בסופ"ש האחרון החלטתי לאתגר את הקביעה שאנלוג עדיף וביצעתי מבחן מתוקף היותי אדם חוקר וסקרן.
המבחן היה מבחן עיוור אל אף שהייתי סקפטי שיהיה ניתן לביצוע (רעש פיצפוצי התקלט מסגיר אותו מייד). כמובן שבוצעה השוואת ווליום לכל תקליט לעומת הדיגיטל.
להלן המסקנות:
1. בתקליטים שלא הודפסו מהמקור האנלוגי לא היתה אפשרות להבחין בין המקורות. זה מצביע שהסט האנלוגי שלי מספיק טוב למרות כל הקשיים שיש בניגון תקליט לשחזר את מה שדיגיטל עושה במקור בקלות.
2. בחלק מהתקליטים שהודפסו במקור באנלוג התוצאה היתה שונה כאשר הסט האנלוגי נשמע יותר טבעי עם במה יותר גדולה. חלק אחר נשנע כמו (1) כלומר לא ניתן כמעט להבחין בהבדל. יתכן והחלק הזה לא באמת הודפס מהסרטים האנלוגיים או שהן לא ההקלטות המקוריות (כלומר עברו עיבוד).
התוצאות הביאו אותי למסקנות הבאות:
1. חסר משמעות (והיגיון) לקנות תקליטים שהודפסו לא מהמקור האנלוגי. אלא אם הטקס הזה עושה לכם משהו (לי לא).
2. תקליטים שבאמת הודפסו מהמקור האנלוגי יקרים מאוד ולא זמינים (בסביבות $50 ומעלה).
3. הקלטות דיגיטליות DSD מתחילות להתקרב לאנלוג. אני מהמר שתוך כמה שנים יסגר הפער בסט דיגיטלי טוב.
בקיצר ביאס וייאש אותי מאוד כל הסופ"ש ...

קודם כל, לא חושב שאתה צריך להתבאס או להתייאש, אלא אם כן כל נושא האודיופיליה רחוק ממך ואתה לא מעוניין להשקיע ולהשתדרג.
בהמשך לזה -
עד כמה שהסט האנלוגי שלך טוב ואתה לא מוצא הבדלים בין הדפסות דיגיטאליות לדיגיטאל פר סה, אפשר תמיד להמשיך הלאה, גם בסט האנלוגי וגם בדיגיטאלי.
הרבה הלאה!
למרות שאני משקיע במדיה יקרה מאד בדרך כלל (אלו מלייבלים שעושים רי מאסטר ברמות גבוהות בדרך כלל, מיוזיק מאטרס, ספיקרס קורנר, ועוד ועוד)
אני גם נהנה לשמוע תקליטים "דיגיטאלים" וחדשים שיוצאים עם הדפסות נהדרות. נכון, אפשר למצוא את "המקוריים" ולהשוות ואפילו להעדיף הדפסה כזו או אחרת
(לא מזמן הייתי אצל חבר ועשינו השוואות כאלו - במוסיקה קלאסית, בין הדפסות חדשות (טובות מאד) לבין תקליטים שהוא קנה ביד2, ריאישיו ישנים, מאסטרים אנלוגיים ועוד... ובחרנו את מה שבחרנו, לא תמיד החדשים ניצחו, אבל אני בדרך כלל מעדיף אותם, מכיוון שהם שקטים יותר, פחות פופים, פחות רעש רקע, לי זה עושה טוב יותר לשמוע ולשמור בספרייה).

חסר משמעות לקנות תקליטים שהודפסו לא מהמקור האנלוגי - לא מסכים עם זה, הסט האנלוגי שלי שלך ושל כולם, יכול להתכוונן לסאונד מסויים, שבסופו של דבר
עושה משהו שהדיגיטאל לא עושה. יש לי המון תקליטים חדשים שהם דבל למדיה דיגיטאלית (דיסק, קבצים) ואני נהנה לשמוע אותם מהסט האנלוגי שלי מכיוון שיש לו ערך מוסף (לא קשור לטכסיות).

הקלטות DSD לא מתקרבות לטעמי לאנלוג, כן, יש פה ערך של מידיות ופרסנס שמקבלים מתקליטים ממש טובים, אבל הם מנוגנים דרך דיגיטאל, ושם מאבדים שוב
את הנופך האנלוגי שיש מפטיפון טוב.

