אביעד, תודה! רק בשרשור ההוא זה היה "מה רכשתי לאחרונה", עם עטיפות הדיסקים, וסיפורי דרך.
מושלם לשישי/שבת בבוקר, עם הקפה! :-)
טוב, אז אני אתרום:
אחרי ששחקתי את
ג'רט והיידן על הפסנתר, דיסק מקסים, סופר איטי, מלודי ונעים,
והזכרתי את
הנק ג'ונס+היידן, קצת יותר חי מהקודם, אבל עדיין מהסוג הנע לאיטו, לא ממהר לשום מקום, ואם זאת מלודי וכייפי להאזנה,
כזה שעוזר להתאושש מיום עבודה מתיש, או להתניע בבוקר את המוח.
פסנתרן נוסף, קלאסי יותר, שאני שומע לאחרונה זה
אחד יבגני סודבין, עושה סקרלטי, רחמנינוב והיידן.
ההבדל בין הקלאסי לשני הג'אזיים יותר שהזכרתי למעלה, לזה, פחות נגיש במיידי, לוקח זמן להכיר את היצירה. שני הדיסקים למעלה
הם כמו סוכריות, טעים מייד, לא צריך לחשוב. כמו מסאז'.