עכשיו 18/06/18 03:19

פורסם: 22/11/10 11:00 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - פרק י"ב - "השיר על הארץ"



תמונה


למרות שסקירת יצירה זו, הייתה צריכה לבוא בין הסימפוניה השמינית לתשיעית, בחרתי לפרסם אותה
לאחר סיום סייקל הסימפוניות הרשמיות לפחות.
אני מניח שהזרימה שרציתי להעביר היא קונספטואלית ולאו דווקא היררכית מבחינת תאריכי כתיבה,
או הפצה של היצירות בימי מאהלר עצמו.

להזכירכם את תחילת הסדרה פתחתי בסקירה "קלילה" על קובץ שירים גם כן ("שירים על מות ילדים")
והינה אנו חוזרים לקבצי השירים של מאהלר שמלבד הסימפוניות, הם מהמפורסמים ביותר.

Das Lied von der Erde "השיר על הארץ"
או כפי שאפשר היה לתרגם את זה אחרת: "השיר על האדמה"..
נכתב ב 1908 אחרי סיום כתיבת הסימפוניה השמינית ובמקביל (בשנים) לכתיבת התשיעית.
מאהלר הלחין ועיבד קובץ שירים, שנלקחו מספר שירים סיני שקיבל מחבר קרוב בעת ניסיון
לרומם את מצב רוחו העגום באותן השנים.
הספר היה "החליל הסיני" שתורגם כמובן לגרמנית (Die chinesische Flöte).
מאהלר אהב מאד והתרגש מהטקסטים מתוך הספר. כך שהחליט לקחת כמה וכמה מהם ולהלחין יצירה
סימפונית בשילוב זוג סולנים.

למרות שזו נכתבה אחרי השמינית והיתה סימפונית כמעט באופן טהור - מאהלר לא החשיב אותה ככזו
ולא העז לקרוא לה "התשיעית".
בעיקר בגין "קללת התשיעיות" שהאמין בה, אחרי ששוברט, בטהובן וברוקנר לא נשארו בחייהם אחרי
הסימפוניות התשיעיות שלהם.
הנושא מעניין ואולי פעם עוד נדון ואכתוב על כך קצת בהרחבה. אך בסופו של דבר, במפתיע גם מאהלר לא
הצליח להתחמק "מהקללה" כביכול ולחיות אחרי התשיעית שלו. כפי שציינתי בפרק שעבר.

זוהי יצירה מופלאה ויפה מאד. שחלקה הגדול עצוב ביותר וברובה מדברת על נופי הטבע ועל מהלכם
של בני האנוש על האדמה בזמן חייהם הקצר והשברירי.

תמונה


מאהלר כתב את תפקידי הסולנים לקולות - אלט וטנור.
למרות שעם השנים ולאחר כמה וכמה הופעות בכורה עם בריטון דווקא, הקונספט נהיה פופולארי יותר
והיו כאלה שפשוט בחרו בבריטון ללא כל חשש מביקורת על שינוי הערות הפרטיטורה.
התזמור ביצירה הזו והקריאה לכוחות כלי נגינה עומדים בקנה אחד בהשוואה עם הסימפוניות שלו.
אך למרות כמות הנגנים שיושבים בתזמורת בעת ביצוע השיר על הארץ, נשמע שרק קומץ נגנים מנגן בכל רגע
ביצירה והם נשמעים יותר כליווי קאמרי לרגליהם של הסולנים ולא יותר.
פרט אולי לפרק הראשון שם המאסה קצת יותר גדולה, אך זה אולי בגלל מוטיב "השתייה" שמסופר
בטקסט ובהרגשה הכללית של הפרק כולו התזמור נהיה עמוס ותזזיתי יותר מבשאר היצירה.

תמונה


מאהלר עיבד את הטקסטים הסיניים כך שיתאימו כמובן ללחנים ולראיה שלו ביצירה.
הוא הוסיף שורות משל עצמו, או חזר על שורות ומילים מסוימות מהטקסטים המקוריים.
שוב, כדי להעצים זוויות מסוימות, או בפשטות: ליצור צורת שיר "טובה" יותר עבור ביצוע חי.

