עכשיו 14/12/17 12:10

פורסם: 11/06/09 03:10 ע"י aloni


ATOLL IN200 Integrated Amplifier


ATOLL IN200

סיכום


אני לוקח ריסק לא קטן בכתיבת הסקירה הזאת, אתם חושבים שאני לא יודע?
סקרנו כבר לא מעט מוצרים, את רובם אהבנו ולא התביישנו לפרגן, האם אני צריך לצנן את התלהבותי ממוצר זה בגלל "עודף פירגון"?
שכחו מזה.

מה שמגיע - מגיע.

התחלתי בכותרת סיכום, אז לא אסבן אתכם ואתן לכם את הסיכום כבר עכשיו, במיוחד עבור אלו שאין להם סבלנות לקרוא ורק מביטים בתמונות.

זהו אחד מהמוצרים המפתיעים ביותר שיצא לי לפגוש בחיי האודיופילים ובטח גם לסקר. למעשה זהו גם המוצר הזול ביותר שיצא לי לסקור, וזה חלק גדול מסוד הקסם שלו.
מוצר ברמת מחיר שפוייה המאפשר הנאה אמיתית ממוזיקה, מצוייד בכל הפיצ'רים שיכולתי לדרוש ממנו ומסוגל להזיז בכבוד כל רמקול שהעמסתי עליו.

נכון, שמעתי מגברים טובים ממנו, הוא לא ידע לספק את המוזיקליות והשקט של ה- MBL שלי, הוא לא ידע לתת פרזנטציה ענקית כמו שמגברים מסוייימים יודעים לתת (למי שאוהב את זה) ואולי גם הצורה החיצונית לא הכי "סקסית" בעולם. אבל, הוא גרם לי להסתכל על התחום הזה קצת אחרת, הוא גרם לי להבין שלמרות דעתי עד היום, אפשר להגיע לרמת סיפוק ממגבר אינטגרייטד גם במחיר כזה.
בשבילי זה המון.


ATOLL IN200


החברה


חברת ATOLL (או בשמה המלא ATOLL ELECTRONIQUE) הינה חברת צרפתית הפועלת משנת 1997 ומייצרת את מוצריה בעבודת יד בצרפת.
מטרתה המוצהרת של החברה הינה לספק לקהל הרחב מוצרי "היי אנד" בתקציב סביר ולאפשר הנאה מחווית מוסיקה אולטרה ריאליסטית עם נוכחות, עומק ובמת צליל דינמית [איך אני "מת" על הסיסמאות האלו... כמה מרענן לקרוא אחת איתה אני יכול להסכים].

באמתחתה של ATOLL לא מעט מוצרי אלקטרוניקה בתחום האודיו והק"ב, החל ממגברים ונגני CD וכלה בפרוססורים ונגני DVD.

אתר החברה: http://www.atoll-electronique.com

ATOLL IN200

מי אתה IN200?


אז אחרי כל השבחים ובניית הציפייה בואו נלמד עם מי יש לנו כאן עסק.
ה- IN200 הינו המגבר המשולב (אינטגרייטד) הבכיר בליין החברה (המכיל ארבעה דגמים נוספים החל מה- IN30 ועד ה- IN100).

המגבר (הטרנזיסטורי) בנוי משסי מתכת בעובי מילימטר וחצי, בעל מכסה שחור המחורר בחלקו העליון ובצידיו לצורך איוורור ובעל פאנל קידמי (כסוף או שחור) המכיל את כפתורי השליטה והצג הדיגיטלי. המכשיר מאסיבי יחסית ושוקל כ- 13 ק"ג.

ברירת המקור נעשית על ידי לחיצה על כפתור דיגיטלי בחלקו התחתון של הפאנל, וכיוון עוצמת השמע והבלאנס (ימין שמאל) נעשה באמצעות לחיצה על הכפתורים (דיגיטליים גם הם) בצידו הימני.
במרכז הפאנל מסך דיגיטלי פשוט למדי, בעל כיתוב ירקרק על גבי רקע שחור ממוסך בצורת אליפסה. לא אסטטי במיוחד לטעמי.
גם כיתוב הלוגו לא ממש מצא חן בעיני.

בנושא החיבוריות אין לבחור במה להתבייש.
חמש כניסות RCA לחיבורים אנלוגיים:
CD, TUNER, TAPE, DVD ו AUX (היכול גם להפוך ל- phono stage בתוספת מחיר סימלית).
שתי יציאות PRE OUT לחיבור הגברה חיצונית (או סאב).
וכניסת BY-PASS החשובה מאין כמוה למשלבים את סטאפ הסטריאו בק"ב ומאפשרת לשרשר את המגבר לרסיבר בקלות ויעילות.

