... או אולי בחזרה לעבר. תאכלס מעולם לא הבנתי את שם הסרט ״בחזרה לעתיד״, זה או שמייקל ג׳י פוקס חזר לעבר, או שהוא נסע לעתיד. אז הגיוני יותר לטעמי היה לקרוא לסדרת הסרטים ״ בחזרה לעבר״ או לפחות ״בחזרה להווה״.
טוב, כל זה היה הקדמה לרכישה האחרונה שלי
נגן סי. די] CEC TL 2 n
כעקרון אני כבר כמעט 5 שנים עם מערכת מינימאלית;
הגברה- כיום Gryphon Diablo
ממיר- Emm labs 2x
טרנספורט- מחשב Mac mini סטנדרטי לחלוטין לא מטופל עם 2 תוכנות (Audirvana & Amarra) וסטרימר ייעודי שמבחירה אני בוחר לא לשתף את הפירמה ( מקווה שתכבדו).
כבילה- kubala Elation & gryphon
... ומבסוט
נגן הסי די האחרון שלי הוחלף לטובת ממיר ומחשב, שבמבחן A B הפסיד הנגן לממיר ולמחשב.
כאחד שהיו לו בסביבות 100-150 דיסקים, האבדה לא היתה כזו גדולה (הדיסקים נמכרו), חברים עזרו עם קבצים ויאדה... יאדה ... יאדה... כ 4 טרה מוסיקה, חלקה היי-רז חלקה לא, והייתי מרוצה עד הגג.
אממה, פגישה לא מזמן אצל חבר מהצפון, השוואה בין מקורות גרמו לי לתהות שמע בהשוואה לפני מס שנים (A- נגן לבד מול B- ממיר ומחשב) היה חסר מבחן C (ממיר + טרנספורט סי. די).
החלטתי להשאיל מעופר שחורי נגן כניסה של CEC (ששימש אותי כטרנספורט) להשוואה לסופש, לבד בלי לחץ של יבואן/ חברים- נאדה.
אני חושב שמהרגע הראשון ההבדלים היו תהומיים לטובת התוצאה של ממיר וטרנספורט סי. די מול ממיר ומחשב, ופחות תהומיים מול הסטרימר הייעודי, אבל עדין משמעותיים כדי שאעשה צעד וארכוש נגן (בעוד שרובנו דווקא עוברים לטרנספורט מבוסס מחשב/ סטרימר יעודי).
לעניין ההשוואה:
נפח- במשפט אחד (דווקא מעולם הקולנוע הביתי), הרגיש לי, לאוזני, בחדרי, עם המערכת שלי כמו ההשוואה בין טלוויזיה full hd תמונה חלקה צלולה לבין 3D עם הנגן. הצלילים שבקעו מהנגן היו עם הרבה יותר נפח.
ממיר וסי. די מול ממיר ומחשב- שוב המחשב שלי מאקמיני ללא שום שידרוג (as is), הצליל מהמחשב נקי צלול, אבל שטוח (דו מימדי כמו טלוויזיה HD) מול הסי. די (תלת- מימדי). להמחשה : במחשב אם אני מתרגם צליל ניתן היה לשמוע אותו ״וואו״ ובסי. די. זה נשמע ״ווווואאאאאוווווו״ דמינו פריטת גיטרה, כלי נשיפה, תופים וכו׳.
מול הסטרימר שהוא באמת קפיצת מדרגה מהמחשב שלי (גם יקר משמעותית), התלת מימדיות היתה איפה שהוא בין 50-60% בהשוואה לסי.די. +++++
עומק- הדבר השני המשמעותי שזיהיתי בהשוואה היה העומק של הבמה (דווקא הכי בלט לי בהשוואה זה העומק כלפי חוץ ולא פנימה), היינו, עם הסי. די נגן החצוצרה הגיע כמעט עד אלי בהשוואה למחשב שנעצר בתחום הרמקול (קו דמיוני) עם עומק כלי פנים. עם הסי. די. היה פנים מהרמקול וראבק, איזה יציאה החוצה מהרמקול. מעולם הנגנים לא היו קרובים אלי כפי שהיה ניתן לשמוע עם הסי. די.
