ברשת החשמל הביתית יש שלושה מוליכים ('חוטים'). מתוכם, שני מוליכים שייכים למתח הרשת עצמו והמוליך השלישי הוא הארקה, או 'אדמה'.
תפקידו של מוליך ההארקה הוא בטיחותי, מניעת התחשמלות אפשרית, או מניעת שריפה אפשרית.
בשני המוליכים של מתח הרשת עצמו, מוליך אחד הוא 'פאזה' והמוליך השני הוא 'אפס'. הפוטנציאל (המתח) החשמלי של מוליך 'האפס' זהה, או קרוב, לפוטנציאל החשמלי של ההארקה.
במכשירים השונים למערכת השמע (מגברים, נגנים וממירים) יש חשיבות לקוטביות של מתך הרשת המזין אותם. דהיינו, יש חשיבות באיזה צד של כניסת המתח למכשיר נמצא מוליך 'הפאזה' ובאיזה צד נמצא מוליך 'האפס'.
המיקום של מוליך ההארקה הוא תמיד קבוע ומבחינה בטיחותית אסור לשנות אותו.
אמנם קיים תקן של חברת החשמל לעניין המיקום, או הצד, של מוליך 'הפאזה' ושל מוליך 'האפס' – אבל מהניסיון מסתבר שלא בכל המכשירים שנועדו למערכות שמע המיקום התקני, או הרגיל, הוא גם המיקום הרצוי.
אבהיר.
במכשירים אלקטרוניים יש ספק מתח. ברבים מהמכשירים (להוציא מכשירים בעלי ספק מתח ממותג) יש שנאי (transformer) בכניסה לספק המתח. השנאי משרה (induces) מידה מסוימת של מתח הרשת לגוף המתכת של מארז ('קופסא') המכשיר. בתלות בכיוון ה-'פאזה' וה-'אפס' המחוברים לשנאי שבמכשיר – בכיוון אחד תהיה זליגה של מתח רב יותר, בעוד בכיוון ההפוך תהיה זליגה של מתח נמוך יותר.
מאחר וזאת זליגת מתח על ידי השראה (induction), זליגת מתח זאת לא מקפיצה את מפסק הפחת.
זליגת מתח זאת יוצרת מידה מסוימת של רעש – רעש לא רצוי – באותם מכשירים. הרמה, או העוצמה, של אותו רעש שמקורו בזליגה של מתח הרשת תלויה ברמה (בעוצמה) של מתח הזליגה. הרמה של מתח הזליגה תלויה בקוטביות של מתח הרשת, כפי שהיא מחוברת לכל שנאי מסוים, בכל מכשיר מסוים. דהיינו, כאשר הפאזה נמצאת, למשל, בצד 'ימין' של כניסת מתח הרשת למכשיר – ייווצר במכשיר רעש ברמה מסוימת וכאשר הפאזה נמצאת, למשל, בצד 'שמאל' של כניסת מתח הרשת למכשיר – ייווצר במכשיר רעש ברמה אחרת. לטובת איכות הצליל של מערכת השמע, חשוב שרעש זה יהיה ברמה נמוכה ככל האפשר.
יש יצרנים המקפידים על כך שהקוטביות התקנית (של 'פאזה ו-'אפס') היא זאת אשר תייצר במכשיר פחות מתח זליגה – ומתוך כך, פחות רעש. אבל לא כל היצרנים מקפידים על זה – גם לא כל היצרנים של ציוד יקר ויוקרתי. הניסיון מראה שבמכשירים מסוימים, ללא כל קשר למחירם, היפוך הקוטביות בין 'הפאזה' לבין 'האפס' מוריד את רמת מתח הזליגה – ומתוך כך מוריד את רמת הרעש (או מעלה את רמת השקט) של אותם מכשירים.
לכן מומלץ ורצוי לבדוק בכל מכשיר שהוא איזו קוטביות של מתח הרשת בכניסת המכשיר גורמת למתח זליגה נמוך יותר.
בדיקה זאת היא פשוטה מאד – אבל, ככל עיסוק אחר הקשור בחשמל של מתח הרשת – נדרשת זהירות מתחייבת.
