היצירה הבאה שעומדת על הפרק היא :

הבלדות של שופן.

אני מזכיר, עליכם להציע את הביצוע הטוב ביותר לדעתכם שנעשה ל 4 בלדות של שופן.
לא למכלולים שלמים (למרות שזה יכול מתוך מכלול של מבצע כלשהו) ולא ליצירות אחרות של שופן.



א.

ביצוע א: רובינשטיין (RCA) שנת 1959 מתוך (איך לא?..) הקומפלט.
http://www.arkivmusic.com/classical/alb ... _id=171027
ביצוע ב: פרדי קמפף (BIS)
http://www.arkivmusic.com/classical/Dri ... ame_role=2
גישות שונות מאוד.
עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שהקשבתי לרובינשטיין בבלדות, ודי הופתעתי לשמוע אותו היום.
הוא נשמע חף מרגשנות, די קורקטי, כמעט שכלתני.
הPHRASING אמנם כמעט ומתקרב למונוטוניות, אבל חוש הטעם המופלא שלו נותן תמיד דגש איפה שצריך.
בבלדה השלישית הוא קרוב למדי להקלטה של רחמנינוב:
http://www.arkivmusic.com/classical/alb ... um_id=6188
די מנוגד לתפישה המקובלת (אובר-רומנטית) של שופן (זאת הכוללת רגל כבדה מדי על פדאל ההשהיה)
הקלטה טובה עם גוון סאונד כללי יבש (אבל לא מדי).
מומלץ בחום (הקומפלט של רובינשטיין לשופן הוא MUST לטעמי בכל מקרה)

קמפף - תגלית נעימה מלפני שנים אחדות - הפתיע אותי מאוד השילוב של וירטואוזיות עם בשלות ועומק בגיל צעיר.
בזמנו כשקיבלתי את הדיסק לא ציפיתי למשהו מיוחד. אחרי 4 תיבות עצרתי מעיסוקי עד שהדיסק נגמר...
הוא לוקח את הבלדות לכיוון יותר רחפני אבל עדיין נשאר עם הרגליים על הקרקע רוב הזמן.
ארטיקולציה מהשטן - מומלץ מאוד.
הקלטה מעולה, סאונד "לח" (הדהוד קל שמוסיף נפח וחלל, שלא על חשבון שקיפות)
ז.

מה קרה ? נרדמו כולם ?
לצערי לא מכיר הרבה ביצועים לנ"ל. אז נקטתי יוזמה - וחיפשתי ביוטיוב (אני מקווה שאני לא שובר פה יותר מדי את כללי המשחק - לא מדובר בדיסקים אלא בקטעי ווידאו - אבל אם אמצא ביצוע שיכבוש אותי אחפש אותו בדיסק).
ניסיתי קודם כל להתרכז בבאלדה מספר אחת. אבל כמה מבצעים שעניינו אותי לא הופיעו איתה (פוגורליץ' עם 2, רחמנינוב עם 3). אז הרשיתי לעצמי סטיות.
רשמים חלקיים :
המאכזבים : רובינשטיין. הביצוע היחיד שיש לי גם בדיסק. אני אוהב אותו בשופן - מזורקות פולנזים וכו' - כנראה באלדות פחות מתאים לו. מארתה ארגריך. הופעה חיה בניו יורק ב 1981. סאונד מזעזע - וביצוע חסר חיים.כנראה לא היה היום שלה. הורביץ - (בחרתי ביצוע עם סאונד סביר) - גם קצת חיוור לטעמי. קטע נוסף מהופעה חיה בקליבלנד ב 1974 קצת יותר חי - אהבתי את הקצב היותר מהיר ונמרץ. קיסין - נרדמתי באמצע ...... מיכלאנג'לי (שאני בדרך כלל מאד אוהב) - קצת אכזבה. הצלילים נפרדים ולא מתחברים להם ביחד. סוג של דקונסטרוקציה שלדעתי לא כל כך מתאימה פה.
הטובים : אראו. הנגינה הכי "כבדה" מכולם - מתופף על הקלידים. אם היו משמיעים לי על עיוור הייתי מנחש שזה רובינשטיין ... אבל הכי מרגש ועוצמתי. צימרמן - בדיוק ההפך. קליל ומרחף. יודע "לשיר" - קצת עדין מדי בהתחלה אבל מתעורר בהמשך.
מיוחדים : פוגורליץ'. לצערי לא מצאתי את מס.1 אלא רק מס.2 - אבל מיוחד וסוחף. וסרגיי רחמנינוב - במס.3 - קצב איטי, מהורהר, מספירות אחרות.
מסקנה ?
היה מעניין. והאמת שלא ממש אהבתי בעבר את הבאלדות של שופין אז זה גם סוג של RECONCILIATION. מחכה בקוצר רוח לביצועים מומלצים פה מצד המומחים לדבר.

