אני לא חובב נלהב של גיטרה בג'אז. למעשה ישנם די מעט גיטריסטים ישראליים שעושים לי את זה ואפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת: עופר גנור, עמוס הופמן ויותם זילברשטיין. כעת אני שמח לספר לכם שנוסף חבר חדש לרשימה המצומצמת הזו. שמו אסף קהתי והוא ניחן בבגרות מוסיקלית מפתיעה למדי לגילו הצעיר.
הוא החל את לימודי המוסיקה שלו בפסנתר (סבתו היתה מורה לפסנתר) וגיטרה ואחר כך ניגן גם שנים ארוכות בכינור. הוא למד ברימון וכיום הוא לומד וחי בבוסטון וכבר הספיק לנגן עם מוסיקאים מוכרים כ Ran Blake בפסנתר, George Garzone בסקסופון ו Billy Hart בתופים.
הוא הוציא בינתיים שני אלבומים בהוצאה עצמית: A View From My Window ו Flowers and Other Stories בשניהם מנגנים איתו ישראליים מוכשרים: אלון פרבר בסקסופון אלט וסופרן, דניאל ספיר בבאס ואודי שלמה בתופים.
נדרשו לי לא מעט השמעות לפני שהצלחתי להתחבר לאלבומים הללו, אבל כמו שקורה בדרך כלל עם מוסיקה טובה – ההשקעה וההתמדה משתלמות. דווקא לאלבום השני היה לי מעט יותר קל להתחבר ואחרי כמה סיבובים חזרתי לאלבום הראשון וגיליתי שפתאום גם הוא ממש מדבר אלי, מצאתי בו המון יופי, רגישות ושכל שנדיר למצוא אצל אמנים צעירים, על אחת כמה וכמה באלבום ראשון.
קהתי, בניגוד להרבה גיטריסטים אחרים, הוא לא איש של פראזות בי-בופ מרשימות או של ליינים מהירים. הוא גיטריסט מהורהר שיוצר עם הגיטרה שלו אוירה מאד מיוחדת שמכשפת אותך ושואבת אותך עמוק עמוק לתוך המוסיקה שהוא מלחין. למרות שמבחינת הלחנים לא מדובר במוסיקה קשה לעיכול, האלתורים הם שעושים את העניין למורכב. גם קהתי על הגיטרה וגם אלון פרבר בסקסופונים, אינם הולכים בדרך הקלה והבטוחה של נגינת פראזות על מהלכים הרמוניים נדושים, ואינם עושים למאזין הנחות. הם מנגנים מופשט. האלתורים הולכים ונבנים כמעט מאפס, נדבך על גבי נדבך ופתאום אתה מגלה שיש להם הגיון משל עצמם וכיוון משל עצמם שתמיד מעניין לעקוב אחריהם ולראות לאן יובילו. מבחינה זו הלחנים של קהתי משרתים אותו היטב.
ההרכב כולו נהדר (בשני האלבומים), זורם ומאד קשוב, וניכר שהם נהנים לנגן ביחד ולתקשר זה עם זה.
במהלך חודש פברואר יגיע קהתי לארץ למספר הופעות במסגרת פסטיבל ג'אז חם (הוא יופיע ברביעייה עם הסקסופוניסט Seamus Blake, הבאסיסט נעם ויזנברג והמתופף Rodney Green) וגם יעביר כתות אמן. את כל הפרטים ניתן למצוא כאן:
אסף קהתי בישראל, פברואר 2011.
