טוב האזנתי, ואפילו דרך המערכת הראשית (וזה לא היה כזה נורא סונית אבל גם לא ישבתי מולה ממש להקשיב).
רגשות מעורבים.
מצד אחד, זה ממש לא גרוע כמו שחזיתי מהטיובים. אפילו די נחמד, מזכיר את הרוח באלבום שיתופי הפעולה עד כמה שזה נשמע מוזר (כי יש שם שיתופי פעולה עם כל מיני סוגי אמנים, אבל היו גם כמה בסגנון הזה). אם זה היה אלבום של אמן אחר הייתי די מבסוט מרכישה שלו.

אבל במקרה של נורה, קשה לי שלא להתאכזב. מבחינתי בניסיון הזה "לצאת מהקופסה" היא דווקא נכנסה לשם. פשוט לא הקופסה שלה. היא מבחינתי מאבדת פה זהות ונשמעת כמו הרבה דברים אחרים במקום להרוויח יחוד.
היא אולי עשתה בשנים הראשונות חומרים "פשוטים" או "מיינסטרימיים" אבל היא עשתה אותם בדרך שאף אחד אחר לא עשה. גם בקול המיוחד שלה וגם בהגשה התמימה.
פה זה מרגיש לי מאולץ, "עשוי" (והאפקט המעצבן על הקול שלה רק מגביר את ההרגשה) מסכתי, ולא אורגינאלי.

קצת חבל לי שקניתי את התקליט, אין לו סיכוי להתנגן יותר מידי אצלי. ארכוש גם את ה- CD כדי שיהיה לאלבום הזה סיכוי להתנגן מידי פעם.

אקנה לך גם אם אתה רוצה
אבל, נראה לי שצריך לקשור אותך לכיסא שתשמע דבר כזה

איילפ, תודה על הקישור

אני אוהב את האלבום, אף שסונית לא יודע להגיד עליו כלום.

שמעתי גם. אוהב זה אנדרסטייטמנט. יוצא מן הכלל, מרגש, שירים נפלאים (יש באמצע רצף של 3 שהם השיא).

מה שאני לא מבין זה מי שובר לה את הלב כל פעם, לך תבין אנשים.