איתמר,
לא יפה, תזרוק כמה מילים לצאן המרעה שלך..
וולודוס לא מתחבר אצלי בטבעיות לשוברט, זה מעניין.
השנה האחרונה בחייו של שוברט הולידה כמה מין הדברים המונומנטליים שלו - שלושת הסונאטות האחרונות לפסנתר, החמישיה לכלי מיתר, מחזור השירים "שירת הברבור" וזה נשמע הכל בפרק השני של הסונאטה דוייטש 959.
אותו פרק, בו שוברט עטוף ביגון שאין לו מזור והוא מותיר אותנו המאזינים שמוטי-לסת, לנוכח היופי והכאב המזוקק שהוא הלחין לתוך הפרק הזה.
גם הפרק השני, של הסונאטה האחרונה שלו לפסנתר, דוייטש 960, הוא בעל הלך רוח דומה - תוגת סתיו, אפופה במלנכוליה עגמומית.
יש לא מעט ביצועים גדולים לסונאטות הללו ומעניין מאוד מה וולודוס עושה כאן.
אנג'לה יואיט, ממשיכה בפרוייקט ההקלטות ליצירות למקלדת של באך.
אני בדרך כלל אוהב את הביצועים שלה, אם כי לעיתים, היא נשמעת לי אנליטית מדיי, מחושבת מדיי ופחות נוטה לאיזושהי פרשנות ספונטנית ומרתקת, ככה שמעניין גם כן לשמוע אותה בפרטיטות.
בחודש יולי האחרון, אנדרס שיף ניגן את מכלול הפרטיטות של באך, בערב בודד בהיכל התרבות בתל-אביב - חוויה גדולה!
בשנים האחרונות, שיף מקליט מחדש את מכלול היצירות למקלדת של באך, הפעם בחברת ECM וזה לדעתי עולה על המכלול הראשון שהקליט בזמנו, בחברת דקה האנגלית.
ככה שיש בשביל מה לחיות..
עמי ידידי, ההנדריקס היה שינוי מרענן..
אני משתדל להקשיב לכל אותם הדברים שאתה מדביק פה ונהנה מאוד, כך שתודה לשניכם - איתמר ועמי