הפרק הראשון כאמור, מלווה ברוב נגני התזמורת, במה שבא לפתוח את הסימפוניה הווקאלית הזו.
הפרק מדבר על יגון החיים ועל שתיית אלכוהול מרובה שתכהה את כאבם של בני האנוש המתהלכים על הארץ.
הטקסט מגולל את הקונספט של חיים קודרים הדומים למוות.
כאשר האינטנסיביות בתזמור רבה ורמה.
מאהלר משתמש כאן בכלי נשיפה מעץ אשר מקשטים לא מעט בניואנסים מוסיקאלים את הווקאליות
שמושרת בכל העת ואף יותר למן תחושה אימפרסיוניסטית ורחבה מאד.

המעבר לפרק השני עמוק וחד.
מעושר כלי ויריעה תזמורתית רחבה במיוחד, הוא עובר לטקסט עגום ושקט הרבה יותר שאותו לא שינה כלל מהמקור.
הליווי מצומצם מאד והתווים ובכלל משוכים וארוכים.
מתארים בספרות על יצירותיו של המלחין תיאוריה, שמשייכת את הפרק הזה להיסחפות סתווית, עלי שלכת, אך ללא זמן
מוגדר. גם שם השיר מרמז על כך ושמו "בודד בסתיו".

הפרקים הבאים הם על טהרת המקור שממנו מאהלר קיבל את ההשראה לסימפוניה הווקאלית הזו.
הפרק השלישי והרביעי הם על הנעורים ועל היופי.
הטקסטים מתארים נופים מדהימים, מיים קריסטלים, אנשים נופשים ושותים תה בניחותא, חיות אקזוטיות ועוד.
בפרק השלישי הטקסט המקורי נשאר ללא פגע או תוספות פרי דמיונו של מאהלר.
אך ברביעי הוא קישט והוסיף קצת, בעיקר שינה טיפה כך שיתאים לתקופה וללאומיות שלו וכן לשפה הגרמנית
שבשימוש ביצירה כמובן.
אחד האספקטים שהמלחין רצה להשאיר, זה את האווירה הסינית המקורית שהגיע מהטקסט עצמו.
שילוב של כלי נשיפה מעץ באוקטאבות גבוהות ובסולמות פנטטוניים ייצרו מסגרת אוריינטאלית לכל אורך הפרקים
וביצירה הזו בכלל. תחושה שונה ממה שמאהלר כתב עד היום ללא ספק.
ובכל זאת, התזמור והגאונות שלו יחד עם הטקסט המושר בגרמנית, לא מביאה את המאזינים לחשוב שמשהו
"קרה" או משהו שונה עד כדי כך.
פרקים אלו, הם האמצע של היצירה וכפי שכבר למדנו הסימטריות בצורת בניית היצירות שלו
חשובה מאד ופה היא מתגלה גם כן.

תמונה


מפרקים קודרים של יגון והיסחפות סתווית לפרקים של נופים מדהימים, מים וטבע מרשים ביופיו.
הפרקים המסיימים החמישי והשישי חוזרים למעשה אחורה שוב לשכרות, ולפרידה, היגון והמוות
שמאהלר מצא את עצמו כותב עליהם שוב ושוב ביצירותיו עם השנים.

הפרק החמישי הוא התזזיתי ביותר, הוא נע בין טמפי רבים כל כך עד שקשה לעקוב אחר השינויים התכופים.
המנגינות עליזות למרות היגון והחרדה מהחיים הקצרים, כל זאת בגלל הקונספט של הטקסט
המספר על השתיין מהפרק הראשון, רק שעכשיו הוא שיכור כלוט.
השינויים התכופים בשינויי טמפו, בגוון הסאונד של כלי הנגינה ובשימוש במוטיבים כאלו ואחרים
רק מציירים מוסיקאלית באוזני המאזין את טלטלת השיכורים והעליזות האשלייתית שלהם במהלך חייהם.

