עכשיו 19/03/24 08:04

פורסם: 26/07/10 08:43 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - פרק ג' - הסימפוניה הראשונה


Gustav_Mahler_1_2.png



זוהי הסימפוניה הראשונה באופן רשמי שכתב מאהלר, כאשר תהפוכות המוסיקה באותם השנים הביאו את היצירה הזו לגלגולים רבים.
כתיבתה של היצירה החלה ב 1884 ונמשכה כארבע שנים עד ל 1888 כאשר נכתבה במקור כפואמה סימפונית בת חמישה חלקים (2 חלקים בעצם).
הטייטל הזה השתנה לא מעט עם השנים. עיבודים וגרסאות שונות, בכל פעם החליפו גם את הכותרת וכן כמובן גם את הכתוב בפרטיטורה אם בידי מאהלר עצמו, ואם בידי אחרים ללא אישורו הרשמי.
לסימפוניה הזו היו בכורות רבות כפי שהיו לה גרסאות, כאשר הבכורה ליצירה כפי שאנו מכירים אותה היום..
הראשונה ברשימת הסימפוניות של מאהלר ובארבעה פרקים הנקראת "TITAN" נערכה ב 1893/4
בהמבורג/ווימאר כאשר היא יצאה לאור בכתב, רק ב 1899.

mahler11.jpg



במקור כאמור, מאהלר רשם את היצירה כפואמה סימפונית בת חמישה חלקים באופן מוגדר אך היצירה נוגנה כאילו הייתה בת שני חלקים למעשה.
הפרק שלא נכלל היום כמעט בכל הגרסאות המוקלטות היא BLUMINE .. שב 1899 יצאה כליל מהפרטיטורה, או שנכללה - אך בהמשך לפרק השני ולא כפרק באופן עצמאי.
כיום יש כ- 20 הקלטות שכוללות את הפרק השמוט, אך זוהי לכאורה אלטרנטיבה לא שכיחה.

מאהלר כתב את היצירה למאסה של 100 נגני תזמורת, אך הכוח הרב שאיגד סביבו לא פועל באופן כולל לאורך היצירה, אלא התזמור משתמש בכל פעם בסקשנים שונים כדי לנגן את הכתוב.

הסימפוניה בת ארבעה פרקים המחולקים באופן טבעי.
הפרק הראשון ב D Major, הוא אקספוזיציה על סונטה מאורגנת, כאשר המלודיה מתפתחת מטכניקה של "נפילה" ב 2 טונים אחורה.
מין תחושה של משיכה לאחור אך עם התפתחות מסתורית משהו.
מאהלר מתזמר את התווים בין כלי נשיפה מעץ ובין סקשנים אחרים ולא נותן לקשתנים להתבטא באופן רגיל כפי שמלחינים אחרים פותחים ביצירותיהם.
מוטיבים של חיקוי ציפורים ועומק בתזמור שונה מכלי נגינה רבים בתזמורת, כמו חצוצרה שמנגנת מחוץ לבמה (בגין רישום הערה של "צליל מרוחק") חוזרים על עצמם בפרק זה וגם בפרקים הבאים.

mahler111.jpg



המלודיה לאחר הפתיחה מנוגנת ע"י הצ'לים כאשר אחריהם כל סקציית הנשפנים (BRASS) מצטרפת ומגבירה את הדינאמיקה ואת האימפאקט המוסיקאלי.
מאהלר משתמש גם באחד הלידרים שלו בתור נושא לפרק הזה, ומשלב אותו במלודיות השונות ובנושא המרכזי שהוא פונה ויוצא ממנו.

בפרק השני מאהלר המשיך כרגיל לפי הכללים בפרק ריקודי משהו, אך במקום מינואט, או סוביקט קלאסי הלך דווקא על וואלס אוסטרי, (Landler) בקצב של שלושה רבעים.
בדיעבד מאהלר השתמש בכיוון הזה בלא מעט מיצירותיו עם השנים ואפשר למצוא את גרעין הרעיון בחלק מהסימפוניות הבאות שלו.

המלודיה והנושא המרכזי "רוקד" סביב אקורד A (לה).. שלמרות שהוא מאג'ורי, מאהלר מכין את המאזין כבר לפרק השלישי שבו הוא יצא אל הסולמות המינורים.. שמסולם A למעשה, הכי קל מבחינת המאזין לעשות את ה"קפיצה".

הפרק השלישי כולל השראות והשפעות רבות על מאהלר שמתבטאות באופן ייחודי וגם שקוף בתווים ותזמור היצירה.
מאהלר כתב את הנושא על שיר הפולק- פררה ג'אקה (“Frère Jacques”) כאשר הפרק השלישי הוא האיטי ביותר מבין הארבעה ביצירה שכולל אלמנטים של הלוויה (עצבות) וכליזמרים להדגיש את היותו יהודי.
הפרק השלישי למעשה נכתב כמעט כולו על סולם מינורי בכדי להדגיש את העצבות והרגש שמאהלר רצה להעביר פה.
הנושא מתחיל בסולו קונטרבס- דבר לא שכיח כלל וכלל שלאחריו מצטרפים אבוב, טובה וכן התזמורת כמעט כולה לאחר מכן.
המלחין משלב בפרק זה באופן של קאונרפונקט וקנוני את האלמנטים השונים, כך שישתלבו זה בזה ובכך יוצר עושר מוסיקאלי שנוגע בליבם של מאזינים רבים אך גם מרגיש מרחף ומרוחק.

כקונטראסט לפרק השלישי, הנינוח, העצוב והשקט משהו, מאהלר נכנס לרביעי עם מאסת כלים אדירה.
זהו הפרק העשיר והחזק ביותר מבין הארבעה ביצירה ומאהלר כותב לכלים רבים עוצמות היסטריות.
חלקים רבים בפרק כתובים ב F כך שכל הנשפנים יוכלו להגיע לשיאים גבוהים בווליום ובדינאמיקה.
גם בפרק זה מאהלר שילב נושא מאחד הלידרים שלו ובסיום הפרק שילב נושאים מן הפרק הראשון
לסגירת מעגל מוסיקאלי.

mahlerS5_1_horn1f.gif



הרגשת המאזין בסימפוניה הזו שהיא קלילה עם נושאים מלודיים חצי עצובים, חצי מהשפעות שונות שמאהלר החדיר פנימה עוד בימיו הראשונים בתור מלחין.
לידרים רבים מעברו של מאהלר השתרבבו פנימה והם נוסעים עימם נושאים רבים מהפרקים ביצירה.
התחושות האישיות שלי לראשונה של מאהלר היו תמיד אמביוולנטיות
היו תקופות שלא אהבתי את הריחוק, או את ערבוב הנושאים השונים למרות שהיו מלודיים, זאת היצירה המלודית ביותר ממכלול הסימפוניות שלו כנראה.. אך עדיין.
ויש תקופות שהיצירה הזו דווקא התאימה לי מאד למצב הרוח הספציפי ששמעתי אותה או בצירוף עם יצירות אחרות שהתאימו אחת לשנייה ברצף ההאזנה.

לגבי הביצועים השונים, היא ללא ספק אחת המנוגנות והמוקלטות שישנן, כך שיש ממנה עשרות רבות טובות וטובות פחות.
קונצנזוסים לביצועי מאהלר יהיה קשה למצוא, גם בין שניים שחולקים טעם דומה ובטח על אחת כמה מכלל חובבי מוסיקה, או מאהלר בפרט.
אך בסופו של יום, כמה וכמה ביצועים מצליחים להסתנן לפסגת הפירמידה ובראשונה הנ"ל..
יש ביצוע שנחשב ע"י רבים (טובים וטובים פחות) הטוב ביותר, או המתאים ביותר:

Gustav Mahler: Symphony No. 1 Bavarian Radio Symphony Orchestra / Rafael Kubelik

mahler1.jpg



רפאל קובליק נחשב לאחד המנצחים המאוזנים והמחושבים ביותר שישנם והוא אחד המפורסמים שהקליטו את הסייקל המלא של מאהלר עוד לפני שנים.
קובליק יודע איך לגרום למאזין לשבת על קצה הכורסה ולהמתין לשיאים שהוא מחשב את צעדיהם באופן הרמוני וחכם ביותר.
הוא אומנם חסר מול ברנשטיין למשל בכוחניות ובאקסטזה המועברת אל הקהל, אך בראשונה כל זה אינו חשוב באופן היסטרי.
התזמור של הנשפנים עץ ומתכת באיזון מושלם של עומק צליל, כניסות ויציאות בפרטיטורה.
כמו כן, הרגש הליניארי בשילוב הסקשנים האחרים בתזמורת, יחד עם בניית הרבדים המוסיקאלים בכל פרק ופרק מביאים את הביצוע הזה לאחד היפים אם לא היפים ביותר שישנם לראשונה.

הראשונה אמנם מבחינתי אינה מדד ליכולותיו של מאהלר ולא ממש "מספרת" מה יהיה לאחר מכן בכל היצירות (סימפוניות) הבאות שלו.
היא מבחינתי קצת "מיוחדת", או "אחרת" מאחיותיה מסיבות כאלו ואחרות.
אך אם אקח אותה בתור יצירה תלושה מהסייקל, היא תעמוד בפני עצמה בגאון רב.


אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות