ס. ריכטר כתב:
פרמיטיבי זה תיאור די שיפוטי, מה לעשות.
קל להבין למה בחברות שחיו ללא 'שלטון' כלשהו נוקטים חוקים אחרים,
שבעינינו נראים לא הולמים. מסורת של רצח על רקע 'כבוד המשפחה',
מגונה ככל רצח ומגונה בעיננו כיום וכאן ללא עוררין,
התקיימה ועדיין שורדת כי בין השאר שימשה כמנגנון 'מוחלט מלמעלה'
שהחליף שלטון חוק ממסדי : כך גם חובת 'גאולת הדם' [ שכבר משמה
נלמד שחובה 'לגאול' אותו...] שגרמה בין השאר לכך ששבטים שנעו במדבריות
השתדלו ממש מאוד לא לפגוע במישהו משבט אחר, שכן היה מובטח להם
כי לנצח תמתין להם הנקמה, בלי שידעו איך ומתי וללא חשיבות למי יירצח מקרבם.
זה למשל העקרון התנכי העתיק [ ולפני התנך כמובן ] של עין תחת עין,
ככה כל אחד מעדיף לשמור על העיניים שלו בריאות. עיון מעמיק יותר
בתחום הזה ולימוד המנגנונים ותוצאותיהם מוביל להבנה של למה
תהליכים כאלה התקיימו ומתקיימים ומה חשיבותם. לקרוא לזה פרימטיבי
זה כמו להגיד 'אני חושב ומאמין אחרת', זה הכל, רק בתוספת שיפוט.
ארה"ב המודרנית נוטלת אנשים, מניחה אותם על כסא ברזל
ומעבירה זרם חשמלי בגופם עד שעיניהם פוקעות החוצה כמו ענב שדרכו עליו.
חלק לא מבוטל מהאנשים הללו מתבררים בהמשך כחפים מפשע,
וקשה לדמיין סיוט כזה לאדם שיום אחד חלף במקום הלא נכון,
וביום אחר נגרר בכח, לשווא, אל הכסא ואל שריפת גופו מבפנים.
גם כשיש שלטון חוק מבוסס וותיק מתרחשים דברים פרמיטיביים.
כי האדם הוא כולה פרימאט, מה לעשות.
אין לי בעייה עם שיפוטיות.
חס וחלילה אם אהיה אי פעם לא שיפוטי.
לא בכל מדינות ארה"ב חל עונש מוות.
שוב, זה שגם בקרב חברה נאורה יותר (כן, נאורה יותר), יש עדיין טירוף, אלימות, גזענות, שובניזם ומה לא, לא אומר שאין בה גם צדדיים מתורבתים יותר, כמו בכל העולם.
ובכלל לומר- ארה"ב, או ישראל, או שוויץ או ווטאבר.. לא ממש אומר הרבה.
].