יורי כתב:
הייתי בסיפור הזה בעבר של כל מיני תקליטים בהוצאות חדשות "במחיר של דיסק".
מבחינתי , כולם כולל רוב כולם(החדשים), זה בזבוז כסף מוחלט .לא באמת שווה את ההשקעה ועוד את הטרחה לשם את זה על פטיפון .
הבשורות היותר גרועות מבחינתי שיש אכן תקליטים חדשים בהוצאות חדשות שנשמעים מעולה.
הבעיה הקטנה היא שהם עולים הרבה.
עקר העיניין כאן הוא לא האם תקליט חדש או לא
אלא מהיא ההוצאה ולא פחות חשוב מזה זה האם התקליט עבר רימסטר ומהיכן.
לדעתי עדיפה איכות על כמות תקליטים.
עדיף להשקיע 25$-50$ לתקליט חדש מהדפסות טובות.
המחיר בהחלט לא ידידותי
הסאונד- חלום
Analogue Productions
הרבה תקליטים שלהם נשמעים מאוד טוב
Analogue Productions בהוצאות 45 טובים, Music Matters מצויינים באמת. ORG בסדר גמור אבל הדפסות שלהם הן הגרלה, עם נון-פיל לפעמים. Speakers Corner ו- Pure Pleasure בסדר גמור להוצאות 33 . MFSL לפעמים מצויינים אבל המון פעמים לא. מבחינת מחיר OJC יוצאי דופן ובהחלט מספקים את הסחורה. גם רוב הדברים של wea/rhino (פולק-רוק למינהו) טובים עד מעולים במחיר סביר. יש גם את Music on vinyl ההולנדיים (חלק מהרימסטר הם דיגיטליים, חלק אנלוגיים, בדרך כלל באיכות גבוהה) שאסור לבלבל אותם עם כל מיני back to vinyl ושות'.
הגורם הכי קובע הוא הטכנאי והרימסטר. לא ראיתי קווין גריי גרוע אחד. הרימסטרים שלו הן יצירות מופת. סטיב הופמן וברני גרונדמן הם גם ערובה לאיכות (אם כי עם כוונים מאד שונים). מרגע שיש רימסטר טוב, הגורם השני הוא איכות ההדפסה וכאן אני תמיד מחפש את RTI בארה"ב ואת פאלאס באירופה. Quality של AP עושים עבודה טובה מאז שצ'אד קאסם קנה אותם. שומר נפשו ירחק מריינבו ודומיהם. כנ"ל כל מיני הדפסות מזרח אירופיות מפוקפקות.