הפרק השישי המסיים, הוא פרק הפרידה.
הוא הארוך ביותר והוא מורכב מ 2 טקסטים מקוריים סינים שמאהלר איגד יחדיו (סה"כ 7 ).
כאמור הוא הארוך ביותר ושווה לאורכם של כל חמשת הפרקים שהיו לפניו גם יחד.
מאהלר מציג כאן את העצבות, את המוות והפרידה מהחיים באופן מוחלט.
כפי שכבר ציינו בהתחלה, היצירה הזו נכתבה בין הסימפוניה השמינית לתשיעית שגם הפרק האחרון שלה
מייצג את אותה ההרגשה והקונספט של הלווייתו והפרידה מן החיים הקצרים והקודרים שהיו לו.
(על אף שנות השמחה והשגשוג שחי אותן בתחילת המאה)
לטקסטים המקוריים בהם מאהלר השתמש הוסיף שורות טקסט מצידו כדי שיתאימו יותר לקונספט
המוות והפרידה מן החיים בנוסף לרעיון החברים והמשפחה שנשארת מאחור במקור הסיני.
המוסיקה בפרק זה מינימליסטית ביותר עם קווים מאד ישרים ומפוכחים.
שימוש בכלי נשיפה ובכלי מיתר באוקטאבות נמוכות, תזמור שמביא אווירה קודרת ועצובה במיוחד
וזאת אנו שומעים לקראת סוף הפרק כאשר הוא כבר מוכן למוות עצמו.
השירה בפרק זה ייחודית גם כן, מכיוון שמושרים הבתים כל פעם בנפרד שביניהם קדנצות ארוכות.
כך שיש הפרדה תת נושאית בתוך הפרק שמביאה אולי את הפרקים שבחיי האדם או את המעברים עד למותו
שעליו לעבור.

במכתבי מאהלר נמצאו לא מעט הפניות ליצירה הזו שבהם נאמר על ידי המלחין עצמו כמובן
שזו אולי היצירה האישית והעמוקה ביותר שכתב אי פעם, ההתרגשות והאמת הפנימית שהרגיש בכל עת
הכתיבה ולאחר מכן, היא המקודשת והחזקה ביותר שהרגיש מבין כל עבודותיו.
המוסיקה של מאהלר היא מאין חלון להתפתחות שלו כאדם, כאב, כבעל וכמובן כמנצח ומלחין גדול.
ששת הפרקים "בשיר על הארץ" יכולים בנקל להעביר את המאזין בנבחי נשמתו
ובכלל למשנתו בכתיבת מוסיקה או איך הוא רואה אותה, יש כאן כמעט הכל והיא מאין "סיכום" מוסיקאלי
מוסיקולוגי אפילו.

למרות המקור הסיני האוריינטאלי שמאהלר אף הוקיר וכיבד ועל כך גם השתמש בלא מעט מוטיבים
מהמזרח הרחוק. הטקסט התאים וריגש אותו מאד ובהוספות קטנות שלו וכמובן בהלחנת כל המארג הטקסטואלי הזה,
הוא הצליח ליצור את אחת מהיצירות הווקאליות המרגשות העצובות והמדהימות
שנכתבו אי פעם בידי כל מלחין ובכל התקופות.

יש למאהלר עוד כמה וכמה קבצי לידים, אך זה המושר, המבוצע, המוקלט והמפורסם מבין כולם
וכנראה גם לא באופן אקראי.

ביצועים –

בנוהל, אציג שלושה ביצועים טובים מאד, מצוינים או המומלצים במיוחד ליצירה הנסקרת.
בלי כוונה הפעם (כך יצא) ששלושתם הם ביצועים ישנים מאד, ולא הכללתי כלל מהמודרניים יותר.
כפי שניסיתי (מידי פעם) לעשות ביצירות שסקרתי לפני כן.
לכל אלה שעדיין מחפשים אותם, בסוף הסקירה אוסיף לינקים לביצועים נוספים שיש לי ואוכל
להמליץ עליהם בכיף, שהם יותר UP TO DATE מבחינת הקלטה, ביצועים וכדומה.

הביצוע הראשון הוא אולי ה"קדוש" מכולם, מבין אלה שאציג היום וכנראה גם בכלל.
זה שפתח את קו הביצועים הארוך מאז מותו של המלחין עצמו והמבצע הראשון אי פעם בבכורה
רק ב 1936, היה תלמידו וחברו של מאהלר, ברונו וולטר.
Mahler: Das Lied von der Erde / Bruno Walter
חברת קולומביה הקליטה את הבכורה לשיר על הארץ בניצוחו על תזמורת וינה האהובה
(Wiener Musikverein) והזמרים – קרסטין ט'ורבורג וצ'ארלס קולמן.
ההקלטה יצאה על תקליטי 78RPM כמובן שהיו באותם שנים ב STACK של שבעה אאל"ט.

אך לא על הביצוע הנ"ל רציתי לדבר.
וולטר הקליט את "השיר על הארץ" כמה וכמה פעמים, כאשר הפעם השנייה שלו היא כנראה גם המפורסמת ביותר.
עם הזמרת שוולטר הכי אהב (קטליין פראייר, או בקצרה K.F).
הכימיה ביניהם הייתה פנומנאלית וברמה של כמעט טלפאתיה.
יהודה (DYS) ידידנו, ציין זאת עוד בסקירת הראשונה שעשיתי בסדרה - על "שירים על מות ילדים".
התזמורת הייתה כמובן הפילהרמונית של וינה ידידתו הנצחית של ברונו והטנור שהצטרף להפקה הזו
היה ג'וליוס פאטצק (Julius Patzek).
תפקידי הטנור והאלט מתחלפים כל אחד בתורו לסירוגין בששת הפרקים של היצירה.
ולמרות שפאטצק טוב מאד, השוס הגדול פה היא K.F ללא ספק.
קולה הקודר והמיוחד הוא כמעין כפפה וכהתאמה מושלמת, למה שמאהלר המלחין רצה להעביר בטונאליות
שבשירים ובדרמטיות שהטקסט מביע.
עבודתו של וולטר תמיד היתה אנושית ביותר, האינטרפרטציה שלו מחשמלת ממש.
שוב, אולי בגלל שהוא הקרוב ביותר למאהלר מכולם ושוחח עם המלחין על היצירה הנ"ל לא מעט.
הכימיה בין המנצח לזמרת כאמור מיוחדים מאד והמוסיקה הטמפו והארטיקולאציה של הכלים מותאמים
לקולה של K.F באופן מושלם והיא מצידה שרה את הטקסט הכתוב על ידי מאהלר בקולה הנדיר.
ההקלטה המקורית נעשתה בתחילת שנות ה 50 ע"י DECCA ובשנת 2000, החברה הוציאה רי-מאסטר
ב 24\96 בסדרת ה LEGENDS שלה.
ההקלטה סבירה ואף טובה מאד בתור אחת כזו שהוקלטה כמעט 60 שנה אחורה.. ובכל זאת אנשי DECCA
הצליחו לשחזר מהמאסטרים- ביצוע נקי אף יותר.
הקלטת חובה ללא ספק!

לביצוע השני החלטתי להציג את זה של אוטו קלמפרר.
Mahler: Das Lied von der Erde\Otto Klemperer
לאחר שהתלבטתי לא מעט האם להציג את הביצוע המדהים של ברנשטיין יחד עם דיסקאו וקינג
בתור משהו שונה (דיסקאו היה בריטון ולא טנור, כפי שמאהלר התכוון)
בסופו של דבר, הצגתו של קלמפרר יחד עם אולי זוג הסולנים הטובים ביותר בביצוע היצירה הזו, לקח.
לינק לברנשטיין שלדעתי מדהים בצורה קיצונית, אוסיף בנוסף לעוד כמה כאמור בסוף.
קלמפרר כמו וולטר, הכיר את מאהלר הכרות אמיצה וקרובה ועבד איתו לא מעט בעוד הם היו חברים כמובן בנוסף.
כך שיש לנו כאן "מרוץ" בין השניים שהכירו את מאהלר בצורה הטובה ביותר.
בשנים ההם, קלמפרר אמר שוולטר מכניס יותר מידי "שמאלץ" ליצירות מאהלר ובכך
חשף את דעתו על האינטרפרטציה של עמיתו.
ההקלטה של קלמפרר נעשתה עם זוג סולנים אדירים ורמי כשרון, כריסטה לודוויג וופריץ וונדרליצ'
עם התזמורת ה"פילהרמוניה החדשה" (New Philharmonia) הבריטית.
הדינאמיקה והביצוע התזמורתי הוא כנראה מהטובים ביותר שידעה היצירה, אם לא הטוב ביותר מכולן יחד.
הדינאמיקה והשליטה של קלמפרר על הנגנים יצרו קו חופשי מפורט, זורם ומוסיקאלי בצורה כזו שהמוסיקה מצליחה
להתנגן כאילו מעצמה.
הסולנים שנבחרו, נמצאים באותה הליגה והם מתחרים באופן ישיר שבנקודות כנראה ינצחו את הליין
אפ של וולטר, או כל זוג אחד שהיה עם השנים.
ההקלטה נהדרת ואפשר להרגיש את עומק הבמה, את הניואנסים ואת ההילה המדהימה שמאהלר כתב
סביב היצירה המרגשת הזו.
התקליט יצא במקור ב EMI ולפני כמה שנים עבר רי מאסטר כפי שהמון הקלטות גדולות וקטנות עברו.
מה שמעצים את החוויה פי כמה וכמה.
הביצוע של קלמפרר הוא ללא ספק אחד המומלצים ביותר אם לא ה-מומלץ ביותר שישנו לטעמי.

