בראהמס קשישא, במוסיקה לפסנתר סולו (אופ. 116 - 119), מיצירותיו האחרונות בהחלט.
אחריהן, תבואנה שתי הסונאטות לויולה/קלרניט ופסנתר אופ.120, ארבעה שירים רציניים לקול ולפסנתר אופ.121 וכוראל פרלודים לעוגב אופ.122
הקטעים לפסנתר, שכיות חמדה שלו, לעיתים מהורהרים ולעיתים סוערים, בראהמס המאוחר, עמוק ורציני, מופנם, כמו איון אילייץ' של טולסטוי, מתבונן אחורה על החיים ורושם הערות..., המוזיקה הופכת לפילוסופיה.
סטיבן האף, בעוד פנינה, אחת מיני רבות שלו, בחברת היפריון (ראו למשל - המוזיקה לפסנתר של הומל או העיבודים לפסנתר, מהמוזיקה לעוגב של פראנק).
דמידנקו, פסנתרן גדול אף הוא, שמשום מה, נעלם למדיי וחבל.
אחד הביצועים הגדולים לסונאטה של ליסט.
והדיסק האחרון, מוזיקה ווקאלית, בשירתה המלאכית של אריאנה סאבאל, ביתם של מונסרה פיגרס ובעלה, ג'ורדי סאבאל.
האמא, כבר כמה וכמה שנים לא איתנו וחבל, אבל הבת, נראה כי הולכת בדרכה.
דיסק יפהפה!
תודה לאיתמר ושמוליק