stereophile כתב בשירשור נפיץ אחר ש:

"מיצוב/אגו/פלצנות/סחירות/פוזה ושאר מרעישין הם רק פיתויי סרק חסרי תוכן שמונעים מאיתנו לראות באופן צלול במטרה האמיתית והיא הנאה ממוזיקה... סוג של מיסוך."

בהיותי חלש אופי אני מוצא את עצמי לא אחת נכנע לפיתויי סרק של שחורדינית עם חולצת בטן , מנופחת בעליונים מסיליקון, מתוחה מבוטוקס ונראית חבל"ז כל זמן שהיא לא מדברת...כן זהו מיסוך שמסיח את דעתי מהמטרה האמיתית של יצירת קשר נפשי עמוק ורב משמעות עם בת זוג...

שוב אני חוטא בציטוט ללא רשות ובאנאלוגיות פרובוקטיביות ומתנצל על כך מראש

אבל תכלס, זה בהחלט שווה דיון (לדעתי בכל אופן) -

כבר אמרתי והצהרתי שאני חלש אופי וגם בתחום האודיו אני מושפע או נכנע למה שכונה "פיתויי סרק".

כך למשל משקל כבד של ציוד אודיו עושה לי את זה..

שעוני VU כחולים (סטייל מגברי מקינטוש) ממיסים אותי..

עיצוב ואף מיצוב מפתים אותי ומהווים מבחינתי שיקול בין יתר השיקולים לרכישת רכיב אודיו..

כן אפילו הפוזה היא בהחלט שיקול לגיטימי בפנקס שלי...

כל ה"פיתויים" האלו שמניתי לא בהכרח קשורים לאיכות הסאונד אבל מבחינתי הם קשורים ובלתי נפרדים מההנאה שלי מהמוזיקה...

אצלי ההנאה מהמוזיקה כשהיא משוחזרת אצלי בסלון זו חוויה רב חושית ואפילו טקסית במידה מסויימת... ההנאה שלי מהמוזיקה מתגברת או מתערבבת עם ההנאה שלי מכל אותם יתר "פיתויים" שלא ממש קשורים לאיכות הסאונד..

אז אצלי נמעאכת היא גם המטרה וגם האמצעי..הכל ביחד ...

kooke זה בסדר.

זה משפיע על כולם. עם הזמן לומדים מה חשוב פחות ומה חשוב יותר אתה לא מסכים? זה המשחק.

מבחינתי מה שחשוב זו החוויה וההנאה הכוללת שאני מפיק מתהליך האזנה בבית למוזיקה.

מאחר ומדובר בחוויה ריגשית סובייקטיבית קצת קשה לי לערוך מידרג של איזה שיקול חשוב יותר ברגע נתון וכלפי ציוד מסויים...

בהכללה אני בהחלט מסכים שהשיקול הכי חשוב לי הוא איך זה נשמע לי עם סוגי המוזיקה שאני נוהג להאזין להם...אבל לפעמים המיסוך מערפל את דעתי....

למשל אני לא בטוח שאשכנע את עצמי לרכוש מגבר שנשמע לי נפלא אבל משקלו כמשקל הנוצה, הוא יוצר על ידי חברה עלומת שם, עשוי כולו מפלסיק מצועצע וזול וכו'..

ואני מאמין שאם באמת יגיע כזה מגבר אתה תרכוש אותו. נמתין ונראה

סבבה, וזה טוב שאתה לא מתבייש גם להגיד זאת.

והפתרון עבורך הם מוצרים גם כבדים, גם "שוויצים" וגם נשמעים טוב.

לדעתי כולנו מחליטים עם איזה קורטוב של רצון ל"שם" או סטטוס מסויים .. (בסופו של דבר לפוזה, גם אם זה רק בשביל עצמנו)
גם אלה שאומרים שזה לא מעניין אותם והם בקטע של DIY או ווינטאג' ושופרים..
למשל וגו' .. יש להם זווית אחרת למה ש"עושה להם את זה"..
בסוף הכל זה עיניין של יחוד מסויים.