המגבר מגיע עם שלט התואם גם לשאר מוצרי החברה כך שניתן לעבוד עם שלט אחד, מדובר בשלט פלסטיק סביר למראה – שום דבר פנסי, אבל נוח יחסית לעבודה.

ATOLL IN200

ATOLL IN200

ATOLL IN200


הסאונד


אז יש לנו מכשיר בתקציב סביר, בנוי טוב ובעל כל הפיצ'רים שאפשר לדרוש ממכשיר שכזה, נשאר לו רק לספק איכות סאונד טובה ואנחנו בעננים. בואו נבחן יחד.

Third World Love – New Blues
מהקבוצה הזאת קצת התייאשתי אחרי רכישה/האזנה של הדיסק הראשון (אבנים). אולם באחד הביקורים אצל חברינו zy יצא לי לזכות בהאזנה חפוזה לאלבום הנ"ל בה הרגשתי שההרכב (הישראלי כן?) התבגר והתגבש למשהו שאני בכיף יכול לשמוע. מאז השלמתי גם עוד אלבומים בכיכובם אולם זה נותר המועדף עלי.
ההאזנה לאלבום בשיתוף ה- IN200 התגלתה ככיף אמיתי, הבאס והתיפוף נשמעו מצויין (ואף מלאים מהסטאפ האישי שלי) והעניקו בסיס ליצירות וקצב פנטסטי.
כלי הנשיפה לעולם לא "קרעו" את האוזן, אך הטונים הגבוהים נמשכו גבוה והעניקו תחושה ריאליסטית של החוויה.
הדיסק מוקלט באיכות טובה ונשמע טוב כמעט בכל מערכת, המדד אם כן הוא עד כמה האלבום מצליח לרתק, כאן ידידי קצר ה- IN200 את הצלחתו הראשונה.

Grant Green – Idle Moments
כשהתחלתי להאזין ברצינות לז'אנר הג'אז לא הצלחתי לקבל גיטריסטים כחלק רצוי בז'אנר, כנראה משום שרובם אוהבים "להתפרע" ולזה אני פשוט לא מתחבר. אני זוקף חלק גדול מהסיבה ל- "שינוי המדיניות" שלי לאומן שבכותרת וגם ספציפית לאלבום הזה.
בהאזנה עם ה- IN200 הטרק הראשון באורך של כמעט 15 דקות חלף לו בלי שארגיש, האווירה באלבום שהוקלט בנובמבר 63 (ו- remastered ב- 98) מיוחדת מאוד.
ה- IN200 מצליח להעביר את אותה אווירה בצורה מושלמת וחשוב לא פחות – מוזיקלית.

Van Cliburn in Moscow
(Rachmaninoff & Brahms with the Moscow Philharmonic Orchestra בניצוחו של Kiril Kondrashin)
רובכם בטח כבר יודעים שיצירות קלאסיות (בטח תזמורתיות) לא נחות אצלי על מגש הדיסקים לעיתים תכופות. אני אסיר תודה לחברינו yairjazz על סקירתו של אלבום זה, אני נהנה ממנו מאוד.
ה- IN200 מציג כאן פסנתר מלא ומרתק אותך ליצירה. אני מוצא עצמי מחכה ונהנה מהקטעים הדינמיים בהם מנגנים הרבה כלים יחד בעוצמה ולנגינת כלי המיתר המרגשת (כל זאת בנוסף לנגינתו המצויינת של קליבורן, כמובן).


Stacey Kent – Breakfast on the morning tram
לא אכביר במילים על אלבום זה, מכורי זמרות הג'אז הווקאלי בטח מכירים אותו ומי שלא בעניין בטח ירחק מכזה שמאלצ כמו מאש.
תוספת ה(מיד)באס של ה- IN200 החמיאה לדיסק. קולה הגבוה והמתקתק של קנט קיבל תוספת עומק מבורכת. המוזיקליות שהוא הפגין איפשרה גם עניין כלשהו בדיסק.



Jimmy Scott – Holding back the years
כאן פישלתי, המטרה היתה לבחון ווקאל גברי לכן שלפתי מהערימה המתאימה דיסק אקראי. לא חשבתי על זה שלמר סקוט קול נשי עד כמה שאפשר לדמיין (למעשה, זכור לי מקרה ששמעתי אותו ברדיו, ואפילו באחד השירים מהדיסק הזה והייתי בטוח שמדובר בשירלי הורן).
אם הגדרתי את הדיסק הקודם שמאלצ, האלבום הזה כבר דורש קטגוריה משל עצמו, מדובר בקאברים לשירים כמו Nothing compares to you, Jealous guy ו The crying game מבוצעים בביצועים איטיים המנסים לסחוט מאיתנו רגש בכח. אני בעוונותי מסוגל גם לשמוע דברים כאלו לפעמים, מודה.
המסקנות - זהות לחלוטין לאלבום הקודם של הגברת קנט.

