לא שנה שופעת, גם הקודמת לא הייתה מאוד פוריה, אבל כמו בשנה שעברה, כמה אלבומים בכ"ז מצוינים. ארבעה בעיני ( מהם שלכם?).
אסף אבידן-
Gold Shadowיש התלבטות לגבי אסף אבידן (ועוד אמנים ישראלים), אם למקמו במצעד הישראלי או הבינלאומי. בכ"ז נראה שלמרות שאין זכר לעברית, הוא כאן, ומכאן. אלבום הסולו השני של אבידן ללא המוג'וז, ממשיך את הקו של הקודם. והוא מצוין. עם זאת, אישית אני מתגעגע למוג'וז וחושב שיש ערך מוסף מסוים להרכב קבוע, בטח במקרה של אבידן.
שי צברי-
שחריתאלבום בכורה לצברי אחרי שהיה זמר ליווי, ובלט בעיקר אצל ברי סחרוף. הציפייה הייתה במקום.
דודו טסה והכוויתים-
עלא שו'אטיאלבום שני לפרוייקט 'הכוויתים' של דודו טסה בהפקת ניר מימון, לשירים של האחים סלאח (המלחין) ודאוד (סבו של טסה, הקרוי על שמו) אל כוויתי. יוצא מן הכלל. נותן משנה תוקף למכלול היצירה של טסה, כאחד מהמוזיקאים הבולטים היום בישראל.
דיקלה-
ואם פרידהאלבומה הרביעי של דיקלה, מביא אותה בפעם הראשונה ממש אל הציבור הרחב. נראה שהקונספט כיוון לכך והצליח, לא על חשבון האיכות בסופו של דבר. אלבום השנה לטעמי.
