אז ישבתי בשבת לסשן מוזיקה כהרגלי מידי סופש והרהרתי בפוסט שכתב שניצל על זה שהוא רוצה לשנות את גוון הסאונד.
בהערת אגב בפוסט שלו, הציע אלדר למסירה קולט באסים שנראה כמו מזרון ישן של עמינח ועמד להיזרק מביתו עקב אי עמידה בתקינה המחמירה של יו״רית ועדת הקישוט של הבית.
אמרתי לעצמי וואט דה פאק, שווה ניסוי ונסעתי לאלדר.
כשהגעתי הסתבר שמדובר במוצר diy שתכנן ובנה ידידנו הדוקטור המלומד במו ידיו.
אז ישבנו. שתינו קפה. דיברנו אודיופיליה. שמענו כל מיני דברים מגניבים שלא הכרתי. שוב הקטע הזה הלא יאומן עם הגודל העצום של הסאונד שיש אצל שניצל, איך האנטם הדיגיטלי מחזיק את המפלצות האלה, מדהים.
סאונד מאוד כיפי לדעתי. תוצאה סופית מרהיבה. לא מבין כל כך על מה הוא מתלונן, לא קר ולא חם ולא רטוב ולא יבש. אחלה סאונד שבעולם. נו שוין.
קיצר, ממהר הביתה, ניגש להרים את הקולט באסים ומסתבר שהוא שוקל כמו מקרר קטן (יש איזה שאסי של עץ כבד בבפנוכו של כל חומרי הספיגה והממברנות). מגיע לאוטו מתנשף והביתה.
אני מאוד אוהב את הסאונד שיש לי בבית על אף מעט הדהוד שנובע ככל הנראה מהפתח של מהלך המדרגות לקומה שניה. חלל האזנה הוא פינה יעודית שהיא חלק מהסלון והמטבח שבסך הכל יוצרים 85 מ״ר של חלל.
על אף שאני מחבב מעט הדהוד ולא סובל חדרים יבשים לגמרי (אולי הייתי נגן עוגב בכנסייה בגלגול הקודם), תמיד תהיתי איך זה ישמע עם ריסון אקוסטי מסויים.
חייב לומר שהופתעתי ואף נדהמתי. ההבדל מאוד שמיע. אני חושב שחוץ מהחלפת הרמקולים בזמנו, לא שמעתי אף פעם כזה הבדל בין מצב קיים למצב חדש, בשום החלפת רכיב, כמו עם הקולט ברקים הזה.
הבאס שאני אוהב הוא אותו באס אבל הרבה יותר מדוייק ונכון. הסאונד יותר מהודק ומפוקס. אפשר לעלות עוד את הווליום מעבר למה שפעם היה כבר מוגזם.
מיקמתי את הקולט בקיר הימני איפה שעיקר הבעיה עם ה״שופר״ שעולה לקומה שניה ואני עוד אשחק קצת עם המיקומים עד שנמצא את הנקודה האופטימלית.
לא מחדש כלום. שווה להשקיע באקוסטיקה.
תודה שניצל