בטהובן כתב 32 סונטות לפסנתר.
רובנו מכירים את "אור הירח", "אפסיונטה" ו-"הפאתטית", אך הסייקל כה נרחב, עמוק, ולדעתי מוגדר כאחת היצירות הגדולות לפסנתר שאי פעם נכתבו.

המון הקלטות יצאו למאסטרפיס הזה, אחת מהן ב ECM של Andras Schiff - מומלצת בחום אגב.

שיף ידוע בפרשנות המיוחדת שלו ליצירות בטהובן, כמו כן במאי 2007 קיבל את פרס פרנקו אביאטי של מבקרי המוזיקה האיטלקים, לאות הוקרה על ביצועיו למחזור הסונטות לפסנתר מאת בטהובן.



בין 2004-6 נתן שיף סדרה של שמונה רסיטלים ב- Wigmore Hall שבלונדון, בהם ניגן את מחזור הסונטות. ערב לפני כל רסיטל, נתן הרצאה מעמיקה על הסונטות אותן התעתד לנגן, דרך ההסתכלות והפרוש שלו.

אני אהבתי

תהנו

אכן יצירות מופת שקשה לשבוע מהן וכדאי לצבור כמה סטים מלאים על המדף.

צריך להוסיף על זה את היצירה הגדולה ביותר של בטהובן לפסנתר - ואריאציות דיאבלי.
סידרה ארוכה של ואריאציות על נושא של דיאבלי שכל אחת מהן יצירת מופת קטנה
וביחד טור-דה-פורס. זו אחת מיצירותיו האחרונות ובטהובן בעצם מסכם בה את כל מה
שלמד והשיג על הפסנתר, אחרי ה״השתלמות״ עם מחזור 32 הסונטות.
גדול אמני הואריאציות בכל הזמנים. מגוון ועושר המצאה מדהימים על הנושא הפתטי
של דיאבלי. הואריאציות האחרונות הן הפיסגה של ההר הזה.
כדי לעכל את היצירה המדהימה הזאת כדאי להאזין שוב ושוב. ושוב.
הביצוע המועדף עלי (ערכתי פעם השוואה של לא פחות מ 54 ביצועים) היא של
ברנבוים בלייבל Erato משנת 1994. יש כמובן עוד ביצועים גדולים.