אחד מהמדדים הגבוהים מבחינתי שאני שומע מערכות כאלו ואחרות, בעיקר בתערוכות "שהן של אף אחד"
זה אם מבחינתי אני "מוכן" (רוצה) להעביר הכל AS IS אלי הביתה ולחיות עם זה.
לאו דווקא להחליף את מה שבניתי לעצמי במשך השנים (למרות שגם עם אלו נתקלתי) אלא ברמת "שיפוט" של סאונד
פרזנטציה ו OVER ALL כזה או אחר שאני יכול להגיד לעצמי.. וואלה... תביא ככה ונסגור את הבסטה..

זה יכול להיות מערכת גרנדיוזית, זו יכולה להיות מערכת יקרה מאד שתמיד חלמתי עלייה, וזו יכולה להיות מערכת מנימליסטית שללא ספק מאפשרת לרדת "מהעץ" האודיופילי, למחוק את כל הג'ננה השדרוגי ופשוט להנות ממוסיקה (לא שאני לא נהנה עכשיו)...
אני לא נכנס לדיונים כאלה ואחרים, למה צריך, איך אפשר לחיות עם מערכת של MBL כל החיים, או עם כזו שמבוססת וינטאג' ורמקול עם דרייבר אחד וכן הלאה... הקונספט הוא פשוט "לשפוט" חדר בצורה הכוללת שלו שכאשר אתה נכנס
אתה יכול להגיד "וואלה... זה זה". ברמת סאונד, מראה,POW הכל...

בתערוכת וארשה האחרונה שהייתי, אחד החדרים שהרשימו אותי בצורה בלתי רגילה היה החדר
של אחד הדילרים הקטנים בעיר, שלקח חדר ממוצע (נגיד כמו החדר של מישל מהתערוכה האחרונה במכבייה)
ושם שם "מערכת מנימליסטית" לכאורה שכללה, אינגטרייטד של JADIS, טייפ סלילים של REVOX ואת זוג הרמקולים הקטנים החדשים של Franco Serblin. החדר הזה היה פשוט אגרוף בבטן, בלב, בראש ובעיניים.
מלבד העיצוב סביב שהיה מגניב וקלאסי ביותר, הסאונד היה פשוט מהמם. לא היו שם ארטאפקטים אדירים, לא בס מרעיד כליות ולא גבוהים עם ניחוחות מנטול של רמקולים קרמיים. היה שם מוסיקה והדילר לא פחד לעלות את הווליום ולהרביץ שם מוסיקה טובה (ולא סטוק פיש וכאלה). ישבתי בחדר הזה לא מעט זמן, בפעמיים שלוש שנכנסתי אליו במשך הימים... זה היה פשוט מגניב אש.

הנה עוד אחד... שכתב על חדר עם אותם הרמקולים (ומקור+הגברה קצת שונים ממש ששמעתי אבל אפשר להבין את הכיוון סה"כ)
http://www.analogplanet.com/content/wrap-it-ill-take-it ... JeCht2E.97

https://www.youtube.com/embed/fOmvjerBwwY

הי אביעד
מתחבר לגמרי למה שכתבת!
בזיכרון שלי עולה תמיד המערכת הבאה:
קומפקט זול יחסית של מיקרומגה, לבן 300, פוקל 714 (!!!) . בחדר מטופל היטב- נשמע קסום, אפילו במוסיקת רוק.

מעולה!
אבל ברור לך שה-REVOX קנה אותך

מה שקנה אותי היה הסאונד בחדר.. אם זה בגלל הטייפ או לא, לא יודע.
אבל אם הרמקול היה קקה, או המגבר לא היה מספק וכן הלאה, מה זה משנה אם היה שם ה REVOX או לא?!

הנה מה שרשמתי לפני כמה חודשים מוארשה על החדר עם הרמקול הזה...
"זה החדר הקטנצ'יק הזה בינתיים נכנס למקום השני אצלי עד הרגע.
זוג רמקולים של פרנקו סבין (סונוס פבר לשעבר) עם אינגרייטד של ג'אדיס (KT150) וטייפ סלילים דל REVOX נתנו פה SHOW של הלייף. ניגנו רוק, גיטרות, ג'אז, קלאסי... גם שישבתי בשורה הראשונה הדי קרובה וגם בשלישית או רביעית היה פשוט FUN!
עזבו אודיופיליה, היה פשוט מוסיקה בחדר, כולם תופפו עם הרגליים, כולם הזיזו ראש שפתיים, אתה אשכרה ראית שכולם נהנים... ולא מסתכלים על כבלים מסביב.. מרשים מאד, זוג רמקולים מעוצבים אבל פשוט נתנו שם בראש לכולם. "

אז השאלה היא איזה חדר הייתי אורז לעצמי לקחת? רק מהזן הזול?

אין ממש שאלה פה
סתם נזכרתי בזה שראיתי את הכתבה של פרמר.. ובכותרת שלו.

ערב טוב,
אני מתעלק על השרשור.. ומוסיף כמה תובנות שלי חדשות בעולם הזה.. שגם אני חדש בו יחסית (חדש ישן..).
אז ככה.. המערכת הראשונה שלי מתקופת אחרי שנת הקבע שלי בצבא, שנה אחת.. זה היה לפני כשלושים שנה:). מגבר אונקיו, רמקולים KEF, שירתה אותי נאמנה הרבה שנים (עדיין נמצאת אצלי), אם כי בשנים האחרונות אני לא ממש מצליח לשמוע בבית (נישלו אותי מהסלון..). כפיצוי, נכנסתי לעולם האודיו ברכב. בניתי מערכות גבוהות ברכב- הגברה אקטיבית, קומפוננטס שלושה חלקים, מקור איכותי עם ספק מתח.. וכו'. ככה החלפתי מספר מערכות במספר רכבים. אבל זה כמובן לא ממש זה.
ואז חזר הג'וק. הכל במסגרת מעבר לדירה חדשה. רכשתי רמקולים מהיבואן החביב- אופרה קווינטה SE. עזר לכך חבר פורום ששמעתי את הרמקולים אצלו.
מאותו חבר חביב גם רכשתי מגבר הגל עם ממיר. וזהו, מאז גם נדבקתי בשידרוגיטיס:)
עכשיו התחילו עיני לתור אחרי מגבר חזק יותר, דאק איכותי יותר.. וכו'. עיני התבייתו על פירמה קנדית- סימאודיו מון.
דבר אחד אני לא מצליח להבין- המחירים של הציוד בשמיים.. ממש בשמיים. ואין לי טענה ליבוא המקומי- שצריך גם לשלם מע"מ, להחזיק עסק וכו'. המחירים גם בחו"ל ממש לא נמוכים.
אולי סתם אצלנו הכל בראש.. ואפשר להרגיע את השידרוגיטיס ולשמור על הארנק:) כנראה שהתשובה לכך.. כן. האם זה יעזור? גם לכך יש תשובה.. כנראה לא.
סתם ככה תובנה שעולה לי בימים האחרונים.
שיהיה ערב טוב לכולם.
תמיר,

בשבילי, יש דברים, נפלאים ככול שיהיו, כמו - סביח, פלאפל, שסק, גויאבה, תות עץ... שאם לא אוכלים אותם און דה ספוט, אלא 'אורזים לקחת', הם מאבדים לגמרי את זה!

במע' שמע לעומת זאת, זה שונה, אני לא כזה בררן נתקלתי פה ושם בכאלו שזה בדיוק מה שחשבתי לי באותו רגע---> 'תארוז לי לקחת'.