אחרי שהתוודעתי הודות ליאיר החביב והנדיב לקיומו של ג'יימס קארטר ... ומאז ש jc on the set הפך לאחד האלבומים שאיתם אני בודק רכיבים שאני שוקל לקנות...
אני רוצה להכיר עוד מוסיקה באותו ... סיגנון.

איך אפשר להגדיר סיגנון לאדם כמו קרטר שמוציא קונצ'רטו אחרי שלישיית אורגן לא ברור. אבל יש שם משהו שמערב ישן בחדש ובעיקר עם הרבה אנרגיות וחדוות יצירה. בקיצור לא יודע להגדיר אבל תאלתרו.

תודה מראש.

כלום ?

זהו, הפכת את ג'יימס קרטר לנייר לקמוס
הוא בהחלט אחד ה...
נהגת במרצדס, מה יש לך לחפש עוד
אחת ההופעות הזכורות לי יותר, היא שלו מפסטיבל ת"א.
הנה הופעה בפיג'מה:


לא יודע לגבי סגנון, אבל עולים לי כמה לראש:
יש את בן השנתון שלו - Joshua Redman
קצת יותר ותיקים - Branford Marsalis ו David Murray
וממש וטרן - Joe Henderson

קשה לדעת על איזה סגנון מדובר כי ג'יימס קרטר עושה הכל. אבל מהתאור שלך נשמע שאתה בעניין של Traditionalists. אז ככה:

1. רדמן - מה שזי אמר אבל הוא עושה בין השאר דברים קשים. אלבום מדהים ברוח דבריך:



2. מלדאו - היה מצויין, אחר כך מיחזר בלי סוף, לאחרונה ניכר שיפור. אלבום מסורתי:



3. וינטון - כן, וינטון. מזכיר את קרטר בזה שהוא הופך את עצמו למה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. נסה את קופסאת ההופעות בואנגרד:



4. ואין וינטון בלי ברנפורד. הוא אוהב חמרים מתקדמים אבל נסה את זה,



5. מאותה כנופיה, טיין ואטס:



6. סטיב טורה, טרומבון. אלבום מהזמן האחרון :



7. פרד הרש - מה שתבחר. אין אצלו אלבום חלש. נגיד,



9. טום הארל - גם זיקית. יודע הכל. נסה את זה בצ'סקי וקח משם:



10. לובאנו - עוד אחד שאוהב ללכת קדימה, אבל יש יודע גם לנגן כמו פעם. למשל פה :



סתם בשליפה, עשיריה של וירטואוזים בלי שום גבולות טכניים ואהבה למסורת, כמו קארטר (אם כי הוא מסוגל לנגן גם על מסרק אם צריך). יש עוד רבים.

תודה. מעולה ! אלך לחפש ולנסות ...

דרך אגב - מוזר שג'יימס קארטר לא מוכר, אפילו אצל חברים ומכרים שלי חובבי ג'ז, ואפילו אצל מוכרים בחנויות דיסקים שאמורים להכיר ולהבין !
השמעתי את jc on the set לכל מיני חברים כולל אודיופילים מושבעים והם כולם נפלו מהכיסא ורצו לרכוש את הדיסק.

ג'יימס קרטר זה אלף-בית לכל חובב ג'אז מורשה. מסתובבות בפורום הזה בערך חמש רמות של איזוטריות מתחתיו וזה אפילו לא פורום של מורעלים אמיתיים. אתה צריך להחליף חנות דיסקים.

נ.ב. עוד אחד מאותו הכפר שאתה צריך להכיר:



ההופעה האחרונה שלו עם השלישיה שהתחילה באותו ערב בלתי נשכח בזאפה רמת החייל :



וכדאי להוסיף גם את קני ג'י האמיתי :

כמו שנאמר, מוכר בהחלט, גם בדיסק סנטר וגם באוזן.
עמי נתן פה המלצות מעולות
מוסיף אחד שהוא מוכשר בטירוף ומנגן עם הרבה מהחברים שהוזכרו: אמברוז אקינמוזייר, שני האלבומים שהוציא מופתיים.
יש סקירה מרתקת של יאירג'אז על הראשון, ועוד על השני כאן

אם יורשה לי להעריך, מההיכרות שלי (בעיקר וירטואלית) עם ברקצ, הוא אולי נראה כמו מחבק עצים, אבל נוטה לאופי המחוספס יותר.

לא זוכר שאי פעם ראיתי אותו מדבר על ג'אז, אבל זה שהוא הזכיר דווקא את קרטר ודווקא את האלבום הזה לא מפתיע אותי. משום שיש בנגינה של קרטר משהו אלים יחסית.
אז אולי Traditionalist בהקשר של פחות חופשי (כי זה פחות מתאים לכל מי שלא שומע הרבה ג'אז) אבל אולי יש לכם רעיון לעוד מישהו עם סיגנון נגינה כזה? (בהמלצות עד כה לא זיהיתי מישהו כזה, אולי ההיפך)

מינגוס .

גם רדמן וגם קני ג. יודעים לתת בראש כשצריך. גם ברנפורד. אולי רוי הרגרוב. יש לו אטאק דומה בצליל וחומרים קליטים. וודי שאו, אבל הוא לא עושה הנחות בכלום.

אם רוצים אגרסיה, אז שיקאגו. קמבל, קהיל, מלאכי ומלאכי, חמיד, ארי, פרד אנדרסון, וונסקי. לא צריך לספר לך כמה אני אוהב אותם אהבת אמת (ולוקח אותם על פני ג'יימס קרטר בכל יום נתון) אבל זו רמה אחרת של חומר. אולי אריק אלכסנדר ?

אני חשבתי שהקריטריון הוא טכניקה וריבוי סגנונות. כולם למעלה אשפים בכלים שלהם ויודעים לעשות הכל.