הביצוע השלישי והאחרון הוא של מנצח אדיר שהצגתי לפני כמה פרקים עם ביצוע מומלץ במיוחד
לסימפוניה הרביעית של המלחין.
Mahler: The Song of the Earth [Hybrid SACD\Fritz Reiner
פריץ ריינר עם התזמורת של שיקגו, הקליט גם את "השיר על הארץ" כאשר הביצוע וההקלטה יצא
ב LIVING STEREO לא פחות ולפני כמה שנים (2007) הוסיפו שכבת SACD (לשלושה ערוצים אאל"ט).
תזמורת שיקגו ידועה בעוצמתה ובגווני כלי הנשיפה ובכלל באיכות הנגנים בסוף שנות ה 50 עת הקלטה זו בוצעה
(לאמיתו של דבר, התזמורת הזו היתה מעולה בכל שנה מאז ועד היום).
הסולנים המבצעים יחד עם התזמורת של שיקגו וריינר הם – מאוריין פורסטר וריצ'ארר לואיס.
כאשר הם שרים בצורה מעולה את הטקסט המקורי ואת אלו עם התוספות של מאהלר עצמו.
הטמפי של ריינר תמיד היה מהוקצע מאד וההרגשה שהמוסיקה באה לשרת לא רק את הטקסט אלה
גם את הטונאליות המופלאה של היצירה.
בסופו של דבר עלינו לזכור שמאהלר חשב עליה בתור סימפוניה אך לא קרה לה כך מחשש 'קללת התשיעית'
שציינתי בסקירה עצמה. במנגינה שזורים קטעי סולו רבים, דינאמיקה יוצאת מן הכלל ותזמור
שרק גאונותו וכשורנו של מאהלר בניצוח משתווה לו.
הקווים הנקיים והמיזוג בין הסולנים לגוון הכללי של היצירה מוצלחים במיוחד אצל ריינר שמשנתו מדוייקת אך מוסיקאלית מאד.
מאהלר הרי כתב את תפקידי הסולנים לא רק שבסיסם טקסט אלא תווים ובביצועים שנסקרו כאן
זה קונספט שעבדו עליו לא מעט, הסולנים וכן המנצח על היצירה.
ההקלטה כמובן מצויינת כיאה ל LIVING STEREO ולמי שיש יכולת SACD יכול להנות מערך מוסף.

אלו כמובן הקלטות וביצועים מומלצים במיוחד אשר מהווים רפרנס בעולם ליצירה זו, אך הם לאו דווקא
הכי טובים, עניין של טעם למרות הקונצנזוס מ הלמ"ס.

הינה כמה לינקים לביצועים נוספים שיכולים לעמוד בכבוד רב בכל ספריה ללא ספק.
ביניהם, חדי העין יכלו לזהות ורסיה שונה שיצאה שנים לאחר מכן, בעיבוד המלחין שנברג.
שנברג כתב ורסיה אימפרסיוניסטית "לשיר על הארץ" של מאהלר, בליווי אנסמבל קאמרי במקום תזמורת סימפונית.
יש גם כאלו שיתעקשו על ורסיה נוספת, של הסולנים בליווי פסנתר בלבד (גישה מינימליסטית עוד יותר).
אני כמובן לא יכול להביא את כל הביצועים הקיימים, ואפילו רק את אלה שיש לי, מהסיבה שהן יאריכו את הסקירה
הזו יתר על המידה מעבר לאורך הלא סטנדרטי שלה בכל מקרה.
לאלו שירצו המלצות נוספות... אני תמיד כאן.

1 – Mahler: Das Lied von der Erde / Bernstein, Vienna Philharmonic Orchestra

2 - Mahler: Das Lied Von Der Erde (Chamber Version) Philippe Herreweghe

3 - Mahler: Das Lied von der Erde [Hybrid SACD] Pierre Boulez

4 - Mahler: Das Lied von der Erde\ Eiji Oue - RR
הביצוע הנ"ל חוץ מזה שהוא מדהים בכל דרך שנסתכל, הוא כנראה בעל ההפקה הטובה ביותר מבין כולן.
הקלטה אודיופילית. (F)

אביעד. (F)



cron

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות