AK1 כתב:
מיכאל לנג כתב:
רוזי1 כתב:
אולי עם האוזנים?
שלום רוזי
האדם אינו מכשיר מדידה.
בסופר יש משקל, ששוקל מוצרים. לא הקופאית מרימה ואומרת יש לך 1 ק"ג תפוזים, 200 גר' פיצוחים וכו'.
אתה לא אמור לדחוף אצבע לשקע ולדעת אם המתח רשת הוא 230V.
ואתה לא אמור להאמין לאוזניים שלי, כמדד לצליל הנכון.
אנחנו מוקפים במכשירי מדידה, כמו שעון היד, ברכב, בחלק מהמקררים ועוד.
הביטוי השגור במנהל עסקים אומר: מה שלא ניתן למדידה, לא ניתן לניהול.
אנשים שונים שומעים שונה (לשם כך יש בדיקות שמיעה), ולאנשים שונים ששומעים דומה או זהה,
עשויה להיות דרך שונה לתאר את מה שחוו.
בנוגע לשרשור הזה, הוא הובא מפני שלא הצלחתי להבין למה התכוונו באמירה: באס מהיר.
עצם המדידה אינה הופכת את צורת ההתבוננות ל"מדעית" יותר, "מדוייקת" יותר או "נכונה" יותר.
צריך לדעת מה למדוד.
דוגמה (dogma, לא example) פסבדו-מדעית היא שאם לא מוצאים משהו במדידה ו/או לא מותאים הסבר הגיוני, עצם הצפייה האנושית בנושא מסויים (כאן האזנה לרמקולים / סאבים) הופכת מיידית למפוקפקת עד מזולזלת.
הגיון שאולי מדעי יותר הייה יכול להסתכל על זה בצורה אחרת לחלוטין:
-- נתון שאוסף לא קטן של אנשים מדווח על תופעה מסויימת (עצם ההבחנה בין באס "מהיר" ברמקול א' ו"איטי" ברמקול ב', גם כש-א' ו-ב' הם שונים, אבל
התופעה נצפית, ולאו דווקא בצורה עיקבית, או שאנשים שונים מסכימים לגבי אותם רמקולים).
-- אין לתופעה הסבר נראה לעיין, ומדידות סטאנדארטיות (היענות תדר, אחוזי עיוות וכד') אינן בקורלצייה לדיווח
-- אםשר, כמו ה"פסבדו-מדענים" לפטור את הצפייה והדיווחים כשטויות חסרות ביסוס, בלתי סבירות וכו', אבל אפשר גם לבדוק אותן.
-- צורה אחת של בדיקה יכולה להיות במישור של השפעת סוגסטייה -- האם מכשיר יקר יותר, יפה יותר, גדול יותר, או כזה שאחרים בסביבה מתלהבים/שונאים/מזלזלים, ןלראות אם יש מתאם ומהו לדיווחים
-- צורה אחרת תבקש למצוא מה למדוד ו/או איזה ניסויים לעשות כדי לאשש או להפריך את הטענה. ברור שהמדידות הרגילות אינן מספיקות, אז אולי, במיוחד אם מדברים על "מהירות" לחפש לא משהו סטאטי כמו עוצמות בייחס לסינוסים בתדרים קבועים, אחד בכל פעם, אלא לראות מה קורה בקפיצות בעוצמה -- האם הרמקולים השונים מגיבים באופן שונה ובכמה, והאם יש קורלאצייה בין מה שמודדים ומה ששומעים. אם אין, זו לא המדידה המתאימה לתחום הניבדק.
וכך הלאה -- ואלה לא חקירות פשוטות, ודרשות מדגמים משמעותיים, והרבה עבודה וסבלנות, לפעמים אפילו בהאזנות על פני תקופות ארוכות ועוד סיבוכים מחקריים שונים.
אז לדעתי, כל ההתעקשות על מדידות היא לעניין רק אם יודעים מה למדוד כך שייהייה מתאם למה ששומעים, אחרת המדידה לא משמעותית, לפחות מבחינת מטרת כל הציוד הזה -- לייצר סאונד ולרוב בהקשר של מוסיקה.
סתם דוגמה (הפעם example) למדידה לא משמעותית.
ניקח מערכת שנשמעת בינוני ונמדדת בינוני, ונקשיב לה בחדר ללא רעשים חיצוניים,
וניקח מערכת ממופלאה ונקשיב לה כשיורד גשם חזק בחוץ.
אם נמדוד את התוצאות, רעש הגשם יכול להופיע כעיוות אדיר, בסדרי גודל יותר מזה של המערכת הבינונית בחדר השקט, ועם זאת, המערכת הטובה עדיין תישמע הרבה יותר טוב, פשוט כי האוזן (המוח) יודעת לסנן רעשים לא רלוואנטיים, והעיוות הזה לא משנה הרבה.