הסטרימר משום מה היה יותר קרוב למחשב בקו הדמיוני בהשוואה לנגן. מוזר קצת (כי לאורך כל ההשוואה הוא היה בין לבין, אם כי קצת יותר קרוב לסי. די).+++++
במה- בעיקר לרוחב, מיקום וסידור הכילים במרחב דו- מימדי, כמעט לא היה שינוי בין המחשב לנגן סי. די. אף אחד מהם לא הרגשתי במה רחבה יותר. הייתי מסביר זאת, או בגלל שהפערים לא משמעותיים, או מבנה החדר וזה שהרמקולים לא רחוקים יותר מידי מהקירות הצדדים לא ניתן למתוח את הבמה מחוץ לחדר. דבר נוסף שלא היתה השפעה לנגן על הסטרימר/ מחשב זה הגובה. אולי קצת אבל לא באופן משמעותי כמו העומק.+
וואקל- לא משנה אם זה לאונרד, ניק קייב, ג׳וני מיטשל, אן ווג (The forest)... הכל נשמע כל כך טוב, אם זה העומק בקול של לאונרד, או במלנכוליות של קייב הסי. די אכל הכול והעביר דבר מה נוסף מצליל, הוא העביר את החוויה שהזמר/ת רצו להעביר. +++++
נכונות ומבנה הצליל- מעולם לא ניגנתי על כלי ולא יוצא לי לשמוע הופעות unplugged כל שני וחמישי, כך שאני לא מתיימר להיות מומחה לאיך צריך להישמע כלי, אבל מבחינתי, בהשוואה לאוזניי הסי. די נשמע לי הרבה יותר נכון. בהשוואה המאק מיני נשמע לאוזניי קצת גרעיני/ דיגיטאלי (במיוחד בגבוהים).
גבוהים- במחשב מעט גרעינים/ דיגיטליים שגורמים לצליל קצת צומרני. בסי. די ובסטרימר לא ניתן היה להרגיש זאת.+++
מיד- בסי. די מתפרץ החוצה ומאוד מורגש (לא על חשבון שאר התדרים).++++
באס- הרמקול שלי way 3 בעל 2 וופרים, עם הסי. די גיליתי רבדים על רבדים (שכבות) שבמחשב פחות הורגשו ובסטרימר, איפה שהוא היה באמצע.+++
מעבר לכך, היו עוד מספר נקודות שגרמו לי להחליט לחזור לעבר/ עתיד...
שמיעת אלבום כמעט מהתחלה ועד הסוף- היה חסר לי את זה עם המחשב, במרבית מהזמן המחשב היה או על shuffle או שהיתי מכין פלייליסט. פתאום לשמוע אלבום של ה Pink Floyd או דילן, שאצלו אלבומים זה סיפור (Blond on Blond, שגם לסדר השירים יש חשיבות).
דבר נוסף, שאומנם יכול להיות גם עם דיסקים, אבל הרבה באשמתי, די איבדתי את עצמי עם הקבצים מבחינת איכות. חלק מהקבצים רכשתי, רובם מחברים וחלק הורדתי ... נוצר מצב שלא ידעתי האם מה שאני שומע הוא היירז אמיתי או חארטה. היו לי מקרים של הקלטות של קבצי dsf או היירז שנשמעו לא טוב ובמקום להנות מהמוסיקה, יותר התעסקתי באיכות השמע. בעדינות, לא אוהב את זה. עם דיסקים- החלטתי לרכוש תחילה את ה cream של ה cream של המוסיקה שהכי אני אוהב, בהוצאות איכותיות או ברימסטרים.
מה אני פחות אוהב- להתחיל אוסף מוסיקה מחדש. לא זול וגם כאב ראש לא קטן. הנוחות בתפעול המחשב / סטרימר והשליטה מהפד.
לסיכום: הפור נפל ורכשתי את ה CEC TL 2 שיותר קרוב במאפיינים שלו לקבוצת נגני העל של החברה (עם רצועה כפולה). בימים אלו עושה את דרכו מיפן. הנגן לטעמי עשה הכל טוב יותר, נכון משמעותית הוא יקר יותר מהמחשב שלי אולם, הסטרימר עולה יותר ממנו.
בחרתי את הנגן מסיבה נוספת והיא שהיום הסטרימר זה הדבר החם ולפיכך המחירים בהתאם, לדעתי, הם עדין לא מוצאו את כל יכולתם ובחרתי להשקיע בנגן ״אפוי״ מחברה שמתמחה בנגנים ומאופיינת במחירים הוגנים.
זהו! השיתוף בה ממקום אישי שלי, במערכת/ חדר שלי. אני מאוד שמח בהחלטה שלי. דרך אגב, הנגן למחרת עבר לחבר נוסף שרצה לשמוע בביתו מול מחשב שלו ורשמיו היו מאוד דומים לשלי. לא שזה בה לומר משהו. סתם אנקדותה.
שבוע טוב
לגמרי
