Ami כתב:
נראה כאילו הם משווקים שם בעיקר יוקרה, לא ? קנה את הרמקול וזכה בבית חלומותיך עם נוף על המפרץ (או לחליפין, רק טחונים עם בתי חלומות יכולים להרשות לעצמם את הרמקולים שלנו). אולי הרמקול בעמ' 22 הוא רמקול לעניים ולכן משווק עם סביבה משונמכת ?
[ משונמכת שיווקית, משודרגת אקוסטית (=עיניינית) ! ]
עולם הפרסום בעת המודרנית עבר מצילום-מוצר אינפורמטיבי להעברת אווירה -
אלו למשל 'ההורים של ORANGE' שאוספים ילדים מביה"ס או דוחפים אותם על נדנדה בפרסומת לסלולאר :
המוצר עצמו כלל לא מוצג בעוד שפעם הוא היה מרכז הצילום.
מצד שני, כאן המוצר מצוי כבר - ואפילו בסביבתו הפונקציונאלית, אלא שלנוכח ייעודו היא ...לא כ"כ פונקציונאלית :
מעלה כמה הרהורים -
ראשית אני מסכים שנעשה רצון לשווק יוקרה וזו מהות הלוקיישן-
אבל אני גם בטוח שכל בעלי התפקידים ביצרן ראו את התמונה ו'שמעו את הצרימה' :
זאת הצבה מאוד בעייתית למוצר הזה.
נניח שקהל היעד שלהם נחלק בין אודיופילים וסתם עשירים-עיצוביים,
הרי קל לרצות את שניהם בלוקיישן הולם יותר מבחינה אקוסטית מאשר בית זכוכית [פשוט מאוד למצוא גם].
לנוכח הנ"ל ולנוכח כל מיני פריטים בצילום
[ שעת הצילום וצבע הנוף, ההשתקפות, פריטים בצילום שמפריעים לקומפוזיציה, השטיח שקצהו בולט עוד מהגילגול וכד']
אני מניח במידה גבוהה של סבירות שהצילום הזה הוא תוצאה של חיפוף כלשהו, ולא מחשבה.