פוזה באודיו זה לא דבר קיים. כלומר כן קיים אבל רק מול פוזאיסטים אחרים. מה שמראש מצמצם את הפוזה.
רוצה לומר: רוב מי שמגיע הביתה לא מבין (אבל למה יש לך פטיפון? מה חזרנו לאייטיז?
למה הרמקולים תופס כל כך הרבה מקום? לא חבל?) וזה במקרה הטוב.
בד"כ (כל החברים שלי) על הזובי שלהם מה אני קונה ולמה (אותם מרשימים עם גיטרות או הייטק ביתי היי-אנדי חושרמוטה)
ת'כלס יוצא שמי שנשאר לך להרשים זה חברים לתחביב (שמבינים משהו), וזה בטח פחות כיף.
למה פחות כיף? כי להם באמת יש קנה מידה. תמיד יש יותר טוב. יותר יקר. יותר אוחתו.


בגדול אם תמצא דרך למנף את הרמקול שלך לטובת השחלת ה"שחורדינית עם חולצת בטן , מנופחת בעליונים מסיליקון, מתוחה מבוטוקס ונראית חבל"ז" אז עשית משהו.
אבל יותר סביר שהיא תתלהב מההומור שלך, החיוך, האופי, הלבביות, הריבועים בבטן, מטף הכיבוי שבתחתונים וכו...

מעולה.
אהבתי וקיבלתי!

בהינתן שני מגברים באותה עלות ובתוצאה די דומה, ללא עדיפות בינהם, הייתי בוחר ב

1. כבד יותר
2. שיש לו שעון כחול/ סטייל מקינטוש
3. שמעוצב וממוצב יותר.

וזה יכול לקרות : אבל לא הייתי מקריב פרמטר של סאונד עבור פרמטר אחר.
זה גורם לחשוב על מי שקונה בלי להאזין.
לפי מה לעזאזל הוא קונה ?!

בסופו של דבר, הוא חייב לקנות לפי האזנה - אבל האזנה של מישהו אחר. ביטול עצמי פשוט ותו לא בכסות של 'בדיקות'. שיטת ה"בדיקות" הללו נקראת בדיקות-זיבבי. אם הייתי עובד ככה והייתי פונה לאבי מולידי, אדם חריף וחכם, הרי שהייתי חייב לאכול כל הזמן......רגל קרושה כמובן, צדק מי שניחש, שכן זה נהדר ומצויין ורוטט בתדר הנכון.

זוהי שיטת הזניית ההאזנה, כמובן, אאוט-אירינג, מסירת העצמי בידיו של אחר,
שיחליט בשבילי. מאפיין את העולם המודרני מרובה האופציות הגורמות לשיתוק אינפורמטיבי.
כמו שמודדים נעל כדי לראות שהיא נוחה, יש לשאוף למדוד כל דבר המיועד לך, בעצמך.

רמקול ומגבר הם ההתחלה והחשובים ביותר.
שאר הקישקושים והחוטים והמיזנונים וכוסיות-האמק-קולטות הרעש שלכם, נו, תקנו לפי דעת מכשף הסאונד הקרוב לביתכם/לאינטרנטכם.

מצחיק שעושים רכישה עיוורת למה שהכי ניתן לזהות בהאזנה עיוורת [ רמקול ומגבר ]
אך לא מוכנים להיבחן בעוורון על זוטות אחרות שאותן קל יותר לרכוש שלא בעוורון
[ חוט-רמקול וצבע למזנון וקופסת עץ משככת לארון החשמל וסימילאק ייעודי].

אגב סימילאק ייעודי להגברת המיד, אנשים מביאים לעולם אנשים אחרים בשיטה העיוורת ובהימור ענק, אז מה לנו כי נלין על לין.

כמו שכתבתי בשרשור הנפיץ האחר
כל אחד צריך להגדיר לעצמו מטרות ולחתור אליהן.
אם המטרה היא סאונד "נטו" אז אין טעם לדבר על משקל,עלות,מיצוב, קו מוצרים, הימורים, סטטיסטיקות וכו.. והם אכן מיסוך לדעתי.
לגבי ההאזנה טרם רכישה... ריכטר ניסח זאת כל כך טוב כך שאין מה להוסיף