GAB כתב:
לא רוצה לבאס אבל....
קטע הסולו עם מייקל ג'קסון בושל באולפן- 23 שניות שנערכו מתוך כ-100 קטעים שונים או יותר.
לא סולו ולא אילתור, בישול ועריכה.
כן סולו, לא נטען שמשהו היה אילתור. ובכלל הגיטריסט המצטיין בשיר הספציפי הזה היה דווקא סטיב לוקת'ר (לדעתי).
אחת השיטות של אדי בלהקה היתה שהיה מקליט עצמו עוד ועוד, ובסוף טווה יחד כל מני רעיונות.
ומבחינתי, ולטעמי, ההצטיינות של אדי היתה לאו דווקא הסולואים, אלא יותר הריפים, והתפקידים המעניינים, והדרך המדהימה שבה מילא את המוסיקה של ואן היילן בנגינה הנדירה שלו. סה"כ להקה של בסיסט (מארק אנת'וני המדהים), גיטריסט ומתופף (אלקס האדיר) שמוציאה לייב צליל אדיר.
בלי קשר, יש כל מני שיטות לקומפוזיציה. אני לא הכי יודע כיצד לדרג אותן על סקלת ה"לבעס" או לבעס פחות, ובאופן כללי לא ברור למה שיטת עבודת אולפן של אמן זה או אחר אמורה לבעס מלכתחילה אבל ניחא..