עכשיו 19/03/24 07:12

פורסם: 09/08/10 13:16 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - פרק ה' - הסימפוניה השלישית



1922_3-2_Mahler-3.jpg



לא פלא שמאהלר החליט שהסימפוניה השלישית שלו תהיה בעלת נוכחות וירטואלית עמוקה כזו.
למספר שלוש יש משמעויות רבות באמונות שונות והסימפוניה הזו נכתבה על בסיס השראות רבות עוצמה.

מאהלר כתב את היצירה בין 1893 ל 1896, וזו הארוכה ביותר שכתב מעולם.
"השלישית" חולקה באופן מיוחד לשישה פרקים, כאשר מאהלר החליט הפעם שלא לתת לה "כותרת שם"
כפי שעשה עם הראשונה והשנייה, אלא החליט לתת למוסיקה לדבר בעד עצמה.
חשב, ונתן כותרות לפרקים עצמם במקום:
1] "Summer Marches in"
2] "What the Meadow Flowers tell me
3] "What the Creatures of the Forest Tell Me"
4] "What Night Tells Me"
5] "What the Morning Bells Tell Me"
6] "What God Tells Me"
שמות אלו נפסלו לבסוף בפרסום הפרטיטורה לקהל ב 1898..

היצירה שלפנינו אדירת מימדים, אורכה הפיסי המאיים ידיר כנראה את חלקכם מלהאזין לה,
אך אילו שייקחו על עצמם את "המשימה" יגלו עולם רחב, עשיר בניואנסים ובמוסיקה מקורית ומעלפת.
מאהלר רשם יצירה בהשראת הטבע ומה שסובב אותנו.
הצמחים, האדמה, האנשים, ילדים, אמונות, תקוות ואכזבות.
שניים מהנושאים שמורכזו ברעיון המוסיקאלי היו ה PAN ודיוניסוס מהמיתולוגיה היוונית, אשר היו האלים
ששולטים על הטבע וכל הסובב אותנו.
מאהלר כתב יצירה על "חיים" מנגד למוות ועל החיים שלאחר המוות - שעליהם התמקד בשנייה.

"one great hymn to the glory of every aspect of creation"

התכנית של מאהלר שבגינה קרא גם לכל פרק ופרק בשמות הייתה הרבה יותר עמוקה
מכותרות חסרות עומק. מאהלר התחיל בפרק הראשון כאשר הוא מתאר את התעוררות ה PAN,
התעוררות הטבע והחיים עצמם. הוא רשם בכותרת את הרמז לכך.

הפרק הראשון ביצירה ממלא ברוב האלבומים דיסק שלם כאשר חמשת הפרקים
הבאים נמצאים בדיסק נוסף.
הפרק נכתב באופן מיוחד כיצירה בפני עצמה כמעט ואורכו מגיע לפעמים גם ל 40 דק'.
זהו פרק קשה מאד, מפולפל, שקט ורועם, מלא באנרגיות, ניואנסים ותזמור גאוני של ממש.

גם ביצירה הזו מאהלר קורא לתזמורת אדירה בגודלה.
כאשר גם בסימפוניה השלישית אלמנט הנגנים המנגנים מחוץ לבמה, ממשיך.
הפעם לא רק חצוצרה בודדות וכדומה, אלא גלריה שלמה של מתופפים, טרומבונים,
חצוצרות ועוד שמפוזרים מחוץ לבמה ובגלריה שמעל הבמה המרכזית (אם ניתן לוגיסטית).

בפרק הראשון, ה"פאן" מזמן אליו בהתעוררותו לחיים את הטבע
ומאהלר מעיר למעשה את הטבע בעזרת מוסיקה.ניואנסים חרישיים של כלי נגינה המחקים ציוצי ציפורים
וחיות אחרות, פראזות המרגשות כמו קרני השמש הראשונות שמגיעות אחרי החורף .. ועוד.

pan.gif



הפרקים הבאים קשים להאזנה קצת יותר, עד שמגיעים לפרק השישי והמסיים של המערכת הגדולה הזו.
חלק מהביצועים לצערי נופלים בעניין הזה ומנצחים עם קצת פחות כשרון מאחרים,
שוכחים את הסדר ו"המדרגות" שמאהלר כל כך רצה להביע בכל הפרקים בין הראשון לשישי.
גם ביצירה זו מאהלר משתמש בקולות אדם והגיוון אף רחב יותר מהשנייה.
סולן, אלטו בעיקר, תזמורת נשים וכן תזמורת ילדים שרים בפרקים האחרונים.

בפרק השלישי מצוטטים שורות רבות משירו של מאהלר שכתב שנים לפני כן ("Ablösung im Sommer")
והוא שזר אותו עם המוסיקה שמתארת את יצורי היער ובעיקר את חיי החיות המסתובבות על הארץ.
הפרק הזה נגוע בלא מעט כלי נשיפה המחקים בעיקרון בתוך המלודיה והשבירות החרישיות
והענוגות את רחשי היער, חיות הבר ועוד.
זו היא לא תכנית ריאלטי בספארי למי שזה נשמע כך, אלא מאהלר מצליח לתזמר את הכלים
כך שנוכל בכל עת לעצום עיניים ולהרגיש את החיות סביבנו.

בפרק הרביעי מאהלר השתמש בטקסט של ניטשה – "שיר חצות" (Also sprach Zarathustra)
{ששטראוס הלחין לו יצירה בפני עצמה שנודעה אחר כך בפרסומה כפס הקול של הסרט אודיסאה בחלל)
ובכך בעזרת הטקסט והמוסיקה שהלחין לפרק מתאר את חיי הלילה, הרחשים והקולות שמתעוררים
דווקא בחשכה.

הפרק החמישי כולל כבר את המקהלות, נשים וילדים ששרים שיר ממכלול הלידרים שלו "קרן הפלא".
בו הוא מביא את התמימות האנושית, הרוך האימהי, בפרק מדהים ביופיו של קולות משולבים בטונים
שונים ובמלודיות מקסימה.

הפרק השישי והמסכם חזק באינטנסיביות שלו כמו הראשון
ומאהלר שוב מכניס בכל הכוח כדי לסגור את מעגל החיים הארוך והמפותל שהעביר אותנו בשעה וחצי האחרונות.

נגעתי קודם בנפילות בביצועים מסוימים כאשר לא מעט מבצעים פשוט לא מצליחים לשמור על ערנותם של הנגנים לאורך זמן רב כל כך, בביצוע חי למשל. אך הבעייתיות הגדולה יותר היא שהם לא מצליחים להבין את משמעות ההתפתחות דרך הפרקים, ומסת העבודה נופלת על הפרק הראשון שגוזל מרוב המנצחים והנגנים את מירב הכוחות הפיזיים והנפשיים ולא מותיר להם אנרגיות מספקות, כדי להרים את היצירה באותו הגובה לכל אורכה.
בדרך כלל הפרק השישי מחזיר את המבצעים שוב לאנרגיות המתאימות, אך גם שם זה נתון לאינטרפטציות על איך וכמה חזק באופן נפשי המבצעים צריכים להתייחס אליו.

כאשר אני קורא שורות אלה, אני קצת מפחד, אולי זה נשמע מפותל, ארוך, מייגע ודי מייסר.
לבוא ולחטוף את השלישית מהמדף ולהבין על מה אני מדבר, יהיה קצת קשה לצפות מאנשים
שלא מכירים את מאהלר, או בכלל מוסיקה קלאסית בעומק שכזה.
אבל אני מבטיח לאלה שכן ינסו - שבסופו של דבר השלישית היא יצירה מקסימה, אדירה
מלאת אנרגיות ורבדים שלא נמצאים כמעט בשום יצירה אחרת, של המלחין ובכלל במוסיקה תקופתית כל שהיא.

פה ביצירה הזו, לדעתי חשיבות הביצוע קריטית בהחלט.
אני אוסיף בפעם הראשונה גם את נושא איכות ההקלטה, מכיוון שבגין אורכה של היצירה, הניואנסים החרישיים
ועושר כלי הנגינה שמנגנים כאן, הנושא חשוב מאד ומי שירצה להקשיב לה, דעתי שירכוש את הביצוע הטוב ביותר,
עם ההקלטה הטובה ביותר שימצא.

אני ממליץ על לא מעט שדווקא הצליחו להעביר את הפרקים כולם בצורה מצוינת והקליטו את היצירה באופן מרשים.
את היצירה אנו רואים די מעט בתכניות חיות ברחבי העולם, מסת הנגנים, עומס המוסיקה על הקהל בערב אחד ועוד,
די שוללים את הפרוייקט הזה מלהתרומם, אך הקלטות אולפניות (וחיות מאלה שכן עשו זאת) יש לרוב.

פייר בולז עם וינה למשל .. הקליטו בדוייטשה גרמופון כאשר הסולנית – היא אנה סופי ואן אוטר המדהימה.

pierre.jpg



פייר בולז מנצח בחסד עליון עם טמפי המזכיר את קלמפרר, המארש שלו בפרק הראשון מסמרר
והוא מצליח להנחיל חיים גם בסקציית הנשפנים מעץ של הוינאים .
וינה ידועה בסאונד החם והכבד שלה מהקשתנים ומסקציית ה בראס
מה שמתאים מאד לשלישית המפותלת אך מנצח טוב כמו בולז מוציא מהם הרבה יותר.

ביצוע/הקלטה נוסף שאני ממליץ לשלישית הוא של CHAILLY עם הקונצרטאבחו

chailly.jpg



שאי עשיר באנרגיות והבאחו רועמים גם כן בכל רגע שהתווים מסמנים או עדינים וקסומים שזה נדרש מהם.
ביצוע מופתי ומוקלט מצוין (DECCA).

הביצוע האחרון והטוב ביותר לטעמי מכל הביצועים שיצאו אי פעם לשלשית מגיע דווקא מ 1962.
ניו יורק, לני ברנשטיין הצעיר בבלורית עשירה.

bernstein.jpg



מגיש את היצירה כמו שאף אחד לא הצליח לפניו ואחריו.
בתקופת שנות ה 60 היא הייתה המופתית ביותר שאי פעם שמעו ליצירה ועד היום היא הרפרנס להשוואה.
בשנים האחרונות עשו רי מאסטר לסייקל הניו יורקי ליצירות מאהלר של ברנשטיין, כך שאפשר לשמוע את הביצוע הזה באיכות טובה מאד, גם אם היא לא עומדת מול ההקלטות החדשות של "היום" (גרגייב – LSO, ABBADO – DG ועוד)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות