זהו נושא שעולה לא מעט, בעיקר שאנשים רואים את התמונות של החדר האישי שלי
בפרסום שידרוג, או סקירה ובכלל.
בנוף ארצנו שהבתים של רובנו לא מהגדולים ביותר (ביחס לארה"ב למשל),
אבל לא מניטורים כפי שבמזרח הרחוק גרים מרבית האכולוסיה.
רוב האודיופילים שאני מכיר, לפחות בסביבה (בארץ) מאזינים למערכות המושקעות שלהם בסלונים ממוצעים.
וחלקם בחדרי מוסיקה, כאלו ואחרים.
אחדים עם חדרי מוסיקה קטנים ובינוניים ויש גם (במיעוט אמנם) שהקדישו לתחביב שלהם חלל מכובד מאד.
אני מניח שחללים כאלה ואחרים (אפילו כמו שלי) שיועדו לתחום הם תוצאה של:
1 - המצאות חדר כזה בכלל (כלשהו).
2 - תיעדוף בהשמת המערכת בחלל בבית האודיופיל, על ידיו אישית..
(דיסקסנו על כך רבות בקונסטילאציות שונות.. על הבחירות של כל אחד: סלון, חדר יעודי,
חדר משפחה ועוד).
3 - תיעדוף בסדרי הבית - "ההנהלה" - לא בטוח שגם אם נראה "ירשו" לנו.
דוגמא אישית:
עד לפני 3 שנים שנכנסנו לבית שרכשנו המערכת שלי הייתה בסלון.
1- בגלל שלא היה לי חדר אחר.
2 - זה התאים לי, לא היו ילדים ולא פעילות משפחתית ענפה.
כך שזה היה רק אני ואשתי בתור זוג צעיר. זה הפריע לי פחותי ויכלתי לשבת ולהאזין כאוות
נפשי בעוד שיכלתי (הרשו לי) לסדר את הסלון כפי שרציתי
{ב2 חזיתות - חזית אחת מול הטמבליזיה, וחזית נוספת המערכת עצמה,
כך ששום דבר לא הפריע לי באמצע, לא מזנון ולא טלויזיה וכדומה}
כאשר חיפשנו בית לקנייה, אחד התנאים שהצבתי לבת זוגתי היה: שיהיה לי חדר מוסיקה אישי.
שבו אוכל לשים את המדיה, את המערכת ולשבת שם בשקט מבלי ששום דבר יפריע לי.
לשמחתי היא הסכימה והמשכנו עם זה הלאה.
כמובן שכל בית שהיה לאופציה מבחינתה נשלל או אושר ע"י, רק כאשר אאשר חדר מסויים להיות שלי.
רצה המקרה, ומצאנו בית לתפארת ובדיוק בתקציב שחיפשנו שהחדר הראלי
(מבחינה
ומכל הבחינות אם להיות רגע אמיתי לגמרי)
שיהיה שלי למטרת התחביב, הוא זה הקטן.. במידות של 2 על 4.2.
חשבתי וישנתי על כך לכמה לילות והסכמתי לבסוף.
אמרתי לעצמי שעם זה מה שיש, עם זה אנצח והבטחתי לעצמי שאעשה כל ביכולתי
שיהיה לי את חדר המוסיקה הטוב ביותר והנח ביותר שאוכל להרשות לעצמי.
והתהליך התחיל כבר לפני כניסתנו לבית.
חשמל ייעודי, אקוסטיקה ראשונית (שלאחר מכן באו סבבים נוספים מקצועיים הרבה יותר)
וכמובן שידרוג הריהוט, העיצוב וכן המערכת.
כיום, החדר אמנם קטן, אך הוא מטופל ומעוצב כך שיהיה לי הכי כיף בעולם להגיע מיום עבודה
ולשקוע בשעות של מוסיקה. הטיפולים האקוסטים ומידות החדר שהתבררו לפלא אדיר,
הביאו את החדר הזה להיות בסיס איתן
לכמעט כל מערכת שהבאתי בזמן הזה ועד היום.
לא פעם ולא פעמיים, אנשים שראו את החדר בתמונות שירבבו מחאה, ירידות, וביקורת כזו או אחרת.
אך רק אלה שהתיישבו אצלי ב SS.. הבינו על מה מדובר.
האינטימיות, הסאונד העמוק והחוויתי, השקט שבין התויי ותחשת הרוגע שנמצאת בכל זמן.
כל זה טוב ויפה, אך כמובן לא הייתי מתנגד לעוד מטר ברוחב החדר בתור התחלה,
או לחילופין (בגין חלום) לאיזה חדר רציני של 6 על 8 ככה.
בכל מקרה, פעם אמרו, איזהו המאושר השמח בחלקו.
אז אני שמח מאד בחלקי, אני חושב שייצרתי היכל מוסיקאלי שלי אישית מרגיש מאד
כיף ואני כל יום רק מחכה לשבת בו ולהאזין למוסיקה במשך שעות.
כמה כאלו יש שיכולים להגיד את אותו הדבר.. ?!
ורק בשביל ברק.. הינה כמה חדרים קטנים (באופן יחסי)...של אודיופילים מרחבי העולם (רובם מהמזרח הרחוק)
, אז כנראה שזה נדיר מאד.. אפילו הייתי אומר בלתי אפשרי .
.