זוכר את ההתרגשות מלפני המון שנים להביא אלבום הביתה, דיסק או תקליט... היינו חורשים לו את הצורה!, היום שכבר כמעט ולא קונים בחנות כלום,
מורידים או מזרימים מהרשת, ומקסימום פעם במגיעה חבילה עם כמה תקליטים (לאלו שיש), אז מתיחסים לזה הרבה יותר שולי...סף הרגש הגיע פשוט לרמה קריטית..
שבקושי ניתן לעורר אותו.
לדעתי זה סתם חבל קצת.. אבל כל אחד נהנה ממשהו בסופו של דבר, וזה הכי חשוב.
להוריד יבלות...