Compay Segundo – Duets
אחחח, אחד האלבומים האהובים עלי לשבת בבוקר (טוב, לא בדיוק בוקר, מתי שאני קם). מדובר בלקט דואטים עם פרסונות החל מ- Cesaria Evora ו Lou Bega וכלה ב- Antonio Banderas. אלבום חובה בכל דיסקיה.
אני בדר"כ לא יושב ומאזין לו אקסלוסיבית, אלא משמש אצלי יותר למוזיקת רקע מדליקה.
הפעם בהאזנה ביקורתית התגלתה לה שמץ של הילה מלאכותית בתחום הגבוה בחלק מהשירים. דיי הפתיע אותי ולא מתחבר לי לשאר הבחינה.



Jack Johnson – Sleep through the static
לא היה לי חשק לשיר פופ קופצני או רוק עצבני, מצטער, במקום ניגנתי את האלבום שבנידון.
ג'ונסון, טיפוס שכנראה יתואר הכי טוב באמצעות הכינוי "Surfer Dude" יוצר בעיקר בז'אנרי הסופט רוק ופופ. ג'ונסון שר את שיריו באלבום בצורה דיי רגועה – הכינוי הטוב ביותר שאני יכול לתת לאלבום הוא mellow (מצחיק שאחרי שכתבתי לעצמי שורה זאת בעת המבחן, קראתי שג'ונסון מתאר את עצמו כשהוא משתמש בדיוק במילה זו, וטוען שזה כנראה בגלל תאונת גלישה שהיתה לו).

כשהאזנתי לאלבום דרך ה- IN200 הרגשתי שמבחינה טונאלית זאת בדיוק היתה "כוונת המשורר". תוספת הבאס והסלחנות היחסית של האינטגרייטד הזה כנראה תרמו לכך.
בסטאפ שלי לעומת זאת, הסולן מקבל הרבה יותר פוקוס, אימג'ינג מדויק על הבמה, ונשמעים יותר ניואנסים בשירה וכתוצאה מהכל יחד מקבלים חוויה יותר מרגשת.

My Blueberry Nights – Soundtrack
כשהבטתי בערימת האוספים זינק אלי האלבום שבנידון והזכיר לי שעוד לא השתתף בשום סקירה.
יצא לי להזכיר אותו בשירשור הפסקולים כאן.
האלבום הרב-גוני מחד, עם ביצועים של Cat Power לצד Norah Jones ו Cassandra Wilson בשילוב נעימות מכשפות, Ry Cooder ו Otis Redding, יודע גם לשמור על קו מוזיקלי מעניין שמתאים מאוד לסרט מאידך.
גם כאן הציג המגבר תפיסה מאוזנת בלי להכנס לפינות בעייתיות, בתוספת קורטוב סלחנות אודיופילית (תיכף נדון מה זה אומר) זה נתן לו את האפשרות לנגן את הטרקים השונים באלבום בצורה מחמיאה, מהנה, ומוזיקלית.

ATOLL IN200


פרשנות


טוב, עברנו על רשימה די מגוונת של אלבומים (ואגב, היו עוד כמה שנסקרו אבל הורדתי אותם בעריכה כשראיתי שהגזמתי בכמות), המגבר שמר על אחידות מרשימה בתוצאות, ובסה"כ הצלחה יתרה להעביר מוזיקה בצורה חוויתית מהנה.

מספר תיאורים חזרו באלבומים השונים ועליהם ארצה להתעכב מעט.

תוספת מיד באס – הייתי מגדיר את המגבר כבעל צליל בשרני ומלא במיד הנמוך. אצלי כידוע, בחדר בולע הבאס זאת תוספת ברוכה שלמעשה גוררת בסה"כ תוצאה יותר מאוזנת.
זה אומר שהמגבר יתאים יותר לבעלי החדרים שאינם מושפעים קשות ממיד באס בריא, או לאלו שאוהבים במיוחד את התחום הזה (ואגב, שמתי לב שיש לא מעט כאלו בתחום שלנו).
אני מרגיש שבסך הכל המגבר פחות מאוזן מה- MBL שלי, יש לו אופי יותר מובהק, אבל למי שאוהב את זה אני מגדיר זאת כיתרון ולא חסרון.

