אריק סאטי - מכלול המוזיקה לפסנתר
לאחרונה, אני במוד של לילה, חורפי משהו.
על כן, שמתי לי על המכשיר מספר דיסקים של סאטי.
אין כמו סאטי בחורף - כוס תה ירוק עם מקל של קינמון טבול בפנים, פאי תפוחים והכל מקבל פרופורציות אחרות.
סאטי, הוא אמן הדרמה בזעיר-אנפין, אמן האנדרסטייטמנט, אצלו הדרמות מתרחשות בין השורות, לא רעמים וברקים, לא שחור או לבן, אלא אפור, מספר גוונים של אפור.
הסופר הצרפתי לואי ארגאגון, ברומאן הנפלא שלו "אורליין", מדבר על גווני האפור (שני כרכים בהוצאת עם-עובד), ואילו תומאס מאן, ברומאן הגדול שלו "דוקטור פאוסטוס" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד), מדבר בין השאר על מוסיקה ודרמה.
בכלל, הרומאנים של מאן כוללים הרבה איזכורים של מוזיקה (קראו למשל את "הר-הקסמים" או את "טריסטאן" או את "לואיזכן").
מאן בשפתו הגבוהה, ברומאן "דוקטור פאוסטוס", משווה שתי יצירות מוזיקליות שונות בתכלית - האופרה "טריסטאן ואיזולדה" של ואגנר והנוקטורן אופוס 27 מס' 1 לפסנתר של שופן.
ואיך אפשר להשוות בכלל את היצירות הללו, אתם וודאי שואלים בצדק?
ובכן, מאן משווה את הדרמה הגלומה בשתי היצירות הללו, האחת, אורכה כשלוש שעות וחצי, והשניה, כשש דקות.
הוא כותב שהדרמה הנוצרת בהן היא בעלת אפקט דומה על המאזין, על אף השוני הגדול ביניהן באופי ובסוגת המוזיקה.
גם כאן, הדרמה של סאטי, בכל אחת מהמיניאטורות שלו לפסנתר, היא היא האופפת את המוזיקה.
הביצוע שלפנינו הוא של הפסנתרן ההולנדי Jeroen van Veen, בהוצאת חברת בריליאנט.
הביצוע שלו איטי משהו, לפעמים, איטי להחריד..
המוזיקה נשמעת לפעמים כאילו הזמן עמד מלכת או כאילו שמו זכוכית מגדלת על כל קטע וקטע ורוצים להאיר לנו אספקטים נסתרים ביצירה.
האפקט מהפנט, סאטי מלא געגועים, מלא לילה.
אהבתי מאוד את הנגינה ובעיקר את הפרשנות.
איכות ההקלטה מעולה.