כבר שנים אימצתי את הדיסק הבא להתרשמות ממערכת אודיו
לאחר שכאשר בניתי את חדר האזנה שלי בעזרת אקוסטיקאי וטכני הקלטות הוא בא עם הדיסק הזה וטען שהוא מוקלט בצורה לא מוגזמת ומעולה

http://www.amazon.com/Salt-Rain-Susheela-Raman/dp/B00005BJIG

מומלץ מאוד למרות שזו לא המוזיקה שאני שומע בדרך כלל.
אבל מצד שני מי יקח את הקופסא החדשה של בוב דילן כמשהו שקשור לסאונד
http://www.newrepublic.com/article/120265/bob-dylans-ba ... leg-series
למרות שזה קשור יותר למוזיקה ותרבות

איזו משמעות יש להתרשמות עם מוזיקה שאתה לא שומע?

צריך להיות משהו מאוד מוכר כדי שתהיה איזה התייחסות, בסיס להשוואה

זה גם (למרות שאחרי שתשמע את זה כמה פעמים תכיר), אני חשבתי יותר על כיוון אחר.
למה שיעניין אותי איך נשמעת מערכת X עם מוזיקה שלא מעניינת אותי...

אני תמיד בודק מערכות עם מוזיקה/דיסקים שאני אוהב ומכיר לפרטי פרטים. (כמה קטעים ספציפיים מספיק לי)
מבחינתי לא תהיה שום משמעות בבחינת מערכת במוזיקה שאיני מכיר, מלבד חוויה.

הבאתי דוגמה לשני דיסקים (זה של דילן זה מארז)
אחד מאוד מעניין אותי- אבל לא מוקלט אודיופילי אלא בטייפ רגיל במתף. הוא לא יכול לשמש אותי להתרשמות
השני מוקלט מאוד טוב ומצד שני לא מוגזם ,אני מכיר אותו ,מתייחס לאפקטים שלו בצליל לא יותר מזה. הוא מספיק מגוןן במגוון הצלילים\כלים שונים (בניגוד לשלישית פסנתר) ומהווה אצלי דיסק משלים בבדיקה , לכל המוזיקה שאני פחות שומע.
כמובן שזה לא הדיסק היחיד שאני מתרשם דרכו .

אני פחות מתחבר להתרשמות של שעתיים שלוש עם 2-3-4 דיסקים

מאחר וגם למוזיקה קלאסית או ג'אז, יש מגוון מאוד רחב של איכויות הקלטה ואופי הקלטה וכלים והרכבים .
זה שנשמע סימפוניה בדיסק מסויים טוב - אינו אומר שישמע טוב בסימפוניות אחרות ,במיוחד שהוקלטו אחרת .
כנ"ל אם הרכב של דיוק אלינגטון עם גימי בלנטון 1940-42 (שהוא שיא במה זה אלינגטון ,למרות הסאונד) נשמע לי בצורה מסויימת, זה לא אומר כלום על איך "תשמע המערכת" כאשר אלנגטון מנגן בפורמט של טריו וזה האחרון לא מנבא כיצד המערכת תשמיע את פלנגן והנק ג'ונס בדואו והאחרון לא ינבא כיצד המערכת תשמיע את גולד מנגן סולו
ומצד שני אולי בעצם כן. האם שינוי בפורמט המוזיקלי בהכרח יגרור שינוי במערכת?
אם כן- המערכת "קצרה מידי "

טוב, אני מניח שהכל תלוי למה התכוונת ב"התרשמות".

אני חשבתי על מצב שמבקרים חבר מהתחום והוא עומד על כך שנשמע מוזיקה, או שמבקרים איזה עוסק בתחום לא לצורך רכישה של דבר מסוים.

עבורי במצב כזה אני לא אמור לעשות טסט שנתי למערכת ולראות איפה היא נופלת, וזה לא מעניין אותי. אם מעניין אותי משהו זה איך היא מנגנת את סוג המוזיקה שאני אוהב לשמוע.
ואת זה לא קשה לעשות עם סוג מוזיקה שאתה שומע, גם אם אתה לא מכיר את כל ההקלטות ברמת הביט, ואין משמעות איך אלינגטון נשמע פה לעומת פה. יש משמעות איזו רמת הנאה המערכת הזאת מעניקה לך כשאתה מאזין למוזיקה מהסוג שמהנה אותך בכללי.

יש מי שמעוניין בעיקר בתכונות ה-'אודיופיליות' של המערכת, או באפקטים של צליל שהמערכת מפיקה – בעוד יש מי שמעוניין בעיקר במידת ההנאה מהאזנה למוסיקה דרך המערכת.
אלה שני עולמות שונים, כאשר לכל אחד מהשניים יש העדפות שונות לחלוטין – וזה עוד קודם להעדפות האישיות השונות הקיימות בין חברי כל אחד מה-'מחנות' האלה.

יש בזה משהו, אבל גם יש קשר בין התחומים או המחנות.

משום שבסופו של דבר "פרמטרים אודיופיליים" הם אלו שגורמים לך להנות מאלבום X במערכת Y יותר מאשר במערכת Z. רק שקשה (ואני לא בטוח שנחוץ) לכמת אותם ולהחליט בדיוק כמה אחוזי הנאה אתה שואב בזכות איזה פרמטר.
מה שבטוח זה שלא מעניין אותי איך מערכת מנגנת מה שאני לא מעוניין לשמוע.

יש גם תופעה (ואולי אף מבורכת), שבזכות מע' שמשמיעה מוסיקה ש-"לא מעניינת", בצורה מצויינת- פתאום מגיע העניין במוסיקה המדוברת