אזהרה!
עיסוק במתח החשמל עלול להיות כרוך בסכנת חיים. לאדם שאין ידע וניסיון בעיסוק עם מתח החשמל – עדיף לא לעסוק במתח החשמל – עדיף שאת הבדיקה המובאת בהמשך יבצע חשמלאי מוסמך ומורשה.
על פי החוק, רק לחשמלאי מוסמך ומורשה מותר להתעסק עם ציוד חשמלי.
כותב מדריך זה ואתר זה מסירים מעצמם כל אחריות שהיא לכל עיסוק במתח החשמל שלא נעשה על ידי חשמלאי מוסמך ומורשה. ביצוע הבדיקה המתוארת בהמשך היא באחריות מבצע הבדיקה בלבד.
כלים נדרשיםהכלים הנדרשים לביצוע הבדיקה הם:
1. רב-מודד (נקרא באנגלית multimeter או multitseter או VOM או DMM).
באופן תיאורטי, כל רב-מודד פשוט אמור להתאים. בפועל, לא זה המצב. רב-מודד פשוט שיש לי לא הראה קריאה כלשהי של מתח זליגה. לעומת זאת, רב-מודד איכותי, מתוצרת Fluke, כן הראה קריאות של מתח זליגה.
2. מתאם חשמל אוניברסאלי, כמו זה:
http://dx.com/p/travel-all-in-one-unive ... apter-1088 . מחירו $5.20, כולל משלוח. מתאם אוניברסאלי זה מאפשר להפוך את כיוון כבל החשמל המחובר אליו, גם בשקעים ישראליים ואמריקאיים.
ביצוע הבדיקה1. יש לבדוק כל מכשיר בפני עצמו.
2. יש לנתק את כל החיבורים מהמכשיר הנבדק, בעת הבדיקה – לבד מכבל החשמל. דהיינו, יש לנתק את כל כבלי החיבור (interconnect) וכן את הכבלים הדיגיטאליים (אם יש כאלה) מהמכשיר הנבדק, בעת הבדיקה.
3. מחברים את המכשיר לרשת החשמל, באמצעות כבל חשמל, דרך המתאם האוניברסאלי.
4. מפעילים ('מדליקים') את המכשיר. אם למכשיר יש מצב stand-by, אפשר להשאיר אותו במצב זה – כל עוד המכשיר פועל – ולו רק במצב stand-by, זה מספיק טוב לצורך בדיקה זאת.
5. מפעילים את הרב-מודד במצב מדידת מתח חילופין (AC). מצב זה מסומן בדרך כלל באות V, כאשר מעליה הסימן ~.
6. את הקצה ממתכת של אחד משני הבחנים (probes) של הרב-מודד מצמידים אל השרוול החיצוני של אחד מהשקעים מסוג RCA. (לא משנה אם זה הבחן השחור או האדום). את הקצה ממתכת של הבחן (probe) השני מכניסים אל חריץ ההארקה בשקע חשמל פנוי כלשהו (שקע חשמל המחובר למתח הרשת). יש לוודא שהקצה ממתכת של הבחן יוצר מגע עם הלשונית הפנימית שבתוך חריץ ההארקה.
שים לב!את הבחן השני יש להכניס אך ורק לחריץ ההארקה בשקע החשמל.
נא לא להכניס אותו לחריצי הפאזה, או האפס.
7. קוראים את רמת המתח שמראה הרב-מודד ורושמים אותה.
8. הופכים את הכיוון של המתאם האוניברסאלי בתוך שקע החשמל.
9. קוראים את רמת המתח שמראה הרב-מודד במצב זה ורושמים אותה.
10. רושמים אם הקריאה הנמוכה יותר של מתח הזליגה התקבלה כאשר כבל החשמל היה מחובר לשקע החשמל בכיוון התקני – או בכיוון ההפוך.
11. בצורה זאת בודקים את כל המכשירים האחרים במערכת השמע (אם יש כאלה) – ורושמים את מצב קוטביות מתח הרשת הנכון עבור כל אחד מהמכשירים.