בקיצור, מדידות והסברים בתחום שלנו רלוואנטיים בעיקר (רק?) אם יש קורלאצייה ביניהם למה ששומעים, ולא כקריטריון לפסילת/עירעור מה ששומעים.
לילטוף!
עמיר
שלום עמיר
מדידות.
זו מילה כללית ואינה מילת פלא. אכן חשוב לא רק איך מודדים, אלה מה מודדים.
נלך לתחום הרפואה לרגע. בדיקת דם. בבדיקת הדם יש שורה ארוכה של בדיקות ועל הרופא לציין באילו מהם הוא מעוניין.
אבל בדיקת דם לא תמיד משקפת את מקום הבעיה (לדוגמא גילוי דלקת). אז מוסיפים בדיקות: צילום חזה, אולטרא סאונד בדיקת שתן וכו'.
אני בטוח שאף אחד מאיתנו לא מביא הביתה יח' ומניח אותה על ה-TEST BANCH. אני לא יודע אם יש פה אחד שמחזיק AP.
אז ההתיחסות בד"כ לנתונים המסופקים (עם הציוד או ברשת). והשאלה מה אנו למדים מהם, ואיך הם מתישבים עם מה ששומעים.
מקרה קיצון: ציוד מחובר למע' ונשמע רע - נפסול. בין אם נמדד טוב או רע.
מקרה קיצון שני: ציוד נשמע טוב וגם הנתונים טובים. אין בעיה!
מה אם הציוד נשמע טוב, אבל הנתונים שלו ממש גרועים?
א. יאמר פלוני: מה שנשמע טוב, סימן שזה טוב ומה לי ולמדידיות
.
ב. יאמר פלוני אחר: אבדוק את הקורלאציה בין מה שהמדידות הציפו (עיוותים, DF, רוחב סרט...) ונבחן את הציוד באותה
נקודה, לאושש או לפסול את הנתון. מי שהידע והציוד בידו, אולי יבצע מדידה לאשר שאכן הנתון הזה לא טוב בציוד שבידו.
ונניח, והבעיה בעיוותים, ופלוני מוצא קטע שיציף את הבעיה באופן מובהק (באותו קטע, הבעיה תקבל ביטוי מובחן).
עכשיו פלוני בקטע סוביקטיבי: האם יודה לעצמו שהוא אוהב עיוותים? האם יוותר על משהו שנשמע לו טוב, אבל גם מעוות?
האם יפסול את המוצר, וינסה מזלו עם ציוד שנשמע טוב ולא מעוות. אני הייתי הולך על האחרון.
נניח שהבעיה ברוחב סרט. פלוני שם קטע עם גבוהים בלבד - ונדה. לא שומע כלום. אבל אז מסתנן בליבו החשש,
שהוא לא שומע בתדר הזה. יש לו בעיית שמיעה. אז מה אכפת לו מה מודדים...
למיטב הבנתי, רוב המקרים של דיוני מדידות ושמיעה, הם על ציוד שכבר נרכש (בביתו של מי שמעדיף בלי מדידות!)
ואז כמובן הטיעון יותר "מובן". במקרים של בחינת ציוד לפני קניה או בכלל זה לדעתי המקרה הרלוונטי.
האדם אינו מכשיר מדידה. לטוב ולרע. אני מניח שקרה לכולנו, שהשתוממנו מהבאס המדהים של רמקול קטן שיורד נמוך (בלי סאב),
ובקריאת דפי הנתונים, גילינו שמה ששמענו היה פחות נמוך ממה שהתרשמנו. רוצה אני לומר, שאנו נוטים להתרשמות
שאינה מבוססת. כמה פעמים השתכנעתם שמוצר כמו כבל מכניס הבדל, ובסופו של יום תהיתם אם אכן יש הבדל?
כמה פעמים יצאתם מהדגמה של ציוד מדהים באכזבה? ולא שהציוד רע, אבל משהו בהדגמה התפספס.
לכן, אני חושב שכמו שמדידות יכולות להיות חסרות משמעות כי לא הפרמטר הנכון נמדד, גם האזנה יכולה להכיל גורם שגיאה.
ואחרון, אסיים בבדיחות הדעת.
2 חברה משועממים החליטו להתערב על למי יש יותר ארוך. לאחד מהם או זנב של חתול?
מדדו לו, מדדו לחתול (מדידות לא?) והזנב של החתול יצא ארוך יותר. יצא חברו בתרועה - ניצחתי!
רגע אמר השני, איך מדדתה לחתול?
ענה לו חברו: מקצה הזנב עד החור של הישבן.
אז השיב לו - אם כך, תמדוד אותו הדבר גם אצלי.
מוסר השכל: לפני שנפסול ערך נמדד, נבדוק מה ואיך נמדד, ונוודא שהוא מתאים למה שאנחנו מחפשים לבדוק.