לסיכום -
בסט אפ אנלוגי ממש טוב במעלה הסולם מקבלים הרבה דברים שכרגע אולי לא נראה לך שאפשרי לשפר, אבל עד שלא שומעים מה זה עושה, קשה לנחש.
בסופו של דבר, כמו ששמת לב לבד, המדיה היא זו שמנצחת הכל, הרבה יותר מהסט אפ עצמו, אבל סט אפ רציני הרבה יותר, מאפשר את השחזור.
ופה קבור הכלב.
ד"א גם בסט הדיגיטאלי זה זהה, רק עם עקומה פחות חדה.

מסכים איתך עם חלק מהדברים ובעיקר עם החלק האחרון.
שמעתי סטאפים מאוד יקרים (קרוב לשש ספרות) וגם שם התקיים העניין שההבדלים בין תקליט דיגיטלי לדיגיטלי כמעט ולא קיימים. ברור לי שיש סטאפים טובים משלי אבל המסקנה שלי היא ששיפור הסט האנלוגי אצלי לא יתן לי שיפור בהשמעת תקליטים דיגיטליים.
הדילמה בעקבות מסקנה זו אם זה נכון מבחינתי להשקיע עמוק בסט האנלוגי או פשוט להמשיך "לשבת על הגדר". כלומר להמשיך עם הסט הקיים ואולי מידי פעם להוסיף תקליטים אנלוגיים עד שתהייה סיפרייה מכובדת שתצדיק שידרוג פטיפון, ראש ופונו (בסדר הזה).

זו כבר החלטה שלך, אם הביצה קודמת לתרנגולת או ההיפך.
אני יכול להגיד לך שאני נכנסתי בשנית לעניין האנלוג, גם התחלתי ספרייה מאפס, וקניתי רק דברים טובים, בלי יד שניה כמעט לחלוטין ועם בררנות מאד מאד רצינית על מה נשאר ומה עף לפח (גם חדשים).
לאט לאט (או מהר, כל אחד רואה את זה בצורה אחרת) ששידרגתי את הסט האנלוגי, גם צריכת התקליטים הלכה והתגברה.
כי יש על מה לנגן אותם ויש את מה שיוציא מהם.
לדעתי עם הציוד גם בא התאבון, מוסיקה יש לי ממדיות אחרות בשביל לחנוק מדינה.
(אולי אני דוגמא קצת פחות טובה כי שידרגתי את כל המקורות אצלי בצורה קיצונית מאד, אבל עדיין)

לא יודע נשמע לי קצת מצחיק שיש סט אנלוגי בעשרות אלפי שקלים וחמישה תקליטים ...
נניח ש 100 תקליטים טובים זה כבר מגוון יפה אז אנחנו מדברים על סביבות $5000 הבעיה היא לא רק תקציב אלה זמינות. בהנחה שאני קונה רק תקליטים אנלוגיים אני לא בטוח שזה יחזיק מים לתווך הארוך.קח בחשבון שחומרים חדשים מוקלטים מראש ב DSD מכאן שמה שנשאר זה רק הקלטות אנלוגיות ישנות שחלקן גרועות או לא שרדו את מבחן הזמן. האנלוגיה המאוד מתבקשת היא לטייפ סלילים. ללא ספק זו מדיה עדיפה על תקליט מבחינת איכות סאונד אבל היא לא שרדה מכיוון שהכמות והמגוון חסר.

אני חושב שבשביל ספריה של 5 תקליטים לא קונים סט אפ בעשרות אלפי שקלים, להנחתי יש לך הרבה יותר מזה.
מפה הנחתי שטוב יהיה להמשיך הלאה, אם הממון נמצא, זה הכל.
לגבי תקליטים טובים יש למכביר. תקרא להם איך שבא לך או מאיפה שאתה חושב שהם. יש לי מאות! ואני מכיר כאלו עם אלפים.
חדשים! לא יד שניה. יש המון לייבלים היום שעושים ריאישיו מדהימים, מהמאסטרים המקוריים ועוד. הם עולים על כל דיגיטאל כמעט.
אפילו קלאסי (שאני הראשון שזעק! והיום אני קונה אותם כמו ביגללה חם ביפו), שלא לדבר על ג'אז, רוק או בלוז שלדיגיטאל אין סיכוי!

עכשיו מפה, זה רק אתה