סלחנות – קצת קשה להגדיר את המושג וממה הוא נובע בתחום שלנו. סלחנות מסויימת יכולה להגרם לעיתים מחוסר בפירוט, אבל זה לא המקרה, לא הרגשתי בשום שלב חוסר בפירוט.
אני סבור שהסלחנות במקרה שלנו, לעומת ה- MBL, מגיעה פשוט מאוד מההבדל באיכות בין המגברים.
זה לא סוד שמערכת איכותית יותר חושפת את הבעיות בהקלטה בצורה בולטת יותר, זה לא נגרם רק מפירוט אלא גם מתחומים אחרים בשיחזור הסאונד כגון אימג'ינג, גוון קול (טקסטורה) טונאליות ועוד.
למרות נחיתותו מול ה- MBL בתחומים שונים, סלחנותו של ה- IN200 לא עמדה לו לרועץ בשום שלב. הוא מעולם לא נשמע פשוט, הוא נשמע תמיד חוויתי ומהנה ובספר שלי זה יותר חשוב מקומפלימנט כזה או אחר.

מספר נקודות שלא הזכרתי בסשן ההאזנה:

כח – המגבר, שנבחן רוב הזמן עם הרמקולים האישיים שלי - WLM LaScala, הצליח להניע את הרמקולים בצורה טובה בכל רמת ווליום. זו לא כזאת חוכמה עם ה- WLM הנצילים יחסית המייצרים התנגדות גבוהה יחסית (8ohm), עם זאת ניתן לחוש בכח המגבר גם כשלא ממש זקוקים לו.
בבדיקה עם רמקול ריצפתי גדול יותר (שיסוקר בקרוב) בעל התנגדות של 4ohm התחושה נשמרה אם כי איכות סאונד אופטימאלית התקבלה ב- SPL מעט גבוה יותר. הגיוני ולא קשור רק למגבר אלא גם לרמקול.

הסטאפ הנבחן – המגבר נבחן כאמור עם ה- WLM בעלי תג מחיר של כ- 3,000 יורו - הם מהווים שידוך הגיוני לפחות מבחינת רמת מחיר.
עם זאת, ה- CDP שהשתתף במבחן הינו ה- 1531 של MBL, בעל תג מחיר של מעל ל- 10,000 דולר בוודאי שלא יהיה השידוך הנפוץ ביותר... בקרוב אפרסם תוספת לבחינה עם ה- CDP של ATOLL ואני יכול לגלות לכם כבר עכשיו שלא מדובר ב- "נפילה".
גם כבל האינטרקונקט שהשתתף במבחן Siltech SQ-110 בעל טיפול SATT עולה בערך כפול מהמגבר, שוב לא שילוב נפוץ למגבר (אבל כן ל- CDP). בדקתי את התוצאה גם עם כבל פשוט יותר והכיוון הכללי נשמר גם אם איכויות מסויימות פחתו (הבחינה נעשתה עם ה- 110 על מנת לתת למגבר תנאים דומים ככל שניתן לסטאפ שלי).
כבלי הרמקולים שהשתתפו במבחן היו תוצרת עצמית בעלות של כמה מאות שקלים אותם אני מכיר ויודע שעובדים טוב עם ה- WLM.

מחיר – כמובן שכל בחינה לוקחת בחשבון את מחיר המוצר ואת התחרות בשוק. עם תג מחיר של כ- 1,500 יורו ברור לי שהמגבר אינו מתאים לכל כיס.
עם זאת, רכישת מגבר אינטגרייטד (לעומת פרה+פאוור) חוסכת כבל אינטרקונקט וכבל חשמל נוספים, וכאשר מדובר על מוצר חדש (כוונתי ללא משומש, לא שהוא חדש בשוק) המהווה Top Of The Line של החברה, ומעניק כאלו ביצועים מהנים אני באמת סבור שמדובר במציאה.

ATOLL IN200


סטאפ בחינה:


נגן: MBL 1531
רמקולים: WLM LaScala
אינטרקונקט: Siltech SQ-110
כבלי חשמל: Elrod
כבלי רמקולים: DIY

נתונים טכניים:


הספק: 120 וואט ב- 8ohm 200 וואט ב- 4ohm
כניסות אנלוגיות: 5 RCA
כניסת BYPASS: 1 RCA
יציאות אנלוגיות: 2 RCA
מימדים: רוחב 44 ס"מ עומק 28 ס"מ גובה 9 ס"מ
משקל: 13 ק"ג
שליטה: שלט IR השולט גם בשאר מוצרי החברה


מחיר: 1,560 יורו + מע"מ
יבואן: סבו אודיו

ATOLL IN200

ATOLL IN200

ATOLL IN200




רות סוף




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות