שתי הקלטות גדולות של באך לפרטיטות, בנוסף לגלן גולד, שהוא רפרנס תמידי ברפרטואר זה, הן של קלאודיו אראו, בחברת פיליפס ושל ואלטר גיזקינד, בחברת מיוזיק אנד ארטס. אראו, בשנותיו האחרונות הקליט את כל המכלול של הפרטיטות, בנגינה גדולה מהחיים, עם צליל גדול ובשרני, ביצוע שממנו באך צומח כפילוסוף. הרובטי של אראו הם משהו להתענג עליו, שתמיד מוסיפים עוד מימד, וגם לשקט בין המשפטים יש משמעות.
גיזקינד, שבנוסף לדביסי וראוול, באך היה מלחין אהוב וזה בא לידי ביטוי הן בפרטיטות והן ב"פסנתר המשווה". אצלו אי אפשר לדבר על צליל, במובן הצליל של אראו, שהוא סימפוני ביסודו, אבל דווקא הזרימה והקוהרנטיות בין משפט למשפט.
באך בצבעי פסטל...
ואיך אפשר בלי...