נו שויין..
המלך דוד בכינור, באחד מהקונצ'רטי הגדולים ביותר לכינור.
למות על צליל הכינור שלו..
אוייסטראך הקליט את הקונצ'רטו הזה לפחות ארבע פעמים (אם לא יותר) וזה לטעמי הביצוע היפה מכולם.
קלוייטאן היה מנצח בטהובן גדול, והליווי בהתאם.
הפרק השני, הלארג'טו הוא תאווה לאוזניים - רוך ועדינות שמיימיים.
לא מכיר את הצ'לנית - אחפש ואשמע.
הצ'יייקובסקי של פוגורליץ' הוא ענק!
לדעתי, אין היום פסנתרן עם גודל צליל כמו שלו.
על הפרשנויות שלו יש ויכוחים אינסופיים - יש האוהבים ויש כאלה שלא סובלים את הפרשנות.
כאן, צליל ענק ופרשנות מקורית, ללא המניירות האופייניות להקלטות אחרות שלו ובליווי גדול מהחיים של הסימפונית של לונדון, בניצוחו האלוהי של אבאדו.
כמו שכתב המינגוואי על שנותיו בפריז - "חגיגה נודדת".., אכן, הביצוע הזה הוא חג בבית.
תודה רבה אביעד