http://www.mako.co.il/tv/Article-f0b285c4230c631006.htm

"רוניסלב הוברמן נחשב לאומן המוסיקה הקלאסית החשוב ביותר באירופה של תחילת המאה ה-20. כשיוזף גבלס מורה לגרש את כל הנגנים היהודים מהתזמורות, הוברמן פותח במבצע הצלה של איש אחד: הוא מקים בישראל תזמורת של ניצולים - שלימים תצמח ממנה הפילהרמונית הישראלית - ועורך אודישנים לנגנים.

במהלך איסוף הכספים להקמת התזמורת, הוברמן מנגן בקארניגי-הול בניו-יורק. בסיום הקונצרט פרץ מישהו לחדר ההלבשה וגנב את הכינור שלו - סטרדיבריוס נדיר. הוברמן מת בשנת 1947 מבלי שזכה לשוב ולראות את כינורו. 40 שנה מאוחר יותר בבית כלא בקונטיקט מתוודה אסיר על ערש מותו שהוא זה שגנב את הכינור הנדיר.
לפני 6 שנים רוכש את הכינור הנדיר ג'ושוע בל, כוכב עולה בשמי המוסיקה הקלאסית. הסרט מחזיר את ג'ושוע בל עם הכינור של הוברמן , בחזרה אל עיר הולדתו של האמן הדגול, אל בית הכנסת בו נהג להתפלל. שם מנגן ג'ושוע למצלמה את היצירה שהוברמן אהב יותר מכל – הקונצ'רטו לכינור של ברהמס. מעגל נסגר.

במאי הסרט, חיים הכט, התוודע לסיפור דרך זיגמונד רולט, יהודי ששרד את התופת בצ'נסטוחובה וגילה להכט שאימא שלו והוברמן נולדו באותה חצר ברובע היהודי של העיר. את הסרט מלווה מוסיקה שמימית שיוהנס ברהמס כמו כתב במיוחד לפס הקול."

לצפייה בווידאו:
http://vimeo.com/40602655

http://vimeo.com/40607578

ראיתי את זה ביום השואה!
סיפור מעניין ומרגש!

ראיתי גם
מרגש ביותר
ג'ושוע בל פחות מרגש בעיני
במקום להתרכז במוזיקה הו מתעסק בכל מיני דברים שוליים מסביב
הייתי שם את הסטרדיבריוס במוזאון למשמרת עד שיוולד אמן כינור שראוי לו

סרט מדהים בכל כך הרבה אופנים.
אני אישית מרגיש עצוב ממנו בכמה וכמה אספקטים, בנוסף כמובן לסיפור הנורא שהשואה במרכזו, גם התדרדרות הפילהרמונית שלנו מהרף הגבוה ביותר
שהיה אז ב 1936, כאשר זו הייתה תזמורת הניצולים של הוברמן הגדול.. ועוד כמה פינות כאלו ואחרות.




יולי, עם כל הכבוד לך.
גם אם בל מבחינתך לא ראוי מבחינתך, הוא קנה את הכינור הזה והוא שלו.
הוא כנר גדול, מפורסם וטוב. הכינור הזה ממשיך לטייל בעולם ולהשמיע את קולו. כך גם המון כלים אחרים מהתקופה הזו.
מקום של כלי נגינה הוא בידיו של מבצע ולא מאחורי זכוכיות. לשם כך הם נוצרו וכל עוד שהכינור של הוברמן (בפרט) מנגן, הנשמה שלו ממשיכה לפעום בחלל העולם.
מה שעוד לזכותו של בל יאמר, שהוא מעריך, יודע ומבין מאין הכינור הזה הגיע, מי היה אותו כנר שהוא היה שלו וכן הלאה.

אני מסכים אתך בעיקרון
אבל אתה מכיר אותי ואני קצת כבד ושמרן בדעותי
אני לא מסוגל להזכיר את הוברמן הענק ואת בל הנגן/בדרן באותה הנשימה
אבל זאת רק דעתי
זה לא אומר שבל לא מנגן טוב
אישית אני מעדיף כשמתייחסים למוסיקה הקלאסית כמוזיקה, ובל בחלק מהזמן מתייחס אליה כבידור
שוב זאת רק דעתי
אנחנו חלוקים ביניינו בכמה נושאים אבל ממשיכים לאהוב ולכבד אחד את השני

כאשר הביקורות ליצירה הזו היו:
המנצח הנס פון בילוב אמר, שיותר משהיצירה נועדה לכינור, היא "נגד הכינור". הנריק וייניאבסקי הגדיר את היצירה "בלתי ניתנת לנגינה"

הוברמן אותו ילד יהודי קטן גרם לכותב היצירה יואנזס בראמס להיות המום מן התו הראשון ודמעות בעיניו בכל היצירה כששמע את ביצועו לקונצ'רטו לכינור ברה מז'ור של אופוס 77. כמה עוד הצליחו עוד ברמה שכזו?

ועוד כאשר גדולי כותבי המוזיקה שנפעמו מהמוזיקה שאותו ילד ייצר באותו היום.

אילו היה ניתן לחזור לשמוע את הנגנינה ההיא....

אם כך אני מניח שאתה מחשיב את רובינשטיין בדיוק באותה הרמה כמו בל, בהקשר של הבידור .

בכל מקרה, אם בל מצא להביא את המוסיקה הקלאסית לרמת בידוק וכף גם לנגן ליותר אנשים ובדרך להרוויח לעצמו יותר,
אשריהו. שיהיה לו לבריאות.

ד"א - הכינור השני של הוברמן = הגוורינרי. אם זה מעניין מישהו, נמצא בידיה המדהימות של הכנרת - מידורי (midori)

איפה רובינשטיין ואיפה בל
לגבי הגוורנרי מעניין לא ידעתי שהוא אצל מידורי
שנמשיך להתווכח על נושאים כאלה
שבת שלום

מעדיף לא להתכווח איתך כלל
אבל כן, אם כבר.. אז רק על אלו.
רק טוב שיהיה ידידי, ד"ש לגברת.

מעניין שבאוסף תקליטים פרטי של היטלר שרוסים תפסו בסוף מלחמה היו המון תקליטים של הוברמן.
הוא היה כנר האהוב שלו...