זו כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לרשום כמה מילים על כיוונים בסט אנלוגי,
לכולם זה ידוע וכולם מדברים את הדיבור שסט אנלוגי, טוב ככל שיהיה מבוסס קודם כל על כיוונים וכמה שיותר מדויק או יותר נכון להגיד “כיוון נכון” יעלו את רמת המוסיקאליות ואת הערכים הטכנים שאותו סט ינגן אצלנו בחדר.
{כמובן שיש את עניין המדייה תחילה, אך זה לדיון אחר שאותו אנחנו די טוחנים מבוקר ועד לילה ברחבי הפורום, מחליפים דעות על הדפסות, הפקות, לייבלים ועוד, ומי שקצת עוקב אחרי המשוגעים לדבר במרחבי הסלון שלנו כאן בפורום; יוכל לספק עבור עצמו ספרייה יפה ומשובחת מאד של מוסיקה מוקלטת ומודפסת לעילה}.
היום הייתי רוצה להפנות את תשומת ליבכם לנושא האיזמוט דווקא, נושא שהוא קצת “חשוך” מידי לטעמי, וזאת משיחות יומיות עם אנשים שמתקשרים איתי ליעוץ עבור הסטים האנלוגים שלהם, כיוונים, ומיקסום המערכת. מושגים כמו VTF, VTA, SRA ועוד..
יותר שכיחים אך לא נעשים כראוי בדרך כלל וגם בהם ניגע בהמשך הדרך אני מקווה. אך היום כאמור - אזימוט.
אז מה זה בעצם אזימוט? בסופו של דבר טיפ היהלום שנוגע בגרוב התקליט “חורש” שדה טופוגרפי מימין ומשמאל, גם אם אנו שומעים מונו וגם אם אנו שומעים הדפסת סטריאו.
מעבר לגרוב התקליט שלא משתנה (הוא בעצם כן משתנה ככל ששומעים את התקליט עוד ועוד = דגרגרציה פיזית), אלא מתקליט לתקליט, הדפסה מוזיקאלית לשניה, ישנם גם ליטושים שונים של יהלומים, כמו גם קנטליוור (המחט המחזיקה את היהלום בקצוותיה המחוברת למגנט או הסליל מהצד האחורי שלה) שבנוי בדרך כלל במפעלים כאלו ואחרים.
ליטושי היהלום בדרך כלל סימטרים ובגדלים שונים ומשונים.
כולנו שמענו שמות כמו שיבטה, מיקרו פיין ליין, גייגר, ועוד, לכל אחד מהליטושים הנתונים, ערכים, תמורה ושלילי משלהם, אך לא על זה אנו מדברים כרגע אלא על המצב או יותר נכון על זווית הגלגול שהם פוגשים את הטופוגרפייה על הפלסטיק שהם חורשים בגרוב.
אם אנו יודעים ש VTA זו הזווית של הזרוע ביחס לתקליט ו SRA זה זווית היהלום באנך לגרוב, אזי אזימוט היא הזווית אשר היהלום נמצא בתוך הגרוב ביחס לקירותיו.
אחת הדרכים הקלות ביותר לזהות האם הוא ישר היא בעזרת עין (+זכוכית מגדלת בדרך כלל) ולראות האם הוא ורטיקאלי ביחס לתקליט שלנו ב 90 מעלות, זו למעשה נקודת האפס שלנו ויש לשם כך סרגלים כאלו ואחרים, טובים יותר וטובים פחות.
למשל אני אישית משתמש ב
Smartstylus של חברת Acoustical systems (מומלץ מאד, ויש יבואן בארץ - יגאל לסרי IL AUDIO)
בהמשך לעין בלתי מזוינת (רק בעזרת זכוכית מגדלת להקלה) וסרגלים - ישנם גם אביזרים אלקטרונים\אודיופבילים למציאת קו האמצא ע”י תקליט בדיקה שמנגן סיגנל בגל סינוס ב1KH ובעזרת מכשיר מדידה למשל כמו ה-
Fozgometer Azimuth Range Meter שבעצם מחברים אליו את הסט עם כבל RCA מהיציאה אל הכניסה שלו ומודדים את מידת התוצאה בצד ימין ובצד שמאל. כך למעשה בעזרת כמה מאות דולרים
, נוכל לקבוע (רק
) האם הראש הספציפי שלנו יודע לנגן בצורה שווה בימין ובשמאל ב 1KH… מעשה נכון, חכם ועוזר מאד, אך לצערנו לא תורם באופן סופי למוסיקאליות ולכיוון נכון (זוכרים?)
