טוב, הפעם פלייליסט מקוצר, משום שיש בו כמה אלבומים שהגיעו מהמלצות האתר שבא לי להגיב עליהן.
אני מאחד אותם בסוף, אז הסדר הוא לא הסדר המדויק בו האזנתי (אתם תמיד מקבלים את הפלייליסט כמו שהוא)
אלו לא קשורים, סתם הגיעו מריפים
נתחיל עם הביונסה של אילפ, וואללה, הייתי סקפטי (כן, החמישיה) אבל אחרי
הפידבק לא היתה ברירה אלא לקנות.
תמיד הערכתי אותה כדיוה פופית, אבל לא ממש התעניינתי לשמוע אלבומים שלה עד היום (היה לי איזה אחד, מעפן מבחינתי) ויש לי אליה די אנטי מאז כל הקטע עם טידל.
אבל וואו, אהבתי. תוך כדי ניסיתי להבין למה, ועלו לי לראש שתי סיבות:
- אני אוהב את הקונטרסט של הדל<->עשיר באלבום הזה. הדל זה באינטימיות שיש שם, בסוג ההפקה, אולי בלו-פיי שמגיח לא מעט, אבל הוא גם עשיר ברעיונות, סגנונות, תדרים והפתעות.
- אני אוהב את סגנון האלבומים האלו שנראה שהופכים נפוצים יותר בזמן האחרון. כלומר תמיד היה הקונספט של אלבום ש "מספר סיפור", זה לא דבר חדש מן הסתם, אבל אני מרגיש שלאחרונה יש איזו וריאציה חדשה על הנושא, והאלבום הזה מתאים לי למשבצת. עוד אחד שאהבתי ומתאים זה פאבלו של קניה, שהבנתי שהביקורות קוטלות אבל אני דווקא אוהב מאוד (רק שאין לי את הדיסק כדי לשמוע על המערכת, הוא כבר מוכר אותו היוצמח הזה?)
מה שכן, בניגוד לאיל, לי הפריעו יותר Sandcastles ואולי קצת Forward שהרגישו כאילו תלשו אותם מאלבום אחר והדביקו פה באמצע. אפילו מבחינה סונית.
מי המליץ על זה? עמי בטח?
לא התלהבתי. הייתי מסלק משם דחוף את הגיטרה והעוד, שניהם הביאו לי ת'קריזה.
אבל יכול להיות ש- body & soul מצדיק את הקיום של האלבום הזה. יאללה שיהיה.
זה מאופירס אם אני זוכר נכון?
פייר, הציקו לי בזמן שהאלבום ניגן אז אין לי עוד חו"ד רישמית, אבל עד כמה שהצלחתי להתרכז, אהבתי את החצי השני הרבה יותר מהראשון.
פה עמי כיפר על הצהוב. את זה אהבתי.