היפוך קוטביות מתח הרשת המזין את המכשיר שבדקנואם קיבלנו מתח זליגה נמוך יותר כאשר כבל החשמל היה מחובר לשקע החשמל בכיוון הנכון, או התקני – זה המצב הרצוי. לא עושים שום דבר בעניין זה.
אם קיבלנו מתח זליגה נמוך יותר כאשר כבל החשמל היה מחובר לשקע החשמל בכיוון ההפוך – יש להפוך את קוטביות מתח החשמל המוזן למכשיר זה.
יש שלוש דרכים אפשריות להיפוך קוטביות מתח החשמל:
1. על ידי היפוך חוטי החשמל ההולכים לחריצים של הפאזה והאפס בתוך שקע החשמל עצמו.
2. על ידי הצלבת חוטי החשמל של הפאזה והאפס בתוך אחד התקעים של חוט החשמל שנועד למכשיר אותו בדקנו. חשוב להצליב את החוטים רק בתוך אחד משני התקעים, בקצוות כבל החשמל.
אזהרה!אסור בתכלית האיסור לשנות את מיקום חוט ההארקה!
זה נושא בטיחותי העלול להיות כרוך בסכנת חיים, או בסכנת שריפה.
3. על ידי הצלבת חוטי החשמל של הפאזה והאפס בתוך המכשיר עצמו – את החוטים המחוברים לשקע החשמל במכשיר.
גם כאן אסור בתכלית האיסור לשנות את מיקום חוט ההארקה!
בהצלחה ובהנאה מהאזנה למוזיקה.
<עריכה>
הערות השלמה1. זהירות בפני סכנה אפשרית.
המתאם האוניברסאלי, כמו זה שהבאתי קישור אליו, מנתק את חיבור ההארקה בין תקע החשמל של הכבל לבין שקע החשמל.
אם יש מכשיר לא תקין, בדיקה כזאת עלולה להיות כרוכה בסכנת התחשמלות.
עם זה, במידה ויש מכשיר לא תקין, הוא יקפיץ אץ מפסק הפחת כאשר הוא מחובר לחשמל באופן רגיל, ללא מתאם.
2. בעניין הרב-מודד.
הרב-מודד לא חייב להיות מתוצרת Fluke, אבל הוא חייב להיות בעל עכבת מבוא (התנגדות כניסה) של 10 מגהאוהם. הרב-מודד הפשוט שברשותי הוא בעל עכבת מבוא של 2.5 מגהאוהם – שזה לא מספיק. לעומת זאת, יש לי רב מודד אחר, תוצרת סין, זול יותר מזה של Fluke (אבל יקר יותר מהפשוט, שעולה 50 ₪), בעל עכבת מבוא של 10 מגהאוהם – שבאמצעותו ניתן לבצע את הבדיקה הזאת.
3. בעניין המתאם האוניברסאלי.
הבדיקה באמצעות רב-מודד מתאפשרת רק כאשר משתמשים במתאם, כדוגמת המתאם האוניברסאלי, שהבאתי קישור אליו למעלה. זה משום שמתאם זה מנתק את ההארקה. אם משתמשים בכבל חשמל רגיל, בעל הארקה – לא תתקבל קריאה כלשהי.
המתאם האוניברסאלי שהבאתי קישור אליו מתאים לשקעים ותקעים בתקן ישראלי, אמריקאי ואנגלי. הוא לא מתאים לשקעים ותקעים בתקן אירופאי (שוקו).
4. בעניין תקעים ושקעים בתקן אירופאי (שוקו).
בדיקה כפי שתיארתי למעלה, באמצעות רב-מודד, מתאפשרת רק כאשר בעת הבדיקה ההארקה מנותקת מהמכשיר הנבדק. כדי לבצע בדיקה כזאת על כבלי חשמל בתקן אירופאי, נחוץ אחד מהשניים:
א'. או למצוא מתאם מתאים המנתק את ההארקה. (המתאם בקישור שהבאתי לא מתאים לתקעים ושקעים בתקן אירופאי).
ב', או להכין לצורך הבדיקה כבל חשמל בו ההארקה מנותקת.