עד הסוף עבור הסט הפרטי שלנו. אנו מוצאים לאחר ניסויים כאלו ואחרים שלכל ראש יש יכולת לנגן אחרת ולמעשה גם אם בדקנו עם מכשיר מכוייל (ד”א את המכשיר הנל חייבים לכייל, אחרת לא תקבלו תוצאות טובות מספיק) את האמצע בתדר של 1KH, תדרים אחרים כמו 6KH או נמוכים כמו 200H לא יהיו מאוזנים למשל. כך שבשביל התחלת התהליך הכיוון בעזרת סרגל או אפילו המכשירים השונים יהיה מנדטורי כדי לקבוע מידת אמצא אמיתית וחזקה, אך אנו בעצם רק בתחילת הדרך וכיוון נוסף יהיה מחוייב המציאות כדי להוציא את המיטב מהתקליטים שלנו ומפוטנציאל הראש והסט אפ כולו.
אז אוקי, בלבלת את המח עד עכשיו, מה כן צריך לעשות הלאה? או! אז טוב ששאלתם, בהמשך לכיוונים ההתחלתיים הללו, האוזן שלנו תהיה האינדקטור הסופי והטוב ביותר לכיוון האזימוט, כפי שגם היא מבצעת את הפיין טויונינג בכיווני VTA או VTF מבחינתי ומבחינת רבים שמשקיעים את מרצם למיקסום הרפרודוקציה האנלוגית שלהם (עליהם בכתבות נוספות).
התהליך הוא מתודי, אך כל אחד יכול כמובן לשנות את התהליך כפי שהוא מרגיש או נוח לו.
אך לפני שאנו ניגשים לאזימוט כמה נקודות שנהיה חייבים לכוון קודם, כי זה פשוט לא יהיה אפקטיבי לכוון אזימוט לפני שאלו מאופסים. אנו עלולים לאבד את הכיוון העדין שעשינו ולכוון דברים אחרים לאחר מכן ואז הכל הולך לעזאזל.
- הפטיפון חייב להיות מאוזן באופן הטוב ביותר שאתם יכולים לו. פלס בועה כאלו ואחרים בכמה נקודות ובעיקר בקו המגע של הראש עם התקליט יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר כנראה.
- מרחק הזרוע מהספינדל חייב (חייב!!) להיות מכוון באופן מושלם! לפי הוראות יצרן הזרוע שלכם - זו בעצם אחת הנקודות הקריטיות ביותר להתחלת כיוון פטיפון. (מנסיון ראיתי יותר מידי פטיפונים בארץ שהרכיבו זרועות רחוקות או קרובות מידי ופשוט יצרו מערכת מכנית מבולבלת ובעייתית מאד לכיוון עד בלתי אפשרית לחלוטין
).
VTF מכוון לפי הוראות יצרן (לפני פיין טיונינג זה גם בסדר).
אחרי שכל אלו מכוונים ומאופסים כמיטב היכולת אפשר לעבור לאזימוט:
אז במציאת קו האמצא כבר נגענו, סרגל וזכוכית מגדלת, או מכשיר כזה או אחר בעזרת תקליט בדיקה ואנחנו בחצי הדרך.
אך פה למעשה מתחיל הכיוון הנכון והסופי עבורכם. כאמור כל ראש בנוי טיפה אחרת, ככה זה שהם עדינים ומידי פעם גם בעבודת יד, הכיוון הסופי נעשה בסיבוב כיוון האזימוט של הזרוע בעזרת האזנה חוזרת.
1 - מציאו הקלטה שאתם מכירים היטב, בעדיפו למונו! ולאחר מכן בעדיפות לקול אנושי או לכלי נגינה בעל אופי לירי ברג’סטרים גבוהים (כלי נגינה המנגנים בתדרים נמוכים למדי לא יביאו לכם את הכיוון הנכסף).
2 - נסו לבחור קטע של 2-3 דק’ שתוכלו לחזור אליו באופן פשוט וקל, בעדיפות ברצועה השנייה של תקליט במהירות 33.3 (אנו מחפשים קטע שקרוב כמה שיותר לאחת הנקודות הטובות ביותר בקשת העבודה של הזרוע).
3 - האזינו לקול או לכלי הנגינה (ד”א גם כלי הקשה מאפשר בחינה אם כי יותר קשה לביצוע) ונסו לעמוד את מידת האימג’ שלו במרחב. הקול או הכלי חייבים לעמוד בקו האמצע בין זוג רמקולים.
לאחר מכן, נסו לעמוד את הפוקוס ואת החיות של אותו הכלי, או הקול שאתם מאזינים לו.
לאחר השמעה שנייה, נסו להזיז בעדינות (זה יכול להיות באינטרוולים של חלקיקי הזווית - תלוי כמה רגישה הזרוע שלכם לכיווני אזימוט) לצד ימין למשל והאזינו שוב לאותו הקטע, האם אתם שומעים את הקול ברור יותר? מפוקס יותר? חי יותר? אם כן, אתם בכיוון הנכון, נסו להזיז עוד מעט ולראות אם שיפרתם או גרעתם. אם שיפרתם, מצויין, נסו צעד אחד נוסף. בעצם עד שתגיעו לגבול היכולת, אם עברתם את הטווח הזה, החזירו למצב הטוב ביותר הקודם שהייתם בו ותחזקו את הזרוע במקום.
אם בסיבוב האזימוט לא שמעתם הבדל או גרעתם, החזירו לאמצע המאופס שהתחלתם את התהליך ממנו והזיזו את האזימוט הפעם לצד השמאלי. נסו שוב להאזין פעם פעמיים בכל תזוזה חלקית ונסו לעמוד את הפוקוס והחיות של הקול או כלי הנגינה.
אזימוט נכון יביא לכם כמה וכמה דברים טובים יותר לסאונד, נסו לרשום לעצמכם את הנקודות הללו להתאפס עליהן בעת ההאזנה נשנית.
- פוקוס הקול או הכלי.
- חיות (פרסנס) הקול או הכלי.
- במה קדמית ואחורית, עומק במרחב, אזימוט טוב יותר יביא קול או כלי מרכזי קדימה בבמה, בעצם הוא יגדיל את היכולת לתלת מימדיות של אותו כלי או קול. אזימוט שלא במקום הנכון, יביא לתמונה דו מימדית של אותו סאונד אשר אתם מאזינים לו.
- עוצמת הכלי, כן אנחנו מדברים על ווליום גבוה יותר, פה העניין מאד מאד רגיש ורצפת הרעש הכללית בחדר ההאזנה בעת הבחינה תצטרך להיות נמוכה מאד כדי להבחין בשינויים הללו, אבל היא קריטית וישנה.
- הקול או הכלי יהיו עשירים גדולים יותר משאר הכלים או הקולות סביבו. בעצם זה קשור גם לפוקוס וטימבר.
- תחילת עיצורים או הברות, אטאק ומשכיות הקול יהיו טובים יותר וטבעיים יותר.
כל אלו נקודות שתוכלו להבחין בהאזנה וכיוון האזימוט.
קחו לשם כך זמן שאינכם עייפים או מותשים. מי שקצת מצונן או אחרי יום עבודה, עדיף שלא יעשה את הכיוונים הללו, זאת מפני שהוא פשוט יתייאש או לא ישמע כלום אחרי סיבוב או שניים. זאת גם אומר לאלו שבמיטבם ובשיאם והולכים לכוון אזימוט על פי המתודה הזו - לפעמים מרב משחקים אנו מאבדים את הפוקוס שבין שני אוזנינו. אם אתם לא בטוחים, עזבו את זה בצורה נאותה, האזינו למוסיקה וחיזרו לכוון בעוד יום או יומיים.
כיוון אנלוגי לוקח זמן, למידה של ראשים, זרועות ומציאת הנקודה המתוקה של כל אחד ואחד מהם לוקחת זמן ולא מעט רגישות.
בסופו של תהליך, אני מבטיח לכם שהתקליטים שלכם ישמעו חזקים, חיים ומפוקסים הרבה יותר ממה ששמעתם עד כה.
העיקר לא לפחד, לנסות, בעדינות! אבל לנסות. ידע ונסיון יוביל למיקסום התוצאה האנלוגית שלכם.
אתם תודו רק לעצמכם על כך שתשמעו טוב יותר ותהנו מהמוסיקה שרכשתם במיטב כספים הרבה יותר
אביעד.
לא רואה איך זה אפשרי.