אני מצטרף לזיפ בהמלצה על רובינשטיין, אם כי לא לנימוקים

וכנראה שהקומלט שזיפ המליץ עליו הוא אכן "must have", ב-$24.29+משלוח ל-11 דיסקים!!! ב-http://www.cduniverse.com/productinfo.asp?pid=7023971

למי שרוצה את הבלאדות (והסקרצי) בלבד, ו/או רוצה ליהנות מהייתרונות של SACD (ואולי גם שכבת ה-CD שם טובה יותר) -- http://www.mdt.co.uk/MDTSite/product//82876613962.htm

אני זוכר שהשמעתי את הדיסק (או אולי זה הייה עדיין התקליט?) לחבר וביקשתי ממנו לזהות את הביצוע. הוא אמר "זה מצויין טכנית, ממש מבריק, אז רובינשטיין זה לא. נחשוב מי זה כן"

אז בניגוד למוניטין של רובינשטיין כמחסיר תווים ולא כל כך מצטיין בטכניקה כשהוא לא עובד, כנראה שכאן הוא עבד והתכונן כהלכה, וייצר פנינה של ביצוע.

רובינשטיין ידוע במיוחד בשופן שלו, ולדעתי הבלאדה הראשונה והסקרצו השני הם ההברקות הגדולות ביותר שלו במגרש הביתי שלו. עדיף לטעמי בהרבה אפילו על הורוביץ, ריכטר, מיכלאנג'לי ורבים וגדולים אחרים.

לא רק טכניקה, שייש בשפע אבל לא מושכת תשומת לב לעצמה, אלא גם פואטיקה ורגש, ללא השתפכויות וסנטימנטאליות אלא באיזון ובבנייה שייש בהם אפילו מן האצילי.

אחת ההקלטות הגדולות ביותר של אחד הפסנתרנים הגדולים ביותר.

סופרלאטיבי!!!

עמיר

אופס ..... אולי פיספסתי פה משהו ? רובינשטיין באמת לא נשמע לי פה "רובינשטיין" - ובעיני זה היה דווקא חיסרון .
יאללה - תמיד יש מה ללמוד. הולך להאזין שוב ביתר תשומת לב - לראות מה פספסתי פה.

וכמובן שרצתי מיד לחפש את פרדי קמפ - מצאתי רק את מס. 4 בביצוע באמת מיוחד ומרגש. אהבתי. נוסף אוטומטית לרשימת הרכש הבאה שלי.

כנראה שמה שייש בצילומים (סאונד + תמונה) ממש אינם אותם ביצועים שייש בדיסקים (סאונד בלבד), כך ש:

א. אין להסיק מהם יותר מדי על הדיסקים המקבילים. ייתכנו גם הבדלי שנים בתאריכי ההקלטות, כאשר אפילו ביצוע שני באותו יום יכול להיות שונה לחלוטין, ולו רק מבחינת ההשראה.

ב. אם תחפש את "אותו ביצוע" בדיסקים, סביר שתקבל משהו אחר, מה שנקרא "What you see is not what you get"

עמיר

אמת ויציב. שמתי את הביצוע מה COLLECTION והוא באמת עדיף ממה שמצאתי מקודם ביוטיוב. עדיין לא הכי אהוב עלי. אבל אני צריך עדיין ללמוד אותו - נראה שיש בו באמת יותר ממה שנתפש ברגע הראשון.

אוי הבלאדות הבלאדות.... ללא ספק אחת היצירות האהובות עליי!

התותחים:
צימרמן - בביצוע עילאי - כמו שרק הוא יודע - מלא עצמה, רגש ווירטואוזיות - לטעמי, הוא מס' 1 ללא עוררין:
http://www.amazon.com/Chopin-Ballades-B ... B000001G8Q

פרחייה - בביצוע ה"שופניסטי" המוצלח ביותר שלו - מחרף על הקלידים!
http://www.mdt.co.uk/MDTSite/product//SK64399.htm

המיוחדים:
דמידנקו בביצוע מיוחד, כמו תמיד, מוסיף את הטוויסט האישי שלו - באחת מהקלטות המופת שלו ב-HYPERION:
http://www.mdt.co.uk/MDTSite/product//CDH55182.htm

יבגני קיסין (כן, כן - קיסין!) - ביצוע וירטואזי מרשים ביופיו:
http://www.mdt.co.uk/MDTSite/product//09026632592.htm

סתם משעשע -- לכתוב "ללא עוררין" -- אחרי שכבר היו דיעות שונות -- כלומר ברור שייש עוררין

ואכן, צימרמאן מצויין (אפילו גם בלי להיות מס' 1 )

עמיר

עוד שני ביצועים מעניינים שמצאתי תוך כדי שיטוט אקראי :
פסנתרנית יהודיה מאודסה שבעלה ואביה נרצחו על ידי סטלין

והביצוע שהופיע (כנראה ?) בסרט "